00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

הפרעת אכילה


 

 



בשנים האחרונות גם אני משתייכת לאנשים המקוטלגים כבעלי "הפרעות אכילה".

הפרעות אכילה הפכו במהלך העשור האחרון למגיפה של ממש. 

בעבר בשונה מהיום, נתנה החברה אישור לכך שאנשים, במיוחד נשים, יהיו יותר עגולות ושמנמנות. 
גורמים רבים תורמים להתפתחות הפרעת האכילה. התפתחות ההפרעה שונה בין אחד לשני.
לא כל הפרעת אכילה היא אנורקסיה או בולמיה.
ההבחנה של הפרעת אכילה שאינה ספציפית (Eating Disorder Not Otherwise Specified) 
כוללת טווח רחב יותר של הפרעות בעלות סימפטומים דומים לאנורקסיה או בולמיה,

עם חסר של אחד מהקריטריונים. 

על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, הקריטריונים לאנורקסיה 
הם משקל גוף נמוך כ 85% מהמשקל הממוצע הצפוי לגיל, פחד אינטנסיבי מהשמנה, 
הפרעה בדימוי גוף או הכחשה של משקל גוף נמוך. בנשים מצטרף היעדר שלושה מחזורי וסת ברציפות. 
פעילות הגופנית מוגברת באופן כפייתי, גם כאשר הרעב מציק לה היא לא תאכל. 
היא עשויה להתעסק בהכנה ובהגשת מזון לזולת כפעילות הגורמת לה סיפוק, 
כאשר היא עצמה מצליחה לעמוד בפיתוי ואינה "נשברת". 
הסובלת מבולימיה תשתמש לעיתים תכופות בשירותים לאחר הארוחה, 
אשר היא יוזמת הקאות בעקבות התקף זלילה לשם "היטהרות",
ונוטה לעתים להשתמש באמצעים משלשלים ו/או משתנים.

(בבליאוגרפיה http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&t=14&idr... 


השורות שהבאתי כאן הן פסיק מאוסף המחקרים שנעשו ותועדו בנושא.

המאות ה 20-21 הפגישו אותנו עם האוכל באופנים רבים מחוץ לצורך הבסיסי הקיומי.
אוכל קיבל מעמד של פיצוי רגשי, תחליף לחסכים פיזיים ואחרים, כלי ביטוי, פורקן..... והפך לנושא מרכזי בהוויותינו. 
אינסוף תוכניות בישול וספרים, מרוץ אחרי מתכונים,  בלוגים, תחרויות לבישול יצירתי, שונה, יוקרתי ומחדש .

אנשים נקשרים זה לזה מכאב משותף לקושי לעמוד מול שפע האוכל, שיחות סלון ומפגשים, 
סדנאות, תוכניות הבראה, דיאטות ישנות, חדשות, חדרי כושר, כמוסות פלא, 
תרבות בריאות וספורט וכל אלו הם קצה הקרחון בשגשוג של אופציות המניעה, 
המיגור וההתנהלות בשפע העכשווי.


ואני שואלת את עצמי ואתכם:

מה היחס שלכם לאוכל?
האם אתם אדם שחושב/אוכל שמן או חושב רזה?
האם אתם מנוהלים על ידי האוכל או שאתם מנהלים אותו? 
האם נחשפתם לילדים עם הפרעות אכילה?
האם ריבוי התוכניות במדיה מעצימות את ההפרעות בקרב הציבור?
למה אנו עוסקים באוכל יותר ממה שראוי היה? 
מתי זה יגמר אם בכלל? 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת