00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

בדיקת זרע

13/09/2010

ג`רי סיינפלד אמר פעם שכשהוא עושה בדיקת דם, הוא רוצה שהרופא יקרא לו ויגיד "כל כך הצטיינת בבדיקות שלך, עוד לא ראינו תוצאות כאלה כמו שיש לך".

במסגרת טיפולי שימור הפריון של איריס, שאמורה להתחיל כימותרפיה בקרוב, שלח אותי הרופא לעשות בדיקת זרע - "רק לראות שהכל בסדר". הגעתי למרפאה ברח` בזל, איריס אמרה לי "תחפש שם את תדהר". מחכה בתור, רק כדי להבין שאני לא צריך לחכות בתור. בסוף אני מוצא את תדהר בחדר בסוף המסדרון. בתחילה חשבתי שהיא אחות, אחר כך התברר שהיא ד"ר לאומבריולוגיה, שזה בעברית "אחת שחופרת בזרע של אנשים".

בכל הקשור לזרע, הרופאים, המזכירות והצוות נוקטים בשפה מוזרה, מין שפה נקיה כזו. כאילו מדובר בעסקת סמים, שבה ברור לשני הצדדים מה עבור להחליף ידיים, אבל אסור שהמשטרה תדע, אז מדברים בקודים:

- "הבאת את החומר?"

- "לא, באתי מהעבודה עכשיו".

בלי מילים היא מושיטה לי כוסית דגימה, סגורה במכסה אדום, עטופה בניילון ומכניסה אותה למעטפה חומה, כאילו היתה איזו מנת פלאפל למשלוח.

"איפה אני, אה....?"

- "שם, בשירותים"

- "ואיפה זה?"

היא מצביעה על הכיוון ומחייכת. למה היא צריכה לחייך בדיוק?

הולך לשירותים, מרגיש שכולם מסתכלים על השקית ביד שלי ומבינים מה אני הולך לעשות שם. איזו מבוכה.

במחשבה שלי הייתי אמור להכנס לאיזה חדר פורנו ענק, מלא מגזינים ומסכי פלזמה, שיקלו על העבודה. בסוף אני נכנס לתא שירותים ועובר את החוויה הכי א-מינית שהיתה לי.

לאחר דקות ארוכות "העבודה" הושלמה והחומר הוכנס לשקית האטומה. מגיע חזרה לתדהר, מתכוון לתת לה את השקית ולברוח והיא מפתיעה אותי: "תישאר, אני עושה את הבדיקה עכשיו".

אני יושב, קצת פחות נבוך. היא מתקרבת עם הכסא למיקרוסקופ, נוטלת דגימה של נוזל זרע מהכוסית ומכניסה בין שתי זכוכיות. אני נזכר בשיעורי ביולוגיה.

"ראית פעם זרע במיקרוסקופ?"

"לא, ראיתי רק תמונות בספרים".

"אז בוא תראה". עכשיו זה ממש נהיה שיעור ביולוגיה.

אני מסתכל בעדשות, רואה נוזל לבן-צהבהב ובו נקודות כהות. אם מתאמצים רואים שהנקודות האלה שוחות בנוזל עם זנבות מפרפרים לצדדים.

"טוב". אני אומר.

תדהר מחליפה עדשות, נוטלת עוד דגימה לזכוכית אחרת וצובעת את הדגימה בצבע אדום.

"עכשיו אני עושה ספירת זרע".

היא נוטלת קליקר כזה כמו שיש לסוקרים ברכבת, מאפסת אותו, מסתכלת במיקרוסקופ ומתחילה להקליק. ואני חשבתי שמדובר באיזו בדיקה סופר מדעית, בסוף סופרים זרעים בכל ריבוע כמו אנשים שנכנסים לרכבת.

"אני סופרת את כמות הזרעים התקינים מול כמות הזרעים הלא-תקינים. היית חולה לפני ארבעה חודשים?"

אני מאמץ את מוחי ונזכר שבמאי היתה לי שפעת חורף מאוחרת. - "רואים את זה. הזרע שאתה מוציא נוצר לפני כ-4 חודשים".

"מה אתה עושה ביומיום?"

"אני עורך דין".

"אז אתה יושב הרבה, רואים את זה. לא סתם האשכים חיצוניים לגוף, הטמפרטורה שלהם צריכה להיות כ-2 מעלות מתחת לחום הגוף, ואם יושבים כל היום, הם מתחממים והזרע נפגע".

היא פונה אל תמונה שתלויה על הקיר ומסבירה לי על הראש של הזרע, הצוואר שלו ועל הזנב. אני מתחיל לדאוג.

"אבל יש לך אחלה זרע ואני לא אומרת את זה לכולם". היא בטח אומרת את זה לכולם.

אני מתמלא גאווה. מסתבר ש-92% פגומים זה בסדר. זה אומר שיש 8% זרעים תקינים שזו תוצאה גבוהה. אצל רוב האנשים יש פחות. המשאית עם המדליות מחכה באדום-לבן בבזל בחוץ.

טוב. הכל בסדר איתך. יש לך אחלה זרע. תדהר כותבת דוח.

אני משלם לה ואנחנו נפרדים. היא נשארת עם המיקרוסקופ וכוסיות הזרע בחדר הקטן ואני ממהר לחניון.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת