00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

{ [ ( בניית עזר ) ] } - מתמטיקה, תכנות, סיכומים לבחינות הבגרות ואקסל

<<<<
 
   מתמטיקה 
   ונושאים 
   נוספים 
 
משפטים, נוסחאות ומתמטיקאים על ציר הזמן  תורת המספרים  תכנות C++/C  קומבינטוריקה  מתמטיקה/EXCEL  אסטרונומיה

משפטים בגאומטריה לבחינת הבגרות במתמטיקה - הדגמה ויזואלית ופתרונות לשאלות מהבגרות ומספרי הלימוד 
 
  אהרן מוריאלי  תורת המספריםסקירות מתמטיות-היסטוריות ספרים ריבועי קסם  הקסם שבמספרים מיהו מי-חידות היגיון רשימה
   המשפט האחרון של פרמה מספרי קרמייקל מספרים משוכללים מספרים ראשוניים פרפראות מתמטיות המספר ומחלקיו
   
מספרי מרסן   פעילויות בלוח הכפל  
  ערבית   לוחות פעלים במערכת הפעל הערבי, תחביר ודקדוק       -     טבלת אותיות וניקוד בערבית 
  סרגלי הפועל והתחביר הערבי - רות בן-אבי   -     חלוקה לוגית של האותיות בערבית - ניצה בינדר
  מאגר מת"ל-
  חומרי למידה
  אסטרטגיות למידה/הוראה/חשיבה/קריאה/אוריינות ---מדע וטכנולוגיה מתמטיקה פיזיקה כימיה גנטיקה     
  היסטוריה וציונות  יהדות  תנ"ך גאוגרפיה ---אזרחות ספרות---לשון   ערבית   אנגלית      
שכיחות אותיות בשפה העבריתפרדוקסים סמנטיים ולוגיים

פתרונות לתרגילי תחביר בערבית מאת רות בן-אבי (מהספר "צעד אחרון", דן שובל)

הפניה:סרגל הפועל הערבי - רות בן-אבי


מצורפים פתרונות לתרגילים בנושאי התחביר בשפה הערבית, כהכנה לבחינת הבגרות בערבית.
הפתרונות נכתבו ע"י רות בן-אבי לתרגילים מתוך ספרו של דן שובל, "צעד אחרון",
בהתאם לעמודים המצויינים.

 

 

 

 




 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כקובץ טקסט (יש להסתמך על קבצי התמונה למעלה)

 

דן שובל, צעד אחרון

עמ'  48  –  פתרונות  לתרגילי  חזרה  בתחביר  הערבייב'

 

1.  هَلْ  تَعْرِفُ  الرَّجُلَيْنِ  ٱللَّذَيْنِ  يَجْلِسَانِ  بِٱلْقُرْبِ  مِنْ  عُثْمَانَ  ؟

הסברים:  الرَّجُلَيْنِ  :  יחסה  שנייה  בזוגי-  סיומת    يْنِ.

ٱللَّذَيْنِ  :  כינוי  זיקה  לשם  בזוגי  יבוא  אף  הוא  בזוגי  ,  ובאותה  יחסה!

يَجْلِسَانِ  :  פועל  הבא  אחרי  השם  שאליו  הוא  מתייחס,  יתאים  לו  במין  ומספר  –  לכן  בזוגי
                                      (שניהם,  עתיד)

عُثْمَانَ  :  שם  מחוסר  תנווין  ולכן  במקום  תנווין  כסרה  (  אחרי    مِنْ)  יקבל  רק  פתחה  אחת.

תרגום:  האם  אתה  מכיר  את  שני  הגברים  אשר  יושבים  קרוב  לעת'מאן?

 

 

 

2.  لاَ  ٱلنَّافِيَة  لِلْجِنْس  .  תרגום:  החיים  קשיםאין  בהם  רחמים!

השם  הנשלל  בא  מייד  אחרי  ה-  لاَ  ,  לא  מיודע  וביחסה  שנייה,  ללא  תנווין!

 

 

3.  يَحْلُمُ  مَنْصُورٌ  أَنْ  يُصْبِحَ  مُمَثِّلاً  سِينِمَائِيًّا.

הסבר:  يُصْبِحَ  –  מאחיות  كَانَ    ,  משמשת  כאן  אוגד  ולכן  משפיעה
                    על  הנשוא  שלה  ביחסה  שנייה!          مُمَثِّلاً  سِينِمَائِيًّا

תרגום:  מנצור  חולם  להפוך  (=  שהוא  יהפוך  ל)    לשחקן  קולנוע. 

 

 

 

4.  תאור  זמן.  מובע  באמצעות  יחסה  שנייה  ללא  ידוע  .
              (או  לחלופין-    מיודע  ועם  מילת  יחס  לפניו!)

תרגום:  מעלות  החום  יורדות  בלילה. 

 

 

 

5.  لا  يَسْمَحُ  ٱلْمُعَلِّمُ  لِلتَّلاَمِيذِ  بِأَنْ  يَخْرُجُوا  مِنَ  ٱلصَّفِّ  .

הסבר:  פועל  שבא  אחרי  השם-  מתאים  לו  במין  ומספר,  לכן  הפועל  בגוף
                  "הם"  ובעתיד  מנצוב  בעקבות  أَنْ 

תרגום:  המורה  לא  מרשה  לתלמידים  לצאת  (=שיצאו)  מהכיתה. 

 

 

6.  ערך  ההפלגה.  בנוי  כאן  בצורת  أَفْعَل  שנסמך  לשם  ברביםמיודע

תרגום:  עולי  הרגל  הם  האנשים  הקרובים  ביותר  לאללה.    

 

 

7.  أُخْتِي  أَصْغَرُ  مِنْ  زَوْجِهَا  بِسَنَتَيْنِ.

המילה  המסומנת  משמשת  ערך  היתרון  (:  קטנה  יותר)  הבנוי  על  משקל  أَفْعَل  לכל  המינים!

ניקודו-  הוא  הנשוא  במשפט,    ומשקל  أَفْعَل  מחוסר  תנווין  ולכן  דמה  אחת. 

תרגום:  אחותי  קטנה  יותר  מבעלה  בשנתיים. 

 

 

 

8.  حَال  :  תאור  מצב.  כאן  מופיע  כשם  עצם  (ביחסה  שנייה  לא  מיודע)
                                          ולכן  יתורגם:  כ/  בתור.

תרגום:  אשתי  עובדת  כמזכירה  במשרד  העו"ד  הזה. 

 

 

 

9.  تَنَهَّدَ  مُوسَى  تَنَهُّدًا  عَمِيقًا  ثَقِيلاً.

הסבר:  זהו  مَفْعُول  مُطْلَق  لِلنَّوْع.  מצדר  של  הנשוא  במשפט,
                    לא  מיודע  וביחסה  שנייה.    (הלוואים:

عَمِيقًا  ثَقِيلاً  –  מתארים  את  אופן  הפעולה  ). 

תרגום:  מוסא  נאנח  אנחה  עמוקה  וכבדה.    

 

 

 

10.  מושא    ישיר  שני.    הפועל  أَسْمَعَ  –  מצריך  שני  מושאים  ישירים 
                    (במילון  זה  מופיע  :  "א  א  "  או:  "  هُ  هُ").  במקום  "השמיע  ל  (מישהו)  ..את"  –  אומרים  בערבית:
                      "  השמיע  את  (מישהו)    ...  את..."

תרגום:  אני  רוצה  להשמיע  לך  שיר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דן  שובלצעד  אחרון

עמ'  57  -  פתרונות  לתרגילי  תחביר  עם  הסברים  ותרגומים.

 

1.  قَرَّرَ  مُنِيرُ  تَأْجِيلَ  ٱلسَّفَرِ  إِلَى  ٱلْخَارِجِ  .

תרגום:  מוניר  החליט  לנסוע  לחו"ל.

הסבר:  המסומן  בספר  הוא  פועל  בעתיד  מנצוב:  أَنْ  يُؤَجِّلَ  המצריך  מושא  ישיר  אחריו:    السَّفَرَ

הדרך  החלופית  היא  המרת  המנצוב  במצדר  באותו  בניין.  המצדר  הוא  שם  ולכן  צריך  לנקדו 
בניקוד  סופי  (כאן  מושא  של  قَرَّرَ),  כמו  כן  המצדר  מיודע  בסמיכות  לשם  אחריו,  לכן  ٱلسَّفَرِ  ביחסה  שלישית!

 

 

2.  حَال  –  תיאור  מצב.  כאן  ה-  حَال  הוא  בינוני  פועל,  לא  מיודע  וביחסה  שנייה  המתאים  במינו

  ל-    ذُو  الحال  :  التّلاميذ.

תרגום:  התלמידים  ישבו  סביב  המורה  כשהם  שותקים

 

 

 

3.  لاَ  طُلاَّبَ  مَسِيحِيِّينَ  في  مَدْرَسَتِنَا. 

תרגום:  אין  תלמידים  נוצרים  בבית  ספרנו.

הסבר:  השם  הנשלל  בא  מייד  אחרי  ה  –  لاَ  ביחסה  שנייה,  לא  מיודע  וללא  תנווין.  כך  גם  הלוואי  שלו. 

 

 

 

4.  مَفْعُول  مُطْلَق  لِلنَّوْع.  –  מושא  פנימי.

תרגום:  פאטמה  כעסה  עלי  כעס    רב

הסבר:  ה-  مَفْعُول  مُطْلَق  لِلنَّوْع  –  מופיע  כמצדר  של  הנשוא  ,  ביחסה  שנייה  לא  מיודע  +  לוואי  באותה  יחסה. 

 

 

 

5.  هَلْ  قَرَأْتَ  ٱلْمَقَالَيْنِ  ٱللَّذَيْنِ  كَتَبَهُمَا  هٰذَا  ٱلصُّحُفِيُّ  ؟

הסברהשם  בזוגי  וביחסה  שנייה  כי  הוא  מושא  ישיר.  כל  מה  שמתייחס  אליו  ישירות- 
                    חייב  להפוך  גם  הוא  לזוגי  ולכן:  ٱللَّذَيْنِ  كَتَبَهُمَا  (  כינוי  הזיקה  מתאים  גם  ביחסה!)

תרגום:  האם  קראת  את  שני  המאמרים  שכתב  (אותם)  העיתונאי  הזה?

 

 

 

 

 

 

 

6.  مَفْعُول  لَهُ/  لأَجْلِهِ  –  תיאור  סיבה  ותכלית

תרגום:  האישה  הרימה  את  תמונת  המנהיג  האיראני    כמתוך  תמיכה  בו  .

הסבר:    ה-  مَفْعُول  لَهُ/  لأَجْلِهِ  מופיע  כמצדר  לא  מיודע  וביחסה  שנייה.  המשלים  שלו
                      הוא  מילת  יחס  בהטייה:  لَهُ  ,  מכיוון  שהפועל  أَيَّدَ  –  מצריך  מושא  ישיר  בערבית.  במקרה  כזה, 
                      המצדר    של  פועל  שאינו  מצריך  מילת  יחס  יתקשר  למושא  לרוב  באמצעות  :  لِ  . 

 

 

7.  دَخَلَ  إِبْرَاهِيمُ  ٱلْغُرْفَةَ  مُعْتَذِرًا  عَنْ  تَأَخُّرِهِ  .

תרגום:  אברהים  נכנס  אל  החדר  כשהוא  מתנצל  על  איחורו. 

הסבר:  תיאור  המצב  הוא  לרוב  בינוני  (פועל  או  פעול  לפי  המשמעות)  ביחסה  שנייה  לא  מיודע, 
                  המתאים  במין  ומספר  ל  ذُو  الحال:  إِبْرَاهِيمُ.  הבינוני  נוצר  מהפועל  שבפסוקית  המצב,  באותו  בניין!

 

 

8.  תיאור  ההפלגה. 

תרגום:  חייתי  בפריס  את  הימים  המאושרים  בחיי

הסבר:  תיאור  ההפלגה  מופיע  במשקל  أفْعَل  מיודע!!  כאן-  הוא  נסמך  לשם  אחריו  .
                    מנוקד  בפתחה  כי  הוא  מושא  ישיר.

 

 

 

9.  تُعْلَنُ  غَدًا  أَسْمَاءُ  ٱلْفَائِزِينَ  بِجَوَائِزِ  "نوبل".

הסבר:  ברגע  שהשמטנו  את  הנושא-  המושא  הופך  לנושא:  أَسْمَاءُ.  עתה, 
                    הפועל  הנשוא  בסביל  חייב  להתאים  לו  במין  ומספר  . 
                    כאן  הנושא  רשמב"א  ולכן  גוף  הפועל  בסביל:  היא  :  تُعْلَنُ

תרגום:  מחר  יוכרזו  שמות  הזוכים  בפרסי  נובל. 

 

 

 

10.  خَبَر  كَانَ  .

הסבר:  הפועל    أَصْبَحَ  מאחיות  كَانَ  .  כאן  הוא  משמש  אוגד  והוא  משפיע  על 
                    הנשוא  שלו  خَبَرביחסה  שנייה!

תרגום:  מרים  נהייתה  אמא  לארבעה  ילדים. 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל  חזרה  3  ,  עמ'  68  ,  צעד  אחרוןדן  שובל

1.  مَفْعُول  لَهُ/  لأَجْلِهِ  :  תיאור  סיבה/  תכלית

הסבר:  תיאור  הסיבה  /  התכלית  מופיע  כמצדר,  לרוב  לא  מיודע  וביחסה  שנייה,
                    בדר"כ  של  פעלי  התחושה.  כאן:  "פחד". 

תרגום:  פני  עמר  האדימו  מכעס  (  בגלל..)

 

 

2.  كَانَتْ  فَاطِمَةُ  طَبِيبَةَ  أَسْنَانٍ.

הסבר:  א.  הפועל  كان  חייב  להתאים  לנושא. 

ב.  ברגע  שמוסיפים  كان  למשפט-  בודקים  אם  היא  نَاقِصَة  :  אוגד,  או:  تَامَّة: 
      נשוא  רגיל.  כאן-  היא  אוגד,  המקשר  בין  הנושא:  فَاطِمَةُ  ,  לבין  הנשוא  השמני:  طَبِيبَةَ  أَسْنَانٍ, 
        ולכן  היא  משפיעה  על  הנשוא  ביחסה  שנייה!

תרגום:  פאטמה  היתה  רופאת  שיניים.

 

 

3.  حَال  :  תיאור  מצב.

הסבר:  תיאור  המצב  הוא  לרוב  בינוני,  לא  מיודע  וביחסה  שנייה,  המתאים  ל  :  ذُو  الحال 

بَاكِيًا:  בינוני  פועל,  בניין  1  מתייחס  ל:  مُوسَى

תרגום:  מוסא  שב  אל  ביתו  כשהוא  בוכה  . 

 

 

4.  *  أَهَمُّ  ٱلأَشْيَاءِ  فِي  ٱلزَّوَاجِ  هُوَ  ٱلاِحْتِرَامُ  ٱلْمُتَبَادَلُ.

*  أَلشَّيْءُ  ٱلأَهَمُّ  ....

הסבר:  כדי  להביע  את  ערך  ההפלגה  יש  לידע  את  משקל  הأَفْعَل  בכל  דרך.

במשפט  המקורי:  ה-  أَفْعَل  מיודע  ע"י  סמיכות  לשם  ביחיד  לא  מיודע!

במשפט  הראשון  יידעתי  את  ה-  أَفْعَل  ע"י  סמיכות  לשם  ברבים  מיודע! 
  (שתי  האופציות  הנ"ל  הן  הטובות  ביותר  ליידוע  ערך  ההפלגה)

במשפט  השני  בחרתי  לידע  את  ה-  أَفْعَل  ע"י  הא  הידיעה  ,  ואז  הוא  בא    אחרי  השם  כלוואי, 
ומתאים  לו  ביחסה,  ובמין!  זוהי  הדרך  הפחות  ממומלצת  היות  ו  תמיד  אפשר  ליצור  את
משקל  הזכר:  أَفْعَل  אבל  לרובם  אין  נקבה  וכו'. 

תרגוםהדבר  החשוב  ביותר    בנישואין  הוא  הכבוד  ההדדי. 

 

 

 

 

5.  مَفْعُول  مُطْلَق  لِلنَّوْع  :  תיאור  אופן

הסבר:  המפעול  מטלק  מופיע  כמצדר  של  הנשוא  במשפט  (לרוב)  ,  וביחסה  שנייה.
                    כדי  לתאר  את  אופן  הפעולה-  מוסיפים  למצדר  לוואי,  או  שהמצדר  יבוא 
                    כסומך  לשם  תואר  במשקל  ה  أَفْعَل    (ערך  ההפלגה)  . 

כאן,  המצדר  סומך  ל  –  أَشَدّ  .

תרגום:  אסמאעיל  אוהב  את  מרים  אהבה  עזה  ביותר.

 

 

 

6.  أَوْرَثَ  مُصْطَفَى  ٱبْنَهُ  قِطْعَةَ  أَرْضٍ.

הסברהפועל    أَوْرَثَ  מצריך  שני  מושאים  (=  יוצא  פעמיים).בעברית:  הוריש  למישהו  ...  את  .
                  בערבית  אומרים:  הוריש  את  מישהו  את  ...  ולכן  ניקדתי  את  שני  המושאים  ביחסה  שנייה.

תרגום:  מצטפא  הוריש  לבנו  פיסת  אדמה. 

 

 

 

7.  ظَرْف  زَمَان:  תיאור  זמן.

הסבר:  את  תיאור  הזמן  ניתן  להביע  ע"י  שם  ביחסה  שנייה  במקום  צירוף  יחס  .
                    נהוג  להפוך  בערבית  את  הסדר  בין  היום  לזמן:  היום  בערב=  ערב  היום  ,
                      מחר  אחה"צ  –  אחה"צ  של  מחר  ,  יום  שבת  בבוקר  =  בוקר  שבת  וכו'.  כמובן  שזה  לא  חובה.

תרגוםביום  רביעי  בערב  יחלו  בישראל  חגיגות  ל"ג  בעומר.

 

 

 

8.  أُغْلِقَ  ٱلشَّارِعُ  ٱلرَّئِيسِيُّ  لِعِدَّةِ  سَاعَاتٍ.

הסבר:  פרוט  על  המרת  פועל  בסביל  בנוסחה  تَمَّ  +  مَصْدَر
            ולהפך-  ראה  בתרגיל  חזרה  2  ,  עמ'  57  (קובץ-2  ) 

תרגוםהרחוב  הראשי  נסגר  למספר  שעות.

 

 

 

9.  جُمْلَة  حَال  /  حَالِيَّة  :  פסוקית  מצב

הסברפסוקית  המצב  היא  הרחבה  של  תיאור  המצב  לכדי  משפט  . 
הפסוקית  פותחת  ב:  وَاو  الحال  ,  ואחריה    הגוף  המתאים  ל  -  :  ذُو  الحال
  ולבסוף  אחת  מ  3  האפשרויות:

  א.  תיאור  המצב  כבינוני  ביחסה  ראשונה!

ב.  פועל  בעתיד.

  ג.  רק  פועל  בעתיד  (ללא  وَاو  الحال  וגוף) 

כאן  מופיעה  האופצייה  הראשונה. 

תרגום:  האישה  אמרה  לרופא:  בעלי  מדבר  כשהוא  ישן,  מה  אעשה?

אמר  הרופא:  תני  לו  הזדמנות  לדבר  במהלך  היום...

 

 

 

 

 

תרגיל  חזרה  בתחביר  מס'  4,  צעד  אחרוןדן  שובל

1.  إِنَّ  ٱلرَّجُلَيْنِ  ٱلْمُسَلَّحَيْنِ  تَمَكَّنَا  مِنَ  ٱلدُّخُولِ  إِلَى  ٱلْبَيْتِ  ٱلأَبْيَضِ.

הסבר:  אחרי    إِنَّ  יבוא  שם  ביחסה  שנייה,  אי  לכך  הסיומת  בזוגי  תהיה  –َيْنِ.
            הלוואי  והפועל  שבאו  אחרי  השם  בזוגי  יבואו  אף  הם  בזוגי:  ٱلْمُسَلَّحَيْنِ  تَمَكَّنَا

תרגום:  האיש  החמוש  הצליח  להיכנס  אל  הבית  הלבן. 

 

 

2.  حال  :  תיאור  מצב.

הסבר:  תיאור  המצב  עפי"ר  הוא  בינוני,  אך  יכול  להיות  גם  שם  עצם. 
                  תרגומו:  כ/  בתור.  יחסתו  שנייה,  לא  מיודע  (לרוב).

תרגום:  מניר  עובד  כרופא  בבי"ח  שערי  צדק.

 

 

 

3.  أَيُّهَا  ٱلزَّبَائِنُ  ٱلْكِرَامُ  !

הסבר:  מילת  הפנייה  לפני  שם  המיודע  בהא  הידיעה    תהיה:  أَيُّهَا  . 

תרגום:  לקוחות  יקרים!

 

 

4.  مَفْعُول  مُطْلَق  لِلنَّوْع  :  תיאור  אופן. 

הסבר:  ראה  פרוט  בתרגיל  חזרה    3  ,  משפט  5.

תרגום:  עת'מאן  הצטער  על  מה  שעשה  צער  רב

 

 

 

5.  لاَ  عِلاَجَ  لِهٰذَا  ٱلْمَرَضِ.

הסבר:  אחרי  ה  –  لاَ  יבוא  השם  הנשלל  ביחסה  שנייה,  (ללא  תנווין)  וללא  חציצה!

يُوجَدُ  =  פועל  בסביל  עתיד  שפירושו:  ישנו,  קיים,  מצוי.

תרגום:  אין  תרופה  למחלה  הזו. 

 

6.  إِضَافَة  غَيْر  حَقِيقِيَّة  :  סמיכות  לא  אמיתית/  מדומה.

הסבר:  סימן  ההיכר  של  סמיכות  מדומה  הוא  בנסמך  שלה  שהוא  לרוב  שם  תואר,
                    המתאים  עצמו  במין  וביחסה  כמו  לוואי  לשם  שאותו  הוא  מתאר  (בניגוד  לסמיכות  אמיתית!) 

הקשר  בין  הנסמך  לסומך  הוא  קשר  של  תמייז:  מבחינת,  בקשר  ל,  במה  שנודע  ל...

במבנה  כזה-  הסומך  תמיד  עם  הא  הידיעה,  אבל  כדי  לידע  את  כל  הסמיכות  –
  מוסיפים  הא  הידיעה  לנסמך  עצמו-  דבר  שבסמיכות  אמיתית  אסור  בהחלט!!

سَرِيع  ٱلْفَهْم  =  מהיר  הבנה  .    أَلسَّرِيع  ٱلْفَهْم  =  מהיר  ההבנה. 

תרגום:  הנך  סטודנט  פיקח  ומהיר  הבנה

 

 

 

 

7.  عَادَ  مُوسَى  مِنَ  ٱلرِّحْلَةِ  ٱلَّتِي  شَمَلَتْ  أَرْبَعَ  دُوَلٍ  أُورُوبِيَّةٍ.

הסבר:  השם  הזוקק  מיודע  ונקבה  ולכן  מילת  הזיקה  תהיה  :  ٱلَّتِي

תרגום:  מוסא  שב  מהטיול  שכלל  ארבע  מדינות  אירופאיות. 

 

 

 

8.  جُمْلَة  حَال  /  حَالِيَّة  :  פסוקית  מצב.

הסבר:  ראה  פירוט  בתרגיל  חזרה  מס'  3,  משפט  9. 

כאן  זו  האופציה  השנייה  מבין  השלוש  הקיימות. 

תרגום:  הורי  שבו  מלונדון  כשהם  (שניהםנושאים  שתי  מזוודות.

 

 

 

9.  لاَ  يُرِيدُ  مَنْصُورٌ  أَنْ  يُغْضِبَ  أَبَاهُ

הסבר:  הדרך  להמיר  מצדר  היא  באמצעות  פועל  בעתיד  מנצוב  באותו  בניין    ובגוף  המתאים. 
                    מילית  המנצוב  תהיה    أَنْ  ולא  لِ  כי  אין  כאן  משמעות  של  תכלית. 

אחרי  הפועל  יש  מילה  השייכת  לחמשת  השמות.  במשפט  המקורי  היא  היתה  הסומך  למצדר
  ולכן:  أَبِيهِ  (שימו  לב  לי'  שנוספה).  במשפט  שהמרנו-  המילה  מתפקדת  עתה  כמושא  ישיר
  ולכן  יחסתה  שנייה.  (שימו  לב  לאליף  שנוספה).

תרגום:  מנצור  לא  רוצה  להכעיס  את  אביו

 

10.  إِنَّ  ٱلْمُفَاوَضَاتِ  بَيْنَ  ٱلْجَانِبَيْنِ  مُسْتَمِرَّةٌ.

הסבר:  אחרי    إِنَّ  יבוא  הנושא  ביחסה  2.המילה  היא  רש"ן  ולכן  היא  לא    יכולה  לקבל  יחסה  שנייה 
                  כלל-  ולכן  קיבלה  כסרה.  مُسْتَمِرَّةٌ  –  היא  הנשוא  במשפט  ואינה  מושפעת  מ  إِنَّ  .
                  משום  כך  היא  נשארת  ביחסה  1. 

תרגום:  אכן  המו"מ    בין  שני  הצדדים  ממשיך. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל  חזרה  5  ,  צעד  אחרוןדן  שובל  עמ'  79

1.  صَوَّرْتُ  ٱلأَطْفَالَ  وَهُمْ  لاَعِبُونَ  /  وَهُمْ  يَلْعَبُونَ  /  يَلْعَبُونَ  فِي  سَاحَةِ  ٱلْمَدْرَسَةِ. 

הסבר:  ראה  תרגיל  חזרה    3  ,  משפט  9. 

תרגום:  צילמתי  את  הילדים  משחקים  בחצר  ביה"ס.

 

 

 

2.  ظَرْف  زَمَان  –  תיאור  זמן.

הסבר:  תיאורי  הזמן  יכולים  לבוא  כמעט    תמיד  ביחסה  שנייהלרוב  לא  מיודעים.
  (תחליף  למילת  יחס  +  המילה  המציינת  זמן,    בדר"כ  מיודעת)  .  כאן  זהו  תחליף  ל-  في  الظُّهْرِ.

תרגום:  אסמאעיל  שב  למלון  הילטון  בקהיר  בצהריים.

 

 

 

3.  إِعْتَقَلَتِ  ٱلشُّرْطَةُ  ٱلرَّجُلَيْنِ  ٱللَّذَيْنِ  حَاوَلاَ  خَطْفَ  ٱلطَّائِرَةِ.

הסבר:  השם  בזוגי  –  מושא  ישיר  ולכן  בסיומת  –َيْنِ  .  כל  שאר  החלקים  המתייחסים  אליו  –
  יבואו  אף  הם  בזוגי,  ולכן:  ٱللَّذَيْنِ  حَاوَلاَ    (כינוי  הזיקה  בזוגי  מתאים  גם  ביחסה!!. 
  כמו  כן  הוא  נכתב  עם  2  –  ل.

תרגום:  המשטרה  עצרה  את  שני  האנשים  אשר  ניסו  לחטוף  את  המטוס.

 

 

 

4.  إِضَافَة  غَيْر  حَقِيقِيَّة  –  סמיכות  מדומה  /  לא  אמיתית.

הסבר:  סמיכות  זו  בנויה  בניגוד  לסמיכות  אמיתית  מנסמך  שהוא  לרוב  שם  תואר  (ובינוני)
והסומךשם  מיודע  תמיד  בהא  הידיעה.  הקשר  ביניהם-  הוא  קשר  של  תמייז:  מבחינת,  במה  שנוגע  ל...

כדי  לידע  את  הסמיכותמוסיפים  הא  הידיעה  לנסמך  עצמו-  דבר  שאסור  בסמיכות  רגילה.

פעמים  רבות  משמשת  הסמיכות  המדומה  לוואי  לשם  כמו  כל  שם  תואר  אחר,  ולכן  הנסמך  יתאים 
לשם  אותו  הוא  מתאר  במיןמספר  ,  יידוע  ויחסה.

כאן  משמשת  הסמיכות  המדומה  נשוא  במשפט,  ולכן  הנסמך  ביחסה  ראשונה. 

תרגום:  בני  מנצור  חסר  סבלנות

 

 

5.  شَكَرْتُ  أَخِي  عَلَى  ٱلْمُسَاعَدَةِ  ٱلَّتِي  قَدَّمَهَا  لِي

הסבר:  כשהופכים  חזרה  משפט  מדגם    مَا  ....  مِنْ  למשפט  זיקה  صِلَة  –  מתחילים  בשם  הזוקק
  שנמצא  תמיד  בסופו  של  משפט    مَا  ....  مِنْ  .  בודקים  את  מינו  של  השם  הזוקק  וכותבים  את  כינוי 
  הזיקה  המתאים  לו.  אחריו-  תבוא  פסוקית  הזיקה  שנמצאת  אחרי  ה  –  مَا  במשפט  המקורי. 
  את  פסוקית  הזיקה  שוב  צריך  להתאים  מחדש  כי  בדגם  مَا  ....  مِنْ  הפועל    יהיה  כמעט  תמיד  סתמי  =  נסתר. 

  • שימו  לב  לכינוי  החוזר  (عائِد  =  قَدَّمَهَا  )  .  גם  אותו  התאמנו  לשם  הזוקק. 

תרגום:  הודיתי  לאחי  על  העזרה  שהגיש  לי

6.  مَفْعُول  لَهُ  /لأَجِلِهِ  –  תיאור  סיבה  ותכלית.

הסבר:  תיאור  זה  מופיע  כמצדר  (בעיקר  של  פעלי  תחושה)  ,  ביחסה  שנייה  לא  מיודע.  מתורגם  לעברית:
  מתוך,  בגלל,  כדי  ..        המצדר  מתקשר  לשם  אחריו    באמצעות  מילת  יחס.  הערבית  אינה  מבחינה  בין  תיאור  סיבה  לתכלית.

תרגום:  תושבי  הכפר  ברחו  אל  ההרים  מתוך  פחד  מגלי  הצונאמי. 

 

 

 

7.  لَسْتُ  خَبِيرًا  في  مَجَالِ  ٱلإنترنت.

הסבר:  כשמוסיפים  את  لَيْسَ  או  כל  אחת  מאחיות  كَانَ  –  יש  להתאימן  לנושא  במשפט  שכן  הן  פעלים!

הנושא  הוא  "אני"  ולכן-  لَسْتُ  .  אח"כ  בודקים  את  תפקידן  במשפט:  האם  הן  הנשוא  עצמו  או  שהן  אוגד
  ואז  הן  משפיעות  על  הנשוא  במשפט  ביחסה  שנייה!!  כאן  היא  אוגד  ולכן    -  خَبِيرًا

תרגום:  אינני  מומחה  בתחום  האינטרנט.

 

 

 

8.  حَال  –  תיאור  מצב.

הסבר:  ראה  תרגיל  חזרה    3  ,  משפט  3.

תרגום:  מחמד  עובד  כשומר  בחברת  החשמל. 

 

 

 

9.  أُبْعِدَ  ٱللاَّعِبُ  مِنَ  ٱلْمُنْتَخَبِ  ٱلْوَطَنِيِّ.

הסבר:  המסומן  הוא    تَمَّ  +  مصدر  ,  נוסחה  המביעה  סביל.  כדי  להחליפה  בפועל  בסביל-  בודקים:

א.    האם  הנוסחה  מציינת  עבר  סביל:    تَمَّ  /  تَمَّتْ  ,  או  עתיד  סביל:    يَتِمُّ  /  تَتِمُّ  .

ב.  מנתחים  את  המצדר  שבנוסחה  כדי  ליצור  ממנו  את  הפועל  בסביל  (באותו  בניין!).

ג.  מתאימים  את  הפועל  בסביל  לנושא  החדש    (أُبعِدَ  ٱللاَّعِبُ...  )ומנקדים  את  הנושא  מחדש. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ExcelMath91 אלא אם צויין אחרת