00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

שימור פריון

15/09/2010

אז זהו, יש לנו בינתיים שני עוברים מוקפאים, או כמו שאיריס קוראת להם "שני ארטיקים". ביום שישי האחרון, באמצע החג, נסענו לאסותא לעוד "שאיבה". לא, לא שאיבה של נפט או גז טבעי בקידוח "תמר", אלא שאיבת ביציות. מסתבר שהכימותרפיה לא עושה טוב לפריון, וכשאשה שאמורה לעבור כימותרפיה עדיין רוצה ילדים בעתיד, עושים תהליך שנקרא "שימור פריון".

לפני כמה שבועות זה החל. איריס הביאה מזרקים מכל מני סוגים והניחה במקרר. מסתבר שחלק מהתרופות האלה גם נדירות וצריך לעשות מחקרי שוק בסופרפארמים למיניהם כדי למצוא מזרק לרפואה. חלק מהתרופות גם יקר מאוד, משהו כמו כמה מאות שקלים למזרק. נו טוב, מס הבריאות שלנו מממן משהו לפחות.

ההורמונים האלה, כך הבנתי, הופכים את האשה למכונת יצור ביציות, את השחלות שלה למפעל קטן, ואת האשה ליצור די עצבני שרוב הזמן סובל מחום. ואיזה חום, פתאום איריס רבה איתי שאדליק מזגן. ימות המשיח ממש. הרופא צייד את איריס בתכנית טיפולים, שכוללת טבלה שבה כתוב מה להזריק ומתי, והיא כל ערב יושבת כמו נרקומן מדופלם, מסדרת תמיסות  ומזרקים, ומחפשת מקום שאינו כואב בבטן להזריק. אמא`לה! מזל שאני לא צריך להזריק לעצמי. לא הייתי מסוגל. אבל נשים, מסתבר, הן טיפוסים הרבה יותר קרביים מאיתנו. ההזרקות האלה גם הפכו אטרקציה לדר, שאוהבת לשבת ולראות איך "אמא מסריקה" כמו שהיא אומרת את זה. במהלך ההזרקה היא שואלת "כואב לך?" ו"רוצה ללטף אותך". אחר כך כשהיא משחקת עם מזוודת הרופאה שלה היא מנסה לתקוע לי בבטן את מזרק הצעצוע שלה. בסוף תהיה רופאה הקטנה.

אחת לכמה ימים איריס נוסעת השכם בבוקר לאסותא לבדיקת דם ואולטראסאונד, שם בודקים הורמונים וכמות "זקיקים", שזה מקביל לזיהוי סימני נפט בקידוח "גבעות עולם" בראש העין. הזקיקים אמורים לייצר ביציות. לאחר מספר בדיקות, הרופא החליט שאיריס מוכנה לשאיבה. 36 שעות לפני השאיבה המתוכננת מזריקים עוד מזרק אחרון ומתייצבים באסותא.

בשאיבה הראשונה שמתי לב שמחלקת ה-IVF באסותא היא מקום מוזר. פתאום רואים המון זוגות של חרדים. מגיע זוג, נראים בני 18, הוא מחזיק מיכל חנקן נוזלי ממתכת שמכיל זרע, כנראה תרומה מחו"ל, היא סוחבת מזוודה. מתאשפזים לכמה שעות ועושים שאיבה, ואחרי יומיים חוזרים ועושים "החזרה" של הביציות המופרות לרחם.

איריס מקבלת מיטה ואותי שולחים ל"חדרים הפרטיים". בתחילה איריס ראתה את השלט "חדרים פרטיים" והתעצבנה שלא שולחים אותה לחדר פרטי. אחר כך הראתי לה שעל השלט יש ציור של זרעים מרחפים סביב ביצית. והמבין יבין. נכנס לחדר, לפחות כאן יש תנאים נעימים יותר לאקט שאני צריך לבצע. יש ספה, טלויזיה, DVD, כמה סרטי פורנו לבחירה, ערימת סדינים נקיים ומגבות נקיות. כמו חדר במוטל המושכר לפי שעות. מישהי הגדירה את זה "אני נכנסת לשאיבה והוא הולך לעשות נעים לאיזה כוֹוס". יוצא עם הכוסית עטופה במעטפה, נותן לאחות ומתיישב בחדר ההמתנה. יש שם זוגות שמחכים ל"החזרה". הרבה אמונות טפלות יש סביב ההחזרה - מה מותר ומה אסור אחרי ההחזרה, האם צריך לשכב עם רגליים מורמות למעלה. מישהי בחולצת בטן מחליטה לקרוא תהילים. אם לא יעזור לא יזיק.

השאיבה הראשונה "הניבה" שתי ביציות שלא הופרו. התאכזבנו קצת, אבל מיד התחיל סבב שאיבה שני. בסבב הזה נשאבו שלוש ביציות ומהן הופרו שתיים. אז יש לנו שני עוברים מוקפאים באסותא.

זה נורא מוזר לי, העובדה שיש "לי" שני עוברים מוקפאים באיזה בית חולים. מה, ניתן לבקר אותם בחגים? בסופי שבוע? להביא להם מתנות בכל שנה? מה קורה איתם? איך הם מרגישים בחנקן הנוזלי? אולי קר להם במינוס 200 מעלות? אולי הם צריכים שמיכה? עד היום לא הייתי עדיין בטוח שאני רוצה עוד ילדים, ופתאום יהיו לי איזה שמונה עוברים מוקפאים באסותא. מה נעשה עם כולם? מוזר.

עכשיו אנחנו בין שאיבות, ממתינים למחזור הטיפולים הבא. נקווה שיעבור בהצלחה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת