00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

מרתון הספר

(או - המסע בעקבות...) והאם קרה לך פעם ש...?  (הסיפור כתוב בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד ומתייחס אל שני המינים)

 

את מתעניינת בספר חדש/ישן ויוצאת לחנות הספרים הקרובה לחפשו. זה הרי מתיישב לך "בול" עם התלושים שבדיוק קיבלת לחגים, חלקם עוד נותרו בארנק החדש שרכשת לעצמך לא מזמן. מאז, בכל ביקור בקניון הם קורצים לך ומבצבצים בין התאים שבו, מבקשים להזכיר לך "אנחנו כאן! מוכנים, מחכים להעשיר לך את היום". (תרתי משמע?)

 

אז את נכנסת לחנות הספרים בלהט (לטענת כמה הוא כמעט מוגזם), כדי להניח את ידייך על אותה הברקה של הסופר ההוא שהחלטת שצריך להתיישב במיידי על מדף הספרים הפרטי שלך, לצד טוּשֶה גַפְלָה, אתגר ודן. עיון במדף הספרים הרלבנטי מחסיר מעינייך את אותו שם מיועד ואת ניגשת למוכרת לבקש קצת עזרה במציאת אותה מציאה (וכמה זה יכול להיות קשה למצוא בחנות כל-כך גדולה ספר כ"כ רלוונטי בימים אלה?). המוכרת מעקמת פרצוף ושואלת אותך בשנית - "מה השם שוב? אולי את יודעת באיזו הוצאה הספר יצא?" (הוא ישראלי די מוכר למען השם. כמה בורות). היא מחפשת שוב ושוב ושוב, שואלת את המוכרת השנייה שמעקמת פרצוף גם ושואלת "מי זה בכלל? הא, לא ידעתי שהוא גם סופר!" ורק אחר-כך ניגשת למחסן. כשהיא יוצאת בידיים ריקות ופנים שנראות כמעט מבוהלות, היא שואלת אם תרצי להזמין אותו, "כשיגיע נטלפן אלייך, הסחורה מגיעה בתחילת השבוע הבא, ממש אחרי החג. תהיי בטוחה". את משאירה לה את הפרטים ולבסוף יוצאת עם מלאי ספרים אחר משהתכוונת. רצוי ביותר גם הוא אך בוער פחות מההוא שלשמו בכלל יצאת מהבית.

עוברים שלושה ימים של חג, שקט במיוחד, ואת כבר סיימת לקרוא את אותם שלושת הספרים שרכשת לפניו. נהנית מכל רגע והשכלת, בזה אין צל של ספק, אך הרצון המיידי להגיע לספר ההוא עדיין שם. ובינינו, הוא רק מתגבר.

 

טיול מקרי בעיר קטנה ליד עיר מגורייך, מביא את רגלייך לפתח נוסף. חנות ספרים קטנה ונידחת, ועם בקשתך הצנועה, המוכרת מסבירה פנים ואף מחייכת אלייך. בחוסר נעימות כמעט, היא מספרת לך שלפני שעה מכרה את העותק היחיד שאי פעם ראתה שם. גם לה את מותירה את השם ומספר הטלפון שלך ועם יציאתך, גם היא נושאת הבטחה ש"מחר על הבוקר אני אעשה הזמנה. תוך יום יומיים הוא שלך, אני מבטיחה!"

 

עברו כמה ימים ובבוקר של יום שלישי בשבוע הזה, את מתעוררת מוקדם מהצפוי ועושה את דרכך לעיר הגדולה השכנה, בה החיים עמוסים, רועשים הרבה יותר ומהירים לא פחות מאצלך. את מסיימת את עיסוקייך המתוכננים לקראת צהריים ומחליטה ש"היום זה היום!".

טיול קצרצר שמביא אותך לחנות הראשונה מסתיים באותה אכזבה צפויה. המוכר כפוי הטובה שלא מוכן אפילו לבדוק באיזו חנות אם בכלל הספר כן בנמצא. רגלייך אינן מוותרות ואת ממשיכה לסניף הבא שעולה לך בראש. "חנות הדגל", יש המכנים אותה. שם בטח תימצא לך ישועה.

מרחק לא קצר את הולכת, די בבטחה בשונה ממקודם. על הדרך, הודעה צוחקת ו(כמעט) מקניטה מגיעה לסלולארי שלך מאחד מבני המשפחה ("עוד לא ויתרת, הא?"). את חוצה את מעבר החציה האחרון ונכנסת לחנות הספרים הענקית הזו. צעד ראשון לחנות הספרים, והיא ניגשת אלייך. מוכרת שחרחורת עם חיוך ענק מסבירה לך פנים, הרבה יותר מכל הקודמים. את שואלת אותה על הספר והיא מיד ניגשת לחפש. עוברות כמה דקות, היא חוזרת ואת מחכה שיקרה כבר הנס. "הספר חסר לנו, וישנם רק שישה עותקים אחרונים בכל הרשת. אם תמתיני רק רגע, אבדוק באיזו חנות הוא ישנו". את מחייכת, משיבה בחיוב ומודה לה. בינתיים משוטטת ומסתנוורת מהגודל והמבחר העצום שנמצא שם.

עוברות כמעט עשר דקות והיא חוזרת אלייך. יש עותק אחרון כאן בעיר(!) שנמצא בסניף ההוא, לא רחוק. אם תצאי מפה, תחצי את הכביש ותלכי ישר וימינה עד לפינת הרחובות שבסוף – תגיעי. החנות השלישית מימין. זה ממש לא רחוק בהליכה רגלית. (ולכי תספרי לה שעברת כבר חצי עיר, אז מה זה כבר משנה המרחק, כשיש לך יעד ממשי). טלפון לסניף לאישור - "שומרים לך את העותק", ואת יוצאת לדרכך. סופסוף בחום הזה של העיר הגדולה, את נושמת בחיוך רחב.

סוף כל סוף הספר הושג. 

 

* * *

זהו סיפור אמיתי על אחת, שבסך הכל רצתה לקרוא ספר אחד שבימים אלה ובין החגים, ככל הנראה מאד (מאד!) קשה למצוא. ביקוש, או בורות או סתם חוסר מזל. מי יודע, ובעצם, מה זה משנה כבר, עכשיו כשהוא פה על המדף לידה? (ואפשר איזה ריספקט קטן על חוסר הוותרנות?) 

(מעניין האם יבוא היום ויהיו "הוא" או "היא" שילכו ויחפשו כך ספר עם שמי? מחמיא קצת, לא? נראה לי שכן. ומעניין מה "הוא" היה אומר אם היה יודע איזה לאיזה מרתון חיפוש יצאתי כדי להשיג ולקרוא אחת מהברקותיו שלו והאם הוא עצמו היה עושה את אותו מאמץ לטובת... ספר?)

 * * *

עוד דבר אחרון שכמעט שכחתי: אם אחד המוכרים יטלפן להודיע שמצא לי את הספר הרצוי, עשו לי טובה וענו לו שאני עסוקה. אני הלכתי לקרוא.

(חג שמח וגדוש בספרים!)

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת