00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

יום הולדת הנה בא...

חגיגת יום ההולדת הראשונה שלי שאני זוכרת היתה בגיל 4. את אותה חגיגה חלקתי ביחד עם גל, שהיה הילד הכי מצחיק והחבר הכי חמוד שהיה איתי בגן ונולד באותו יום כמוני. איזה מזל.

בבוקר אותו יום, אמא שלי קישטה את הראש שלי עם זר פרחים ורוד וכתום ולבן. יד לאמא ויד לאבא שהלכו איתי משני הצדדים, צעדתי איתם את הרחוב שמוביל לגן שלא אהבתי במיוחד בדרך כלל, אבל באותו יום הוא היה בסדר.

גל קיבל אותי בכניסה בצעקה של "מזל טוב! בואי בואי תעזרי לי לקשט את העוגה!" ואני עזבתי את היד של אמא ושל אבא והלכתי לעזור לו איתה.

הגן היה מקושט בבלונים, מסודר ומהודר. הילדים ישבו מסביבנו במעגל ושרו לנו שירי יום הולדת שמח. אמא שלי הכינה עוגת שוקולד מקושטת והביאה שקיות הפתעה לכולם. בעצם, הרבה מזכרונות הגן הזה אני לא ממש זוכרת כי לא אהבתי אותו ואת הגננת, אבל באותו יום, בחג הפרטי שלי (ושל גל), זה לא ממש שינה משהו.. הייתי שמחה. זה מה שחשוב.

 

עשרים שנה אחרי, אני עדיין זוכרת את אותו היום כאילו היה אתמול. הזמן ברך אותי בזיכרון פנומנאלי למדיי עד כדי כך שאני אפילו זוכרת את צבע השמלה שלבשתי באותו יום חג (מי אמר שלא לבשתי שמלות אף פעם?!).

 

יום ההולדת שלי היום. 24! אני אמנם פיצקית עדיין והמציאות כמו שהשתנתה עד עכשיו, (היי, אני שוב לובשת שמלה!) הרי עוד תמשיך ולא תפסיק להשתנות. אני מאמינה שעשרים וארבע השנים האלה יצרו ויצקו משהו די מיוחד לתוך הדמות הזו שמביטה בי במראה. בגיל 24 אני יכולה לומר כמעט בלב שלם, שסופסוף אני אוהבת את מה שאני רואה מולי וסוף כל סוף מרגישה שלמה בדרך שלי. את מה שלא, אני מבטיחה (לעצמי) לשפר.. 

נשאר לי רק לאחל לעצמי פשוט להמשיך להיות אני. הבת הבכורה למשפחה הנפלאה שיצרתי ויצקתי את עצמי בתוכה (בזכותם של שני ההורים שלי כמובן). להמשיך ולהתפתח ולחוות, לחייך ולאהוב ולנסות ולטעות וללמוד ו.. העיקר לא להפסיק להתמודד, ולחיות.

 

את יום ההולדת שלי, התחלתי אתמול בחגיגה בקצב סמבה ברזילאי סוחף וממכר, עם החברים הנפלאים שלי.

ועכשיו, קצת יותר משעה אחרי שעת הלידה שלי (9:50 לשואלים..), אני הולכת לחגוג עם המשפחה שלי את ההמשך...

ובכלל, להורים שלי זו גם חגיגה.. היום בו הם הפכו ל.. הורים. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת