1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הסיפור (לשבת) על חובב הבישול שלא הקדיח תבשילו

 
טובי (שם בדוי) היה חובב בישול עוד מגיל צעיר.
כשהיה עוד בגן אהב מאוד לעזור לאמו במטבח – אמנם היא לא הרשתה לו לחתוך,  להחזיק כלים כבדים או להתקרב לאש (או למכשירי חשמל) אבל היא בשמחה הרשתה לו לצפות בה מבשלת ואף סיפקה לו הסברים על המרכיבים ואופן ההכנה.
 
כשטובי גדל מספיק כדי להחזיק סכין ביד או להדליק את המיקרוגל, הוא אהב לחמם לעצמו את ארוחות הצהרים ולהסביר להוריו איזה כריכים הוא רוצה לבית הספר (לחם עם שוקולד).
אבל בתיכון הוא התחיל לבשל באמת. הוא גילה כישרון בישול אמיתי ונהג להכין שפע של מאכלים – מנות חמות, אורז מהיר, מרק נמס בכוס, שניצלים של מאמא עוף ואפילו היה לו מתכון ייחודי להכנת מילקי עם הקצפת בתחתית במקום למעלה. (החומרים הדרושים: גביע מילקי, כוס, כפית. אופן ההכנה: מעבירים את הקצפת לכוס באמצעות הכפית, אוכלים את המילקי ואז את הקצפת.)
 
בזמן השירות הצבאי הייתה לטובי נסיגה מסוימת. הוא רצה לשרת כטבח – לאור הניסיון הרב שלו בבישול – אך מכיוון שהיה לו פרופיל קרבי הוא מצא את עצמו  כלוחם ונאלץ להסתפק בתורנויות מטבח מפעם לפעם.
לאחר השחרור יצא טובי לטיול מסורתי במזרח הרחוק. הוא התאהב בבישול ההודי ובעיקר במגוון האורז שיש למטבח הזה להציע.
כשחזר לארץ והחל בלימודים (לראיית חשבון) הוא גם החל להתמחות בבישול אורז. הפעם זה לא היה אורז מהיר מוכן מראש אלא בישול יצירתי של ממש – טובי התמחה באורז אדום (עם קטשופ) ואורז צהוב (עם כורכום).
האורז שלו היה לשם דבר במעונות ופעמים רבות הוא כיכב בארוחות משותפות של חבורות סטודנטים.
 
במאמר מוסגר אני חייב לציין שטובי באמת רצה ללמוד בישול בתדמור ולהיות שף רציני, אך אביו הבהיר לו שאם ילך בעקבותיו וילמד ראיית חשבון מקומו במשרד המשפחתי מובטח. אך אם יבחר ללמוד בישול הוא ימצא את עצמו רעב לפת לחם – תרתי משמע.
מכיוון שטובי לא אהב להיות רעב הוא בחר בלימודי ראיית החשבון.
 
אבל הוא לא וויתר על חלומו הגדול.  במקביל ללימודים הוא פיתח את תחביב הבישול ובמהלך השנה השנייה הוא אפילו קנה את ספר הבישול הראשון שלו.
הספר ריתק אותו. לראשונה בחייו הוא נחשף לבישול מקצועי אמיתי. הוא גילה כי קיימים בעולם תבלינים רבים נוספים מעבר למלח ופלפל. נודע לו שאפשר לתבל כמעט כל תבשיל באבקת מרק ולעיתים ניתן להחליף מרגרינה בחמאה (כל עוד לא מדובר בארוחה בשרית כמובן).
הספר פיתח אצלו תיאבון גדול והוא רכש עוד ועוד ספרי בישול עד שהם מילאו אצלו מדף שלם. למרות שהוא הכיר את רוב המתכונים בעל פה הוא המשיך לקרוא בספרים שוב ושוב. מפעם לפעם הוא אפילו חשב לנסות את אחד המתכונים, אבל איכשהו אף פעם לא היו לא המצרכים הדרושים ובסופו של דבר הוא בדרך כלל הכין את האורז האדום המפורסם שלו (קטשופ תמיד היה בבית).
 
לאחר שסיים את הלימודים והתחיל לעבוד במשרד של אביו הוא זכה לעבור לדירה מרווחת משלו וכמובן שצייד אותה במסך טלוויזיה גדול. תוך זמן קצר הוא גילה את עולמן של תוכניות הבישול. זה היה מרתק אפילו יותר מספרי הבישול! כל יום ביקרו אצלו בבית טובי השפים מן העולם ובישלו מטעמים שלעומתם אפילו האורז האדום שלו החוויר.
 
ואז, יום אחד, חלה התפנית הגדולה של חייו: הוא צפה בתוכנית ריאליטי בה הצוות המיומן מציל מסעדות שנקלעו לקשיים. פתאום הוא הבין איך הוא יכול להיכנס לעולם הבישול האמיתי: בתור רואה חשבון הוא יכול לסייע להבראת מסעדות בקשיים, ולאחר שירכוש את אמון הבעלים הוא יוכל גם להיכנס למטבח ולהגשים את  חלומו.
 
אמנם עם עשר המסעדות הראשונות זה לא הצליח כמו שקיווה (כולן ללא יוצא מן הכלל פשטו את הרגל למרות עצותיו) אבל את המסעדה האחת עשרה הוא קנה – וזו הייתה הראשונה ברשת המסעדות שלו.
תוך שנים מעטות זכה טובי להיות מסעדן ידוע בארץ והתארח בעצמו בתוכניות בישול, שם זכה לדבר רבות על החוש הטבעי שלו למסעדנות ואף לארח שפים שבישלו מטעמים מדהימים.
 
                                  
מוסרהשכל: בעל המאה הוא בעל הקדרה
 
שבת שלום!
 
 
ורציתי להמליץ על רשומה אחתשתי צפרדעים  בבלוג של בני   
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת