00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

השפה העברית החדשה: תעשה, תשים ותביא

05/10/2010

אזהרה: הרשומה הבאה הינה פלצנית, טרחנית וחפרנית.

לא ברור מתי, אבל בערך לפני כחמש עשרה שנים מישהו החליט לצמצם את מילון אבן שושן. כנראה החליטו שהמילון כבד מאוד, וצריך לצמצם את כמות הפעלים בעברית לשלושה - תעשה, תשים ותביא. מישהו החליט שהעברית עשירה מדי, מכילה יותר מדי פעלים, וזה מעיק על המוח בזמן ששולחים SMS או מעלים תמונות לפייסבוק.

דוגמאות:

משפחת שמתי: שמתי נעליים, שמתי כובע, שמתי מעיל, שמתי גרביים, שמתי משקפיים, שמתי לו מכנס קצר.

משפחת עשיתי: עשיתי חביתה, עשיתי עוגה, הוא עשה לי: שתקי, אז עשיתי לו: תסתום אתה בעצמך!.

משפחת הבאתי: הבאתי לו תרופה, הוא הביא לי את המספר, הביא לי את הכתובת, הבאתי לו מכה.

ובשילוב: למה הבאת לו מכה? כי הוא עשה לי: סתום. טוב, שים נעליים ובוא הביתה.

 

אני מנסה להעניק לדר עושר לשוני, להראות לה שבעברית יש פעלים מיוחדים כמעט לכל פעולה - לנעול נעליים, לחלוץ סנדלים, לגרוב גרביים, ללבוש מכנסיים, לרכוס מעיל, לחבוש כובע, להרכיב משקפיים, לענוד סיכה , להראות לה שחביתה מטגנים ואת העוגה אופים, את הבצק מרדדים, ואת הירקות חותכים ואחר כך מערבבים בסלט. הודעה מוסרים ולא מביאים, וגם מכה נותנים ולא מביאים. הבעיה היא שאני נתקל בסביבה שאומרת "לשים נעליים". גם הגננות. אמרה לי חברה שהגננת אצלם מקפידה מאוד על העברית ומעירה להורים שנעליים לא "שמים" אלא נועלים וכובע "חובשים" וזה טוב. הגננות שבהן אני נתקלתי עדיין אומרות "לשים כובע".

בעידן שבו כל מה שמעמיק טיפה נחשב מיד חפרנות ופלצנות, זו משימה קשה, השפה הפייסבוקית שאימצנו, שמתאפיינת בעיקר ב"חחחחחחחחחחחחחחחח" ו"פחחחחחחחחחחחחחחח" ו"שולתטתתתתתתת", רדודה ושטוחה. אז זה נכון שבני נוער יודעים להעביר רגשות זה לזה גם בשפה רדודה, ושאנחנו המבוגרים לא מבינים את ההבדל בין חחחחחחחחחחח ל-פחחחחחחחחחחח, אבל לפחות שידעו שאפשר לדבר אחרת.

פעם נערכה בחינת בגרות בחיבור בבית הספר שבו עבדתי, ואחת השאלות נוסחה במילים "דון בדילמה העולה מן הקטע" או משהו בסגנון. התלמידים נכנסו ללחץ כי לא הבינו את המילה "דון". ואלה לא היו רק תלמידים מתקשים, גם התלמידים הטובים לא הבינו מה זה "דון".

אז אני לא מתייאש, ומתקן את דר בכל פעם שהיא אומרת "לשים כובע", עד שלבד היא כבר משתמשת בפעלים כמו לחבוש, לנעול, לחלוץ וכו`. נכון שזה לא טעות להגיד "שים את הצלחת על השולחן", אבל אפשר להעשיר את העברית וללמד שצלחת אפשר גם להניח ולא רק לשים. גם אם בעתיד היא תדבר אחרת עם החברות שלה, היא עדיין תבין שכובע חובשים ואת העדשים בוררים ושאת הקישור לסרטון לא שמים בפייסבוק אלא מעלים.

לסיום, ניזכר בשיר של ע. הלל - "מה ברגליים": (במקור התשובה לשורה "ומה על הטוסיק" היתה "מכות". צוות פרפר נחמד שינה את המילים, וטוב שכך).

מה ברגליים?
הולכים הולכים
ומה בראש?
כובע
חובשים
מתחת
חושבים
על כל מיני דברים (די חשובים)
ומה בלב?
שמחים (או עצובים)
ובבטן מה?
שבעים (או רעבים)
ומה על הטוסיק?
יושבים
ובאוזניים מה?
שומעים
מה?
מה שבפה משמיעים
כגון?
שבגרון
באנגינה חולים
או כגון
שבאף מתעטשים
אבל מה בידיים, מה עושים?
בעט אוחזים
וכותבים
מה?
למשל:
" מה ברגליים - הולכים הולכים..."

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

47 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת