00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צרכנות לילדים ולגדולים : צרכנות, גידול ילדים, מתכונים, אירועים, ביקורת מסעדות ועוד...

נרשמים לבלוג
  • נרשמים לעדכונים ונשארים מעודכנים קוביה בצד..

pampers premium care

http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=4306

אשמח אם תלחצו על הלינק ותעזרו לי בתחרות תודה

אחרי יותר מ-10 שנים של מחקר ופיתוח, חברת P&G השיקה לאחרונה באירוע המשותף עם תפוז סדרת חיתולים החדשה PAMPERS PREMIUM CARE - החיתול הכי יבש והכי דק של פמפרס (ניתן לזהות את המותג לי הסימן "DRY MAX" הנמצא בצד ימין ליד המידה על האריזה)

התכנסנו באולם אקסודיה בת"א לאירוע השקה של מותג פמפרס בשיתוף עם תפוז בו התפנקנו בארוחת בוקר עשירה (מצ"ב תמונות ממקום האירוע):

לאחר ארוחת בוקר, הוזמנו לאירוע ההשקה של סדרת החיתולים החדשה, אשר התקיים באולם. מתחת לזכוכיות של השולחנות היו מונחים חיתולים מהסדרה החדשה. את הקטנים העסיקו גננות בפינת יצירה וגימבורי על מנת שנוכל להנות מהאירוע כמו שצריך:P


האחראיות על מותג פמפרס, הציגו לנו יתרונות של פמפרס פרימיום - החיתול הכי יבש והכי דק של פמפרס מול פמפרס אקטיב בייבי וחיתולים של המתחרים הקיימים:


  • בפמפרס פרימיום קיימת שכבת רשת ייחודית הסופגת יציאות רכות טוב יותר מכל חיתול אחר

  • החיתול הנמתח ביותר בצדדים להתאמה מושלמת ולמניעת נזילות. צדדים שנמתחים עד 8 ס"מ ומתכווצים חזרה, וכך מאפשרים התאמה מושלמת לגוף תינוקך.
  • קרם רעננות המכיל אלוורה שעוזר להגן על עור התינוק. חמישה פסי תחליב עם אלוורה המספקים לעור הגנה נוספת מפני גירוי.
  • עשוי מחומרים נושמים כדי לאפשר הגעת אוויר לעור תינוקך.
  • רך כמו כותנה כדי שתינוקך יהיה עטוף ברכות.
  • יבש עד 12 שעות.
  • בעלי שכבה חיצונית "נושמת" המאפשרת הגעה של אוויר לעור התינוק, ובכך מסייעת במניעת גירויים.

נציגת פמפרס טבלה את החיתול החדש ואת החיתול מהסדרה הקודמת ב125 מ"ל מים והתוצאות הן כלהלן: בגלל טכנולוגית DRY MAX, הנוזלים בחיתול החדש נספגים מייד ומגיעים למרכז, לעומת החיתול מהסדרה הקודמת,בו הם מגיעים לשני צידי החיתול ומנפחים אותו.

הטכנולוגיה החדשה DRY MAX שבחיתול מבוססת על כדוריות ג'ל סופח מדור מתקדם, שכולאות בתוכן את הנוזל והופכות אותו לג'ל. כך, הנוזל אינו חוזר אל פני השטח של החיתול שבא במגע עם עור התינוק.בזכות הטכנולוגיה החדשה, ליבת החיתול דקה ב-20% מבעבר ואף סופגת פי 10 ממשקל החיתול עצמו.


לאחר מכן שמענו הרצאה של ד"ר נבון, פסיכותרפיסט, בנושא חשיבות המגע בחיי התינוקות.

המגע הוא השפה הראשונה שתינוק מבין. המגע רך והמלטף תומך בו ומסייע לו ללמוד ולהכיר את העולם החדש שלו. בדיוק משם כך, עור בריא הוא חיוני לתינוקך.

חיתולים PAMPERS PREMIUM CARE - החיתול הכי יבש והכי דק של פמפרס מגיעים במידות:

1 (2-5 ק"ג)

2 (3-6 קש"ג)

3 (4-9 ק"ג)

4 (7-18 ק"ג)

5 (11-25 ק"ג)

האם ידעתם?

  • בשנות ה-60 התחילו לייתר ולשווק חיתולים חד-פעמיים
  • בשנות ה-70 השיקו סרט הדבקה אשר החליף את סיכות הביטחון
  • שנות ה-80 המצאת AGM -absorbment gel material- החומר אשר מסוגל לספור פי 30 ממשקלו לעומת צלולוז
  • שנות ה-90 - הצדדים הנמתחים
  • שנות 2000 - החלפת השכבה החיצונית העשויה מפלסטיק
  • תינוק "מבלה" בממוצע כ-20000 שעות בתוך החיתול
  • שימוש לתינוק בממוצע 3,800 חיתולים במשך שנתיים וחצי

פמפרס פרימיום החדש-החיתול הכי יבש וגם דק יותר בכ-20% מבעבר, להגנה מירבית על עור התינוק, כדי ששום דבר לא יפריע למשמשעות האמיתית של כל מגע

ולסיום, דובדבן שבקצפת,קבלו מתמודד לתפקיד דוגמן הבית של מותג פמפרס או תפוז;) (אנחנו פתוחים להצעות:P)

ועוד משהו...עד כמה חשוב מגע (של חיתול במקרה הספציפי:) בחיי התינוקות)

מצ"ב תקציר של מחקרים בנושא חשיבות המגע בחיי התינוקות:
המגע הראשון של התינוק עם הסביבה מתרחש עם אמו ואביו (או כל דמות קבועה אחרת המטפלת בו). מגע זה מהווה תשתית להתפתחותו הרגשית-חברתית והעצבית-שרירית. חום גופה של האם, מגע ידיה, קולה הרך, מילות החיבה שהיא משמיעה, חיוכה - כל אלה יוצרים עבורו מעטפת ביטחון. תחושת הנועם והביטחון, המגיעה באמצעות המגע של חזה מול חזה, של ליטוף וחיבוק והקשורה בדמות קבועה, משמשת בסיס לתהליך התקשרות בטוח, להתפתחות העצמי, להבחנה בין העצמי לבין הזולת ולצמיחת עצמי חיובי ותפיסת העולם כחיובי. ההתקשרות של התינוק לאמו מהווה את אחד היסודות החשובים להתפתחות רגשית-חברתית תקינה ומאוזנת. התקשרות זו מספקת לילד ביטחון במגעיו הראשוניים עם העולם ומהווה בסיס ליצירת קשרים בין-אישיים מאוחרים יותר. המגע והחיבוק האוהב משמשים כאמצעי הרגעה יעיל, המעביר לתינוק מסר של אמפתיה, הבנה, רגיעה, שמירה על גבולות ומצב ערני יותר בהיבט המנטאלי. מצב שבו נשלל מן התינוק קשר כזה נקרא 'חסך אימהי'.
 
חשיבות המגע להתפתחות התינוק הובילה, בעקבות הספר 'עקרון הרצף' ל 'אחיזת קנגורו', אחיזה שבה התינוק נישא בנרתיק בד התלוי בקדמת גוף האם. אחיזה זו הפכה לפופולארית מאוד בארץ, והיא מושרשת בעיקר בתרבות של יוצאי אתיופיה. למגע, שפעמים רבות מלווה בתנועה כמו באחיזת הקנגורו, יש השפעה חיובית מאוד על התפתחות המוח הקטן האחראי לתנועה, לשיווי המשקל ולהתפתחות שרירית אצל תינוקות רבים.
פרויד טען, כי האגו הוא בראש ובראשונה האגו של הגוף (Body ego). משמעות הדבר היא שהאגו מתפתח דרך התנסויות חושיות של הגוף, וחסך בהתנסויות כאלו עלול להגביל את ההתפתחות של האגו. אם דמות ההורה אינה מְספקת חוויה מַספקת לילד המוחזק בביטחון כשהוא נתמך כנגד כוח הכובד או-אז יהיה לו חסך בתמיכה העצמית שלו. פעולות כמו הרמה, שכיבה, החזקה ונדנוד המלווים בתמיכה יציבה יספקו לגוף תחושה של ביטחון המתמזגת עם התפתחות האגו של הילד.
 
היחסים בין תינוק לאמו נחקרו על-ידי פסיכואנליטיקאים. הללו התעניינו בתהליך ההתקשרות של הילד אל אמו בשנת חייו הראשונה. העבודה הקלאסית של שפיץ עם אמהות ותינוקות הראתה אופנים של אינטראקציה גופנית שהובילה לבריאות מנטאלית או להפרעה התפתחותית ולהבדל בתחושת העצמי. לדעת החוקרים, הפרעות בהתפתחות רגשית וגופנית מקורן במידה רבה בחסך של מגע וחום. אחת התגליות שהסבה את תשומת-הלב לחשיבות הקרבה הגופנית הייתה קשורה בפרסומים של שפיץ. הוא ערך תצפיות בתינוקות שגדלו במוסדות ללא מגע אוהב של האם הביולוגית או של המטפלים. שפיץ גילה, שהתחושות של תינוקות כלפי העולם מתעצבות לא על-ידי פעולות של האכלה והשכבה לישון אלא בדרך שבה הן נעשות. התגלית של שפיץ הסבה את תשומת-הלב לחשיבות של הקרבה הגופנית לתינוק ולא רק של סיפוק צרכיו הפיזיולוגיים. מתברר שהורמון הקורטיזול, שבמצבי לחץ מופרש מבלוטת יותרת המוח, הופרש באופן קבוע אצל תינוקות שגדלו בבתי-יתומים שהיו נתונים במצב כרוני של לחץ.
 
כאמור, המגע אינו חייב להיות על-ידי האם, אך התינוק צריך לקבל מגע. נושא זה הוכח במחקר על יתומים ברומניה ומטפליהם, כאשר לכל 20 יתומים היה מטפל אחד. אצל תינוקות שהייתה להם אינטראקציה מזערית עם המטפל נמצאו רמות גבוהות ביותר של הורמוני סטרס וציונים נמוכים ביותר במבחן קוגניטיבי ובהתנהגות חברתית. נוסף על כך, פעילותם הגופנית הייתה פחותה ומשקלם היה נמוך מזה של ילדים שגדלו אצל הוריהם.
מעקב אחר התנהגותם של תינוקות מגלה שההתקשרות של התינוק לאימו משרתת מטרות הדומות לאלה שהיא משרתת אצל קופים. חלק מהתינוקות שאומצו מבתי-יתומים ולא קיבלו מגע אוהב וחם גם לאחר שאומצו על-ידי הורים אוהבים ודואגים הפגינו עדיין קשיי התנהגות. יש ילדים שמתחברים לאנשים זרים כדי לקבל מגע גם כשההורים המאמצים בסביבה. נראה אפוא, שחסך רגשי עמוק אצל הילד משפיע על המערכת ההורמונאלית.
 
התיאוריה של מיכל ומוכל לדוגמה, שפותחה על-ידי ביון (1962), מדגישה את המגע הרגשי הראשוני בין האם לתינוקה. מגע ויצירת תבניות בין עור לעור הם המרכיבים של תחושת העצמי הבסיסית. לפי ביון, האֵם לא רק מספקת אוכל אלא מהווה מכל לתחושות ולרגשות המועברים אליה על-ידי התינוק - המוכל. חסך משמעותי ביכולת ההכלה של האם משאיר את התינוק חשוף לחרדות קשות, הקשורות למצבים פסיכוטיים.
את השפעת המגע על התפתחותו הרגשית של התינוק כתוצאה מחסך במגע גופני ניתן ללמוד ממחקרי הזוג הארלו שנעשו על קופי רזוס. (על המחקר הזה נאמר בהרצאה של ד"ר נבון) החוקרים הפרידו גורים של קופי רזוס מאימותיהם וגידלו אותם עם סוגים שונים של אימהות חלופיות. בעת מצוקה בחרו הקופים להתנחם אצל ה'אימא' העטופה בבד מגבת רך ולא אצל ה'אימא' שעשויה מחוט תיל חשוף ונוקשה, על אף שזו היתה מצוידת בבקבוק הזנה. מתברר שהמניע העיקרי להתקשרות בין הקופיף להוריו אינו המזון אלא המגע הגופני, הקירבה הפיזית והחום של האם. נמצא שקופים שלא חוו מגע גופני, אוהב ומרגיע, גדלו אלימים ועוינים והציגו דפוסי התנהגות דיכאונית (שלוותה בירידה בטמפרטורת הגוף, ירידה בפעימות הלב ובהפרעות שינה). התנהגות כזו דומה לדיכאון אנקליטי של תינוקות, כפי שכינה זאת שפיץ. דפרסיה אנקליטית, המאפיינת תינוקות עם חסך אימהי, באה לידי ביטוי בבעיות התפתחות בהמשך. תינוקות אלה גדלו במוסדות שסיפקו להם צרכים פיזיים בלבד, או שגדלו לאימהות נרקומניות או עם דיכאון שלאחר הלידה. אי הזמינות הרגשית, שחלק ממנה מתבטא בחוסר מגע, אופיינית לאימהות בדיכאון.
 
המחקרים של קייץ וחבריה, שהשתמשו בגירויים וברמזים טקטיליים, הוכיחו את עומקו ואיכותו של הקשר הרגשי בין האם ותינוקה. האם יכלה לזהות את תינוקה בפרקי זמן שונים לאחר הלידה רק על-פי מרקם העור של כף ידו של התינוק. זיהוי זה נעשה על-ידי ליטוף של גב היד של שלושה תינוקות, שביניהם מצוי תינוקה, כשעיניה ואפה מנוטרלים. במקרה כזה 88% מהאימהות הצליחו לזהות את תינוקן, אם היו איתו שעה לפחות מזמן הלידה.
 
נראה אפוא, כי קבלת מגע בתחילת החיים משפיע על התפתחותו של הילד. הקשר עם ההורה בינקות הוא קשר חושי, המשפיע על תפיסתנו כלפי עצמנו, כלפי אחרים וכלפי העולם בכלל. אם כתינוקות אנו חווים את הדמות המטפלת כטובה - כלומר מספקת אוכל, אהבה ומגע ברגע שבו אנו זקוקים לצרכים אלו, אנו מאמינים שגם האחרים הם טובים. יתירה מכך, מהשתדלותה של הדמות המטפלת לספק את צרכינו אנו מסיקים שאנו עצמנו חשובים. כך מתגבש הבסיס לביטחון עצמי, לאהבה עצמית, לדימוי גוף בריא ולנכונות ליצור קשרים עם אחרים. לעומת זאת, אם נמנע מתינוק את אחד הצרכים החשובים ביותר שלו - הצורך במגע אוהב ובהחזקה נכונה ובטוחה, הוא חש שעולמו מתפרק סביבו ומרגיש חרדת כיליון.
 
נוסף על השפעת המגע על ההתפתחות הרגשית-חברתית קיימת השפעה חיובית של המגע על גדילה והתפתחות, במיוחד בקרב פגים. גירוי טקטילי, הכולל ליטוף של הגוף שמתלווה לגירוי קינסתטי (תנועתי), דהיינו תנועות פסיביות של כפיפה ופשיטה של הגפיים הניתנות במשך 15 דקות, שלוש פעמים ביום, במשך 10 ימים - יעלה את משקלם של התינוקות ב-47%. נמצא גם שפגים שקיבלו טיפול במגע הפגינו ביצוע מוטורי וחברתי טוב יותר, שהתבטא בשליטה מוטורית, בתגובות לגירויים חברתיים, בעירנות ובאקטיביות רבה. מתברר שהעיסוי מעורר שחרור של הורמונים לספיגת המזון ומעלה את יעילותן של המערכות הפיזיולוגיות הקשורות לעיכול ולמטבוליזם. תינוקות שקיבלו מגע ונבדקו לאחר מכן באמצעות תבחין ברזלטון (Brazelton Neonatal Behavior Assessment Scale - מבחן אופי לרך הנולד הבודק מאפייני אישיות לאחר הלידה( מלמד, כי התינוקות הגיבו באופן חיובי לגירויים חברתיים במשתנים של התרגלות למרחב והתמצאות בו (הביטואציה ואוריינטציה). תינוקות אלו הראו רמת התפתחות ופעילות מוטורית גבוהות יותר בהשוואה לתינוקות שלא קיבלו מגע. המגע מפתח אצל התינוק את רמת המודעות לאיבריו השונים ולגבולות הגוף שלו ומאפשר לו לשלוט בסביבה. זאת ועוד, משך האשפוז של תינוקות אלה קוצר בשישה ימים בהשוואה לתינוקות שלא קיבלו מגע. במשך השנה הראשונה התינוקות האלה עדיין הציגו יתרון בגדילה ובביצוע, כפי שנמדד על-פי הסולם המוטורי-קוגנטיבי של ביילי (Bayley Motor and Cognitive Scale), בהשוואה לתינוקות שלא קיבלו עיסוי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל juli1974 אלא אם צויין אחרת