00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

הצביעות המיוחדת שלי

17/09/2010

יום כיפור מגיע. וכיאה לכופרת שאני כמובן שזהו ה-זמן לכפר על כל עוונותי שקשה לי להאמין שאשכרה ניתן להכניס לספר- גם אם אתה אלוהים. וכל שנה בערך בתקופה הזו אני מתחילה לשמוע מכל כיוון פזמון מונוטוני ומשעמם- "את לא חושבת שאת קצת צבועה?" למה צבועה? כי אני צמה. לא... לא צמה מצ'יזבורגרים, חזירים או שרימפסים... צמה ברצינות. לא בין ארוחות... לא רק שתייה.... גם לא רק מים... נו... צמה. נשבעת לכם.

מי שבחוכמתו כי רבה הצליח לקרוא בין השורות כנראה הבין שאני לא בדיוק רואה את זה ככה. אני לא חושבת שהצום שלי הוא צביעות יותר מהעובדה שאני חוגגת ראש השנה, מתחפשת בפורים או אפילו עושה על האש ביום העצמאות. אני לא אדם דתי ועל כן אין שום קונוטציה רוחנית עמוקה ואלוהית לצום שלי, אני לא עושה את זה כדי לכפר על מעשה זה או אחר או כדי למצוא פרצה באורח החיים שלי. אני אפילו לא עושה את זה מתוך הרגל כי למרות נסיונות רבים בילדותי- שככל שעברו השנים הלכו ודמו יותר ויותר לשוחד פשוט (אם תצומי אני... אקנה לך, אביא לך, אעשה לך אקח אותך, אחזיר אותך וכו')- עמדתי איתנה בסירובי לא לאכול כאקט דתי.

השינוי חל לפני שבע שנים ונבע מהמקום הכי לא נכון בעולם- רציתי להוכיח לעצמי שאני יכולה להעביר יום שלם בלי לאכול בכלל. בתור מישהי שמימיה לא נכנעה לתכתיבי אופנה או מודלי יופי ששולחים בחורות ברכבת אקספרס לאנורקסיה-ויל מעולם לא ניסיתי לבדוק האם זה דבר שאני בכלל מסוגלת לו, ואותה שנה לוותה בהמון רעידות אדמה אישיות שגררו, בין היתר, מחסור מוחלט בניסיון לכפות עלי לצום. אז אמרתי לעצמי יאללה... ננסה.

התוצאה הדהימה אותי. לא אגיד שזה היה קל כי היה שרב נוראי (מפתיע, הא?) והגוף שלי היה לגמרי לא מוכן לזה. אבל גם לא היה קשה במיוחד. התחושה היא ש... אתה עושה משהו. אתה מרגיש שמשהו שונה, גם אם לא בלתי נסבל- הוא שם. אותה שנה ואותו צום גררו כמה משינויי האישיות הכי גדולים בחיי. כשלא אוכלים, שותים, רואים טלוויזיה, משחקים במחשב, נפגשים עם חברים, לומדים או עושים חיים- נותר רק לחשוב. והמחשבות האלו הובילו אותי למהפך נפשי גדול ביותר. החלטתי, באופן אקטיבי ומודע לחלוטין, להפסיק להיות פרינססה מפונקת, לקחת דברים יותר בקלות ולנסות לסלוח לאנשים על טעויות כי גם אני לא מושלמת. איך שלא מסתכלים על זה, למרבה האירוניה, יום כיפור עמוק ואמיתי קרה לי באופן חילוני לגמרי.

ומאז ועד היום אני צמה. זה עושה לי המון טוב. כמובן שהצדקנים המרירים שכבר ציינתי כי לא מאושרים מבחירתי (אגב, משעשע מאוד שמדובר על אנשים משני קצוות הספקטרום הדתי) טוענים כל מיני טענות נגד כמו "כמה נוח לצום יום אחד ולהתנהג מגעיל שנה שלמה" ו"אם זה ממקום חילוני אז למה דווקא ביום כיפור?" בניסיון להעמיד את הדבר המיוחד הזה שלי באור מגוחך וכמה שיותר צבוע. ובכן... זה לא במקום- זה בנוסף לכך שכל הזמן אני משתדלת להתנהג באופן המוסרי ביותר בעיני ו...יש בו משהו, ביום הזה, שהוא לגמרי לא דתי בעיני, אלא סמלי. אנחנו אלה שיוצרים את היום המיוחד הזה בו אנו מפסיקים את המירוץ המטורף של חיי היומיום, שוברים שגרה, לא נוסעים, לא שומעים מוזיקה חזקה מדי ובאופן כללי מתנהלים בשקט ושלווה מאוד מאוד לא אופייניים לנו כבני אדם... ומשהו פה פשוט זועק... לו הייתי אדם מאמין הייתי אומרת... קדושה.

מקסים בעיני הקונספט הזה שבו אנשים משביתים יום כדי להרהר בינם לבין עצמם, לעשות חשבון נפש, לבקש סליחות (בקשת סליחה אמיתית היא אחד הדברים הקשים ביותר), וראוי ומעולה שעוצרים יום אחד כדי לחשוב אם אולי פגעתי במישהו לא בכוונה, אולי הגבתי קצת מוגזם מדי, הוצאתי דברים מפרופורציות... אולי כדאי לדבר, להתנצל או אפילו רק לסלוח ולהחליק משהו כי במחשבה יותר עמוקה זה פשוט לא שווה את עוגמת הנפש שנוצרה. מי יכול להגיע לתובנה כזו בשגרה שוחקת כשאני מהבוקר עד הערב רק רצה ממקום למקום, ואין לי כוח לאנשים מעצבנים?

אז ממקום של חופש בחירה מוחלט, עם הורה אחד צם ואחד לא, כשכל חיי היה מי שמשך לכאן או לכאן אבל מעולם לא כפה באמת שום דבר, בלי טיפת אמונה שזה נרשם לי כאקט חיובי איפשהו, עם המון אמונה שזה תורם לי באופן אישי וסביר להניח שכנגזרת גם תורם לא מעט לסביבתי הקרובה- אני בוחרת לצום. זה לא צבוע בעיני. נהפוך הוא- זה טהור. אם יש איזו יישות עליונה בשמים (ולצורך הדיון אני מסכימה לקבל על עצמי איזו אחת כזו שאוכל להשתמש בה להעברת הפואנטה הזולה שלי), אני בטוחה שהיא מעריכה את המקום האמיתי ממנו אני, נגד הזרם והאופי הבסיסי שלי, מקדישה את היום הזה ובכך מקדשת אותו הרבה יותר מאשר היא מעריכה מישהו שנולד לתוך מערכת שמקדשת אמונה עיוורת, בין היתר את היום הזה- והופכת אותו לקרקס טכני ברמה רוחנית גבוהה ביותר.

צום קל לצבועים ומועיל למאמינים,
גל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת