00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

הציונות הייתה טעות? נקודת מבט מעניינת על מודל הרשת היהודית

01/10/2010

 

האם ייתכן שהעם היהודי אינו זקוק למדינה משלו, וקיומה של מדינת ישראל יכול אפילו להזיק להישרדות העם היהודי? הנטייה הראשונית היא להתרעם כנגד עצם העלאת השאלה, אבל זו אינה תשובה אמיתית. קיים מגוון רחב של תשובות מעניינות, שאחת מהן הייתי רוצה לסקור לעומק ברשומה הנוכחית. 

אין צורך להסביר שמדובר בנקודת מבט רדיקלית בימינו. את כולנו חינכו בהתאם לציונות ולמיתוס-עובדה של היהודי הגלותי, שלא העז להביא את הגאולה בעצמו ולהקים את המדינה היהודית בארץ ישראל. היה צורך בדור צעיר, רענן וחופשי מהתלמוד ומכבלי הרבנים האורתודוכסים השמרנים, כדי לעלות אל הארץ ולהקים בה את מדינת ישראל.

ואולי כל זה היה טעות? אולי הרבנים השמרנים צדקו? לפני שאני מאבד את כל הקוראים שלי, חשוב להדגיש שמדובר בשאלה שראויה למענה. תפקידה של האקדמיה ושל החוקר הוא לשאול את השאלות המוזרות, המסובכות, ולפעמים גם את אלו שאינן עולות בקנה אחד עם זהותה הנוכחית של החברה. רק מתוך הניסיון לאתגר את עצמנו כל העת ניתן להגיע לחכמה אמיתית. ולפי גידי גרינשטיין, מייסד ומנכ"ל מכון ראות, ייתכן שהדרך הבטוחה ביותר לשמר את העם היהודי לנצח-נצחים טמונה דווקא בגלות, שהחלה עם חורבן בית שני. והאסון הגדול ביותר שעלול ליפול על עם ישראל, עשוי להגיע דווקא מעצם קיומה של מדינת ישראל.

"אחרי שהבית השני קרס," מסביר גרינשטיין, "יוחנן בן-זכאי הבין שאסור שהמערכת הפוליטית של אותה תקופה תשתקם. הדבר שאפיין את אותה מערכת הוא שאנשים ירשו בה את המעמד שלהם. אלו היו הכהנים והמלכים. בן-זכאי הבין שאי אפשר לסלק את הכהונה והמלכים מישראל, ולכן נתן להם תפקידים טקסיים בדת. בפועל שלטו הרבנים, ובכך הוא יצר משטר מריטוקרטיה – משטר החכמים. עם ישראל הוא העם היחיד שנשלט על ידי משטר חכמים לאורך אלפיים שנים. תוסיפו את זה שאחר-כך החכמים התחילו להתחתן אחד עם השני, ותקבלו דורות של השבחה של התרבות האינטלקטואלית של העם היהודי."

היהודים בגלות יצרו רשת רחבה של קהילות, שהתפרשה בכל העולם הידוע. כל קהילה נשלטה על ידי רבנים, או חכמים, משלה. בקהילותיהם, נהנו הרבנים מכוח רב בהכתבת דרך החיים ופסקי ההלכה. אך הם התקשו מאד להשפיע על קהילות אחרות, שלא תחת סמכותם. בדרך זו נוצרה מערכת מריטוקרטית, שבה אף חכם אינו יכול לסלק את האחר. המערכת כולה נהנית משפע של ניגודיות וגיוון. רשת הקהילות מתפרשת בעולם, רואה התפתחויות ומשתנה בהתאם. יכולתן של הקהילות להעלות תהיות ושאלות בנפרד זו מזו ולנתח את עיתות הזמנים מביאה להתקדמות של הרשת כולה עם הזמן, כאשר הקהילות השמרניות מעכבות תמיד את ההתקדמות ומוודאות שהרשת היהודית כולה לא תסתער קדימה מהר מדי – אולי לאסון.

"זו מערכת שכל הזמן מגיבה להתפתחויות של האנושות ומתפתחת איתן." אומר גרינשטיין. "היא כל הזמן בחזית."

זו אינה בהכרח מערכת מושלמת. "הפרדוקס הוא שאנחנו לא יכולים להיות במקומות שונים במערכת. אי אפשר להיות גם חילוני וגם חרדי. לכן זו מערכת שמטפחת קיצוניות ברמה האישית, ופרגמטיות ברמה הלאומית. הסך-הכל היהודי מאד פרגמטי. זו מערכת מאד רגישה למה שקורה מסביב, עם איזון מאד עדין בין חדשנות ושמרנות."

סוד היציבות של הרשת הוא הגיוון הגיאוגרפי והגיוון התרבותי של כל התת-יחידות שלה. אלא שבמאה ה- 19 התחילה להתפתח תנועה אחרת שהייתה עלולה לחסל את הרשת היהודית.

"סוד ההישרדות של העם היהודי לאורך אלפיים שנה היה רשת הגיוון. הציונות באה לפרק את הרשת. כלומר, יצרנו מבנה שהוכיח את עצמו אלפיים שנה, וכולנו יודעים שיהיה כאן בעוד אלף שנים, ואנחנו הציונים באנו וכהרף עין מבחינה היסטורית אמרנו שהדבר הזה לא מעניין וצריך לפרק אותו."

וכך קמה מדינת ישראל, האנטיתזה של הרשת הגלותית המגוונת מבחינה דתית. היחס בישראל ליהודי הגלותי, יהודי התפוצות, מתבטא לעתים קרובות בזלזול ובוז. אנו מחכים שיעלו לארץ ויסיימו את שהייתם בארצות הניכר. ואכן, רוב יהודי התפוצות כבר הגיעו לישראל. הקהילות הגדולות היחידות שנשארו נמצאות בארצות-הברית. אך אם יעלו כולם, מה יהיה בגורלה של הרשת היהודית? האם יש צדק בדרישה לסיים את עידן הגלות ולעבור למודל מדינת כל היהודים?

"כשאנחנו שחושבים על הציונות, מן הראוי שנהיה צנועים יותר." טוען גרינשטיין. "הציונות, באמירות החדות מאד שלה במאה השנים הראשונות ובשלילת הגלות, הייתה עלולה להביא למצב של חיסול העם היהודי. היינו עלולים לנטוש קיום של אלפיים שנה ולשים אותו על קרן הצבי של מדינה שעלולה שלא להישאר לנצח. זו אינה מדינה נצחית, ויש לקום כל בוקר ולעשות בדק בית, מכיוון שחלק מהאחריות שלנו היא כלפי כל היהודים. לא רק כמקלט ביום סגריר, אלא בגלל שיש מודל שעבד אלפיים שנה ואנחנו לא רוצים להפנות לו עורף."

הגיוון והיריבות שבין הקהילות השונות, הם סוד קיומו של העם היהודי בגלות, אליבא גרינשטיין, והם יכולים להוות גם בסיס טוב להמשך קיומה של מדינת ישראל. "המרחב הפוליטי הישראלי והיהודי הוא מרחב שחייבים להיות בו ניגוד וגיוון, וטוב שכך. אני לא מאמין באחדות. דווקא הגיוון והעוינות הם אלה שמאפשרים לנו להתקדם. חס וחלילה שכולנו נחשוב לאותו הדבר. מי בכלל רוצה לפשר בין יהודית ודמוקרטית? טוב שיש מתח כזה! חס וחלילה שנהפוך להיות חברה ישנונית שיש בתוכה הסכמות והויכוח נגמר. סוד חיינו הוא הויכוח. כל עוד המרחב הפוליטי ימשיך לתסוס, העם היהודי ימשיך להוביל בפוליטיקה העולמית."


זאת התיאוריה של גידי גרינשטיין. קשה להכניס אותה תחת קטגוריה פשוטה של אנטי- או פוסט-ציונות. אני אישית לא מסכים איתה. אני מקבל את העובדה שהיהדות, מאז חורבן בית שני, באמת הייתה בנויה כרשת של קהילות. אבל האם זהו מודל כל-כך טוב להישרדותו של העם היהודי? האם זה המודל היחיד? כנראה שלא.

לשם השוואה אפשר להסתכל על הנצרות, שהיא עצמה תוצר של הרשת היהודית, ופעלה באופן דומה בשלוש-מאות השנים הראשונות לקיומה. גם היא החלה ככת יהודית לכל דבר, והתפשטה במזרח התיכון כרשת של קהילות נוצריות שנרדפו על ידי השלטונות והתושבים. מעניין לציין שכמו היהודים, גם הם הואשמו בשתיית דמם של תינוקות ובפשעים כלליים נגד האנושות והאלים הפגאניים. כל זה השתנה כאשר במאה הרביעית לאחר הספירה, הקיסר הרומאי קונסטנטינוס בחר לתמוך בנצרות והפך אותה לדת הרשמית של האימפריה הרומית. הנצרות הפכה לדת מדינה, ולאורך השנים הפך הממסד הקתולי ברומא לקובע המדיניות של חלק גדול מהנוצרים בכל רחבי העולם. כס האפיפיור עדיין קיים גם לאחר יותר מ- 1,600 שנים. הנצרות הקתולית עדיין משגשגת ומצליחה, למרות שהעבירה את השליטה למוסד מדיני הלכה למעשה. וגם אם יחרב הוותיקן כולו, קשה להניח שהנצרות הקתולית תיעלם מן העולם.

מודל הרשת, לפיכך, אינו המודל היחיד שיכול להביא להישרדותה של דת כלשהי. רחוק מכך. האם הוא מוצלח יותר מאחרים? אולי ההצלחה הגדולה שלו טמונה ביכולתו לקדם את יצירתם של מודלים אחרים. כאשר יש מספר רב של קהילות, שכל אחת מהן נוקטת בהלכות חיים אחרות, לפחות כמה מהן יכולות לספק תשובות חדשות ודרכים חדשות להתמודד עם בעיות. במקרה של הנצרות, הפיתרון שנבחר היה 'לרדת לעם' ולאפשר למספר רב ככל האפשר של בני-אדם לקבל עליהם את עול הנצרות. במקרה של היהדות, הגענו לתנועה בכיוון של ציונות ועלייה לארץ ישראל, ותנועת נגד מוקצנת שידועה היום כאורתודוכסיה היהודית. אורתודוכסיה, אגב, אינה מלה יהודית אלא יוונית ומשמעותה 'הדרך הנכונה'. הדרך הנכונה לעומת הדרך השגויה של הציונות.

מה יהיה עתידו של העם היהודי? מדינת ישראל לא תישאר לנצח על כנה, זה ברור. אולי יש לנו עוד מאה שנים. אולי עוד אלף, אולי יותר. בסופו של דבר, ירד המסך על המדינה היהודית, והמאמינים יתפזרו מחדש בגלות ויחזרו לחיות ברשת של קהילות. קורות חורבן בית שלישי ירשמו, ייזכרו ויעובדו, ויופקו לקחים רבים (חלקם בהכרח שגויים). ואולי, בבוא היום והשעה הנכונים, תצא הקריאה מאחת הקהילות המהפכניות של אותו עתיד רחוק להקים את הבית הרביעי – ולעשות את זה נכון.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

69 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת