1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

סיפור לכיפור (וגם לשבת)

18/09/2010
 
צמח (שם בדוי) היה בחור חילוני למהדרין. הוא חי את חייו חסרי המשמעות כמו כל החילוניים. לא נטל ידיים לפני האוכל, לא בירך לפניו או אחריו, הדיר את רגליו מבית הכנסת ולא הניח תפילין מאז הבר מצווה שלו (עשרות שנים קודם לסיפורינו).
 
אבל צמח קיים מצווה אחת – בימי כיפור הוא נהג לצום. הוא לא הלך לבית הכנסת ולא התפלל, אבל הוא צם.
אף אחד לא ידע מה הסיבה לכך – אפילו  צמח עצמו לא היה בטוח בזה. ייתכן שזה היה קשור לימי ילדותו הרחוקים בהם הוא  נהג לצום כדי להוכיח שהוא מסוגל  לכך,  ייתכן שזכר סבו שהיה אדם מאמין גרם  לכך וייתכן שבתת הכרתו הציקה לו האמירה של אחד ממכריו מלפני  כמה שנים – "צום ביום הכיפורים הוא המצווה החשובה  ביותר!"
 
מכיוון שזה היה הבאג היחיד בהתנהגות החילונית המושלמת של צמח, ומכיוון שצום  ביום הכיפורים באמת נפוץ מאוד אפילו אצל חילונים,  קיבלה סביבתו של צמח את השיגיון הזה בהבנה ובסובלנות.
 
הכל היה טוב ויפה – עד אותה שנה בה  חל יום הכיפורים בשבת. בתחילה צמח לא ייחס חשיבות לכך שהיום הקדוש מכולם חל ביום קדוש (קצת פחות). הוא נערך לצום כהרגלו. אבל כשיום הכיפורים התקרב, יותר ויותר חדרה למוחו ההכרה כי צום ביום שבת הוא בעייתי יותר מביום חול.
ראשית, הצום מגיע ביום המנוחה השבועי שלו. בניגוד לרגיל, הצום יגיע לאחר שבוע עבודה מלא. חמור מכך – לאחר הצום הוא ייאלץ ללכת לעבודה לשבוע כמעט שלם! (איזה מזל שחג הסוכות כל כך סמוך ליום הכיפורים...)
שנית, בימי שבת אהב צמח להסב לארוחה משפחתית המשופעת בכל טוב הארץ ו(בעיקר) משמניה. קשה היה  לו להפסיד ארוחה שכזו אפילו פעם אחת בשנה.
שלישית, צמח שמע פעם כי אכילה בשבת הנה מצווה ולא היה בטוח אם מצווה זו מספיק לא חשובה כדי להצדיק צום בשבת.
 
והנה,  כאילו לא הספיקו הלבטים הרגילים בהם נתקל כל יהודי לא-מאמין לפני הצום, נוצרה בעיה חדשה, גדולה יותר מהקודמות:
לצמח היה חבר טוב אחד (ששמו הבדוי רעי). והנה דווקא ביום כיפור החליט רעי להזמין את  כל חבריו – ובראשם את צמח – לסעודה חגיגית במיוחד. לרעי לא היו כוונות רעות – הוא פשוט לא חשב על האפשרות שאחד מחבריו נוהג לצום ביום הכיפורים.
כשצמח קיבל את ההזמנה לסעודה החגיגית צץ מיד משפט אחד בראשו: "על עבירות בין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר". צמח חשש לסרב להזמנה ובכך לפגוע  בחברו הטוב. אם יעשה זאת – במה  תעזור לו העובדה שהוא צם ביום הכיפורים?
ככל שהתקרב היום הקדוש (כפליים) רבו התלבטויותיו של צמח. הוא לא יכול להעלות על הדעת שישבור מסורת ארוכת שנים של צום ביום הכיפורים אך הוא גם לא רצה לפגוע בחברו הטוב.
לאחר שעשה חשבון נפש, הגיע צמח למסקנה ההגיונית היחידה – הוא יצום לפני ואחרי הסעודה החגיגית, אך יאכל במהלכה כדי לא להלבין את  פני חברו.
 
אני מניח שלפחות חלק מהקוראים (או אחד מהכותבים) מדמיינים שבדרכו לסעודה צמח נדרס ע"י חבורת ילדים רכובים על אופניים ובכך בא על עונשו באופן מיידי, או – גרוע מכך – צמח החליט לנסוע במכוניתו לסעודה ובדרך נסקל באבנים ע"י יהודים יראי שמיים.
אבל הסיפור הוא לא רק סיפור ליום כיפור אלא גם סיפור לשבת וסיפורים לשבת אני נוהג לסיים בסוף טוב.
לכן צמח נהנה מהארוחה ומהמשך הצום והחליט שבכל שנה בה יחול יום הכיפורים בשבת הוא יצום בין הארוחות.
 
 
 
מוסר השכל: כל הצם ביום כיפור החל בשבת, כאילו לא אכל בשבת החלה ביום כיפור
 
שבת שלום!
 
ההמלצה הפעם היא על סדרת רשומות על טיול ביפן – של אתי אברהמי (הקישור הוא לרשומה האחרונה לעת עתה,  מומלץ לקרוא גם את הרשומות הקודמות – יש קישורים בסוף הרשומה)
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

110 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת