00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להיות דולה- על הריון, לידה והורות

15 ימי מאסר לדולה

02/11/2010

יום ד' בבוקר, אני עומדת בבית המשפט מביטה לרגע בעיני התובעת ומישירה מבטי אל השופטת, ממתינה להכרעתה לאחר ששמעה את טענותיי. 15 ימי מאסר או תשלום קנס גבוה כחלופה וכל זה כי רציתי להגיע ללידה בזמן....

רוב הלידות שאני משתתפת בהן הן לידות שגרתיות: יש צירים, מגיעים לבית החולים, הלידה נמשכת זמן מה ואז נולד תינוק חדש. אבל לפעמים החיים מפתיעים אותנו והלידות מתפתחות באופן שונה מהצפוי. כך היה גם בלידה של ו' ונ', לידה שניה אחרי לידה ראשונה שהתחילה בירידת מים ונמשכה שעות ארוכות, ובסופן חולץ התינוק בואקום. הפעם החליטה ו' שזה יהיה אחרת- היא יצרה איתי קשר ונפגשנו פעמיים בהן שוחחנו על הלידה הקודמת והתכוננו ללידה הבאה. התרכזנו בלימוד אופציות מעשיות להתמודדות עם הצירים, מתוך מטרה שהלידה הנוכחית תהיה ללא שימוש באפידורל וללא קרעים. עבדנו על תנוחות, על נשימות, על תנועה. למפגש השני הצטרף אלינו גם נ', בעלה של ו'. הוא זכה לקחת חלק בהכנה המעשית ללידה, למד על האפשרויות שלו לתמוך באשתו וראה מהן התנועות המומלצות עבורה בכל שלבי הלידה. בדיעבד- זה היה יתרון עצום בלידה עצמה.

ערב לפני הלידה התקשרה אלי ו'. היא כבר חווה צירים מזה מספר ימים, כל ערב יש צירים שלא מובילים ללידה אבל מציקים, ונראה לה שהלידה לא באופק. היא כבר עברה את התאריך המשוער ובלידה הקודמת ילדה שבוע לפני התל"מ, כך שהפעם זה נראה לה יותר ארוך מנצח. אני מבקשת ממנה לנסות לנוח הלילה, להרפות, לתת לקב"ה לעשות את המלאכה והלידה תתפתח בזמנה ובעיתה. ו' מקבלת את עצתי ואחרי נקיון ומירוק של הבית (על זה לא המלצתי!) היא הולכת לישון.

ברבע לשבע בבוקר אני מקבלת טלפון. ו' מודיעה שיש צירים, והם מאוד כואבים, אבל כל ציר קצר מאוד, רק כמה שניות, כך שנראה שהלידה אמנם מתחילה להתפתח אבל עדיין לא כל כך קרובה. אני מבקשת שתעדכן אותי בתוך שעתיים וניגשת להכין את התיק.

רבע לשמונה, שעה לאחר השיחה הראשונה שלנו, נ' מתקשר. ו' כבר כאובה מדי מכדי לשוחח, היא לא יכולה לדבר בזמן ציר. הצירים עדיין לא מאוד ארוכים- כארבעים שניות כל ציר- אבל ההתמודדות איתם הופכת קשה. אני מציעה שיתארגנו ובתוך חצי שעה יצאו לכיוון בית החולים שנמצא מרחק של כמה דקות נסיעה בלבד מביתם. ו' אומרת שאין סיכוי שהיא תצליח להתארגן ככה, ואני שומעת דחיפות בקולה. עזוב, אני אומרת לנ', קחו את התיק ותוך מקסימום עשר דקות אתם בחוץ, הלידה נשמעת קרובה מאוד. אני מסיימת להתלבש ולהתארגן במהירות ומתכוונת לצאת כשנ' מתקשר שנית. ו' אומרת שהיא לא יכולה להיכנס לרכב והם מזמינים אמבולנס. מופתעת מהקפיצה המהירה, אני מבינה שעליי לצאת לדרך ברגע זה אבל ממש לפני שאנחנו מנתקים את השיחה אני שומעת את ו' צועקת ואז השיחה מתנתקת. אני מתקשרת לנ' מייד- מסבירה לו שלפי הקולות שו' משמיעה היא בלידה ומנחה אותו כיצד ליילד אותה מיידית. אני מסבירה לו באיזו תנוחה עדיף שהיא תהיה, כיצד לרפד את הרצפה כדי שהתינוק לא ייפול עליה, איך לתפוס את התינוק ברגע שיצא וממהרת אליהם. בקו הטלפון השני נ' מדבר עם מד"א ששולחים אמבולנס, ובקור רוח מדהים הוא דואג לפתוח את הדלת כדי שיוכלו להיכנס לבית בלי עיכובים.

אני נוסעת במהירות, הלב שלי דופק ואני נוסעת מהר מהר, רק להגיע בזמן ולהיות שם עם היולדת שלי. מרוב התרגשות ולחץ אני לא שמה לב למד המהירות והנה שוטר בצד הדרך...השוטר עוצר אותי, מסתבר שנהגתי קצת מעל למותר. טוב, הרבה מעל המותר.... בינתיים, נ' מתקשר- עברו שבע דקות מאז שיצאתי מהבית והוא מודיע לי שאין מה למהר כי כבר נולד בן! מסתבר כי בזמן שאני ממהרת, נ' התחיל ליילד אותו על פי הוראותיי, ומיד לאחר שיצא הראש הגיע צוות מד"א שסייע בלידת הגוף. ברוך השם, הסתיים בטוב.

מן הצד השני של הטלפון, השוטר לא מתרשם מגודל המאורע, שמחתי והתרגשותי. הוא לוקח לי את הרישיון באופן זמני ומנפיק לי דו"ח שעליו מועד לשימוע ותאריך למשפט. אני מסיימת את ענייני עם השוטר ונוסעת לבית החולים שאליו פונתה ו'. אנחנו מתחבקות, האווירה מרוממת כל כך, לידה כזו מהירה לא הייתה בתכנית המקורית אבל ב"ה ו' זכתה ללידה ללא אפידורל, מהירה וקלה, והיא מאושרת. אני מלווה את ו' ונ' בשעות שלאחר הלידה, מחבקת בזמן שתופרים, מציעה משקה מתוק להשבת האנרגיות, ובעיקר לא מפסיקה להתפעל מהתפקוד המדהים של נ' ומהכוחות העצומים של ו', שילדו באופן כל כך טבעי בסלון ביתם. אמנם בלידה עצמה לא נכחתי והתמיכה שסיפקתי במהלכה הייתה טלפונית בלבד, אבל אני מרגישה חלק אמיתי ממה שקרה שם, וההרגשה של ו' ונ' זהה.

חודשיים אחרי הלידה אני מוזמנת למשפט. כולי רועדת ומשקשקת אני מתייצבת בבית המשפט אחרי התייעצות עם עורך דין, זו פעם ראשונה שלי במקום כזה ואני חוששת מהתוצאות. כמובן שבימים שלפני המשפט זכיתי לשמוע מכל עבר סיפורי אימה על אנשים ששללו להם את הרישיון לחמש שנים ונתנו להם קנסות של אלפי שקלים, על כאלו שהחרימו להם את הרכב ועל כאלו שנכנסו לכלא, ואני די בטוחה שהעברה שביצעתי היא בין החמורות שנידונו אי פעם בבית המשפט הזה ושהשופט יחמיר איתי למען ייראו ויראו.

השופטת מקריאה את מספר התיק, אני מתייצבת לפניה והיא מקריאה את כתב האישום. האם אני מודה? כן, נסעתי מהר. התובעת מבקשת לטעון לעונש- בזכות הוותק הרב שלי בנהיגה ועברי הנקי היא מבקשת לגזור עליי קנס ושלילה על תנאי. אני נושמת לרווחה מצד אחד- שלילה בפועל כבר לא תהיה כאן, אבל מצד שני עדיין חוששת מקנס עצום. השופטת מבקשת שאטען את טענותיי ואני מספרת לה את פרטי המקרה ואיך קרה שבפעם הראשונה בארבע עשרה שנות נהיגה עצר אותי שוטר. השופטת מטיפה לי מוסר- בציניות שמתלווה אליה חיוך היא מסבירה שבחוק עדיין לא נקבע שתומכות לידה יכולות לנסוע במהירות מעל זו הקבועה בחוק, ושרק לאמבולנסים ושוטרים, וגם זה במקרים ספציפיים בלבד, מותר לנהוג במהירות גבוהה. עו"ד שיושב לימין השופטת מפטיר בחצי חיוך שכדאי לי לקנות פנס מהבהב של שוטרים ולשים על הרכב כשאני יוצאת ללידות, והשופטת מחייכת ואומרת שזו אכן עצה טובה אלא שמה לעשות, גם היא לא חוקית...

לבסוף מגיע שלב העונש. השופטת מעמידה בפניי ברירה- או להיכלא לחמישה עשר ימים או לשלם קנס תמורתם. אני מקבלת את גזר הדין לידי ויוצאת לדרכי כשאני עדיין בהתלבטות- לשלם או ללכת לכלא? אחד מהילדים שלי, בן חמש, אמר שעדיף ללכת לכלא. גם ככה את לא מרוויחה מספיק כסף, הוא אמר, אז את לא יכולה להרשות לעצמך לבזבז אותו!

כיוון שעדיין לא שילמתי את הקנס ההתלבטות עוד פתוחה, אז מה אתן אומרות- כלא או קנס?

והנה, לטובת מי שחווה חוויה דומה, חמשת הכללים להתנהגות בעת לידת בזק:

  1. אם את חשה דחף עז ללחוץ הישארי במקומך, בין אם את נמצאת בסלון ביתך, במטבח או ברכב. אל תנסי ללכת על מנת שהתינוק לא ייולד תוך כדי הליכה, אז ישנה סכנה שהוא ייפול וחבל הטבור עשוי להיקרע.
  2. רדי על ברכייך כדי למנוע נפילת התינוק מגובה רב. במקרה של נפילה חבל הטבור ימתח והוא עלול להיקרע.
  3. רפדי את המשטח שבין רגלייך בחפץ רך כלשהו- שמיכה, מגבת, מעיל או מה שנמצא בהישג ידך. כך תסייעי לתינוקך להימנע מקבלת מכה בראשו בעת שייוולד.
  4. לאחר שהתינוק נולד דאגי שיונח עלייך במגע עור לעור וששניכם תעטפו בשמיכה מחממת. באופן זה את יוצרת מעין תנור חימום לתינוקך- מצד אחד הוא מקבל את חום גופך, ומצד שני הוא מכוסה בשמיכה. חשוב לכסות גם את ראשו של התינוק שכן איבוד חום מתרחש בעיקר דרך הראש. חשוב שגם את תהיי מכוסה כיוון שאישה אחרי לידה נוטה להרגיש קור מוגבר.
  5. את חבל הטבור יכולים לחתוך רק רופא או מיילדת- אל תחתכי את חבל הטבור בעצמך ואל תתירי לפאראמדיק מד"א לחתוך אותו.

רוצה עוד טיפים? יותר טוב- רוצה מתנה חינם? בסדר, קבלי! בלחיצה כאן אשלח לך מייד את סדרת הוידאו המיוחדת שלי שתעניק לך כלים מעשיים להפוך את הלידה הבאה שלך ללידת החלומות. כי גם לך מגיעה חווית לידה טובה!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל imahit אלא אם צויין אחרת