00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמיש ועוד

מי לא צם ולמה וכמובן גם להיפך

אין לי משהו חדש להגיד בנושא אבל מה שאמרתי בשנה שעברה טוב גם להיום

 

והרי התחזית:

בימים הקרובים צפוי לשטוף אותנו גל של הסברים מטעם כסילים שצמים או לא צמים ביום הכיפורים.

השטפון הצפוי לא יכלול את האנשים שחיים את חייהם הרגילים, כלומר אלו שהם דתיים וברור למה הם צמים ואלו שהם חילוניים וברור למה הם לא צמים. אנשים כאלה לא צריכים ולא רוצים להסביר שום דבר לאף אחד.

לגבי הדתיים - אלוהים אמר לצום אז צמים. מה יש כאן כל כך הרבה להסביר, לתרץ או להצטדק. אלו הם החיים, כשצריך צמים גם אם לא רוצים וכשלא צריך לא צמים גם אם רוצים.

יש גם כאלה שאינם ממש דתיים ואולי גם אינם ממש חילוניים ובכל זאת הם צמים בלי הסברים כי צום ביום כיפור נראה להם המעשה הנכון לעשות מסיבות אישיות או לאומיות או כל סיבה אחרת. גם להם זה נראה טבעי והגיוני ואין להם שום סיבה או צורך להסביר לכל העולם למה הם עושים מה שהם עושים.

לגבי החילוניים גם כן אין שאלה, מי שלא מאמין באלוהים לא צם. לא ביום כיפור הזה ולא ביום כיפור הבא. לכל היותר הוא צם לפני קולונוסקופיה וגם שם הוא קצת משקר. הוא גם לא צריך להסביר למה הוא לא צם. מבחינתו מי שצם הוא שצריך להסביר אבל הוא עצמו, למה שיצום ומה בכלל יש כאן להסביר?


המסבירים למה הם צמים

המסבירים למה כן מתחלקים בערך למיליון קבוצות, ניתן כמעט להגיד שכל אחד מהם הוא כשלעצמו קבוצה חיה ותוססת עם יחסים פנימיים סבוכים ומורכבים. המאפיין העיקרי של מיליון הקבוצות הללו הוא שהם חושבים שהצום מחשיד אותם במשהו. לא ברור מה המשהו הזה, יתכן והם חוששים שיחשבו שהם דתיים או בכך שהם מאמינים באמונות תפלות אן שהם כללית עוד לא סגורים על עצמם בשאלה מנין באו, לאן הם הולכים ובפני מי הם עתידים או שאינם עתידים ליתן דין וחשבון.

ועל כן ההסבר בא לנקות אותם מן החשד הזה ולהסביר לכל מי שרוצה או לא רוצה לשמוע מדוע הם מאמצים את המנהג הפגאני הזה של צום. מספר ומגוון ההסברים הוא בערך כפול או פי שלש ממספר המסבירים וזאת מאחר ולכל מסביר יש תירוץ עיקרי, תירוץ משני כקו נסיגה ותירוץ אמיתי שהוא לא מספר לאף אחד.

התירוץ האמיתי והסודי זה שהוא פוחד מאלוהים וחושב שאם לא יועיל אז גם לא יזיק אבל בגלל שהוא חי בין חילוניים נאורים ומשכילים הוא פוחד להגיד את האמת, בדיוק כמו דוס שלא מאמין באלוהים ורואה בסתר טלויזיה. האמת הפנימית שלו היא "אני צם כי אני לא רוצה שאלוהים יעניש אותי או את המשפחה שלי" או משהו בדומה לזה. יש כמה וריאציות להסבר הפנימי הזה אבל את העיקר כבר אמרתי.


ההסברים שאותם מרעיפים עלינו ברוב חסדם הצמים הללו אף הם מתחלקים לכמה קבוצות כלהלן:

הקבוצה הרפואית/לאומית

יש כאן שני סוגים. הראשון אומר לך מייד בפתח דבריו כי "צום זה בריא" או אף "זה בריא לצום". בכך הוא מניח את אבן השתיה, יסוד היסודות שממנו נובעים ובאים כל שאר התירוצים. לאחר שהונחה אבן הפינה  הבריאותית ( ותזהרו שהוא לא יתחיל להסביר לכם למה הכי טוב לאכול במיה נטולת גלוטן עם אורז אורגאני נא ) יוקם עליה בניין עדי עד שמתחיל ביציאת מצריים, עובד דרך אחמדיניג'אד וארדואן, אושוויץ, כיבוש המוחרקה וחציית התעלה עם טנקי מרכבה שהוצאו מהסליקים של הלחי.

הסוג הרפואי לאומי השני דווקא מתחיל מהנימוקים הנצחיים של פרעה, המן, אנטיוכוס, חמלניצקי, נאצר, ערפאת ועבדול ואהב דראושה שאת כולם עברנו ונעבור גם את נסראללה ולאחר כל זאת הוא גם תולה סרח עודף קטנטן ומוסיף כי בנוסף "צום זה בריא" או את "זה בריא לצום".

בסך הכל ההבדל בין שני הסוגים הוא עניין של ניואנסים אבל אם כבר מדברים על זה אז מן הראוי לפרט ולהקדיש לכל סוג את תשומת הלב הראויה.


האנוסים

קבוצת המתרצים האנוסים היא קבוצה מוזרת בהחלט. אלו הם אנשים שבעצם לא רוצים לצום. הם מחשיבים את עצמם לאנשים נאורים, חילוניים, מודרניים שכל השטויות האלה לא אומרות להם שום דבר. הם גם מכבירים עליך עובדות התומכות בטענת הנורמליות לכאורה שלהם ומספרים שהם: נוסעים בשבת!, לא מפרידים בשר וחלב!!, כשהם היו באנגליה הם אכלו בייקון אנד אגס!!!, הם לא הולכים לבית כנסת!!!!, ואם זה לא היה מגעיל אותם הם גם היו אוכלים שרימפס!!!!!.

לכאורה יש כאן אדם כמוני וכמוך, אם תרצה הוא יספר לך עוד כמה עובדות שמוכיחות את זה שהוא בסדר, אבל למה הוא צם? הוא צם כי הוא לא יכול לא לצום.

ככה זה אצלו מילדות, הוא לא רוצה לצום, הוא בכלל לא אכפת לו מיומכיפור, אבל הוא לא יכול לאכול. נתקע לו בגרון, הוא נזכר בסבתא שלו או בסבא שלו, הוא מת לאכול אבל הוא לא יכול. ככה מין סוג של אנורקטי לימי חג ומועד. רוצה לאכול אבל לא יכול. כל יומכיפור הוא נשבע לעצמו (ותשאל אפילו את אשתו) שהפעם הוא לא צם, די נמאס, וכשמגיע הרגע שלאחר הסעודה המפסקת נסתם לו הגרון. אין מה לעשות.

יש כאן בפנינו מין מרטין לותר האומר לעולם כולו  "Hier stehe ich, ich kann nicht anders", מין אף על פי כן נוע תנוע יהודי ו צנוע.

אל תחשבו את זה לרעתו, זה בא אליו מלמעלה.


הצמים בטראנזיט

אלה יספרו לך שהצום אצלם הוא עניין זמני, ככה בין תקופה כזו לתקופה אחרת. לא שהם רוצים לצום, ולא חלילה שהם שייכים לצמים מטעמי דת ומסורת, לא ולא הם כאן בתקופת מעבר בין שהם לא צמו עד הבר מצווה ובין שהם יפסיקו לצום לאחר שיגמרו הסיבות.

אתה צפוי לשמוע מהם שהם צמים רק עד שההורים ימותו, עד שהילדים יגדלו, עד שהחותנת תעבור לדיור מוגן, כל עוד הם עובדים בבנק המזרחי, כל עוד הם בשליחות מטעם הסוכנות וכיוצא באלו קשקושים נפסדים, הם טוחנים לך את האוזן עד שתשאל נפשך לצום ובלבד שהוא כבר ישתוק.

אולי בכלל צריך לקרוא להם צמים זמניים. פעם לא התאפקתי ושאלתי איזה צם זמני כזה  מה אכפת לו לא לצום כל עוד הילדים לא גדלו, אם הוא לא בעד לצום אז למה סתם לטמטם את הילדים, ולמה בעצם לא לאכול ורק לספר לילדים הקטנים שההורים צמים?

אני חושב שמאז לא דברתי אתו הרבה כך שאין לי תשובות בשבילכם.


הצמים המזדמנים

אלו אנשים שרק במקרה צמים באותה שנה, ולפעמים גם בשנים אחרות. לא קבוע, בטח שלא, מה נראה לך שהם התחרפנו? לא!.

רק השנה. השנה אמא מתה, השנה הם התהפכו עם האוטו, השנה נולד להם נכד, השנה הם נדרו נדר, בשנה שעברה הם לא הרגישו טוב, אתמול הם הקיאו, מחר יש להם מסיבה, באו להם אורחים מאמריקה, הבר מצווה של הילד זה בדיוק בעוד שבועיים, בדיוק לפני שבוע עוד לא גילו להם סרטן, האשה בקשה, הבעל לחץ, הילדים קצת מתחזקים וכיוצא באלו מקרים אנושיים סוחטי דמעות ומכמירי לב.

איש איש ותירוצו, איש איש וסיפורו, כל מה שהם רוצים זה שתאמין להם שהם בסדר. הם אנשים טובים, ציונים חילוניים, רק השנה. באמת רק השנה. שנה הבאה הם יחזרו לנורמה, הם יהיו בסדר.


המסבירים למה הם לא צמים

המסבירים למה לא אף הם קבוצה גדולה ומגוונת, גם הם מתחלקים לכמיליון קבוצות משנה מסוכסכות וגם להם יש שלשה תירוצים - תירוץ ראשון, תירוץ שני כקו הגנה והתירוץ האמיתי.

נתחיל בתירוץ האמיתי, הסוד הכמוס הוא כי רוב המסבירים הבלתי צמים הם בעצם אנשים שמרגישים שהם לא בסדר. הם חשים שזה לא בסדר מצידם שהם לא צמים. לדעתם יהודי טוב צריך לצום. בין אם בגלל שאלוהים מחשבן לו חשבונות ובין אם זה בגלל שלאיראנים יש כבר תשעת אלפים סרכזות. יהודי צריך לצום ואם הוא לא צם הוא חייב להסביר.

מי שחייב להסביר תוקע הסברים מן הגורן ומן היקב אבל את הסיבה האמיתית הוא לא יגיד. והסיבה האמיתית היא פשוטה למדי - אלו הם אנשים מפונקים שאין להם כח רצון ותעצומות נפש מספיקות בכדי לצום. הם פשוט חלשי אופי, גרגרנים ומלאים ברחמים עצמיים. לכן הם לא צמים אבל את זה לא נעים להם להגיד.


הקבוצה הרפואית/בכיינית

כפי שעוד נראה כולנו בימים הקרובים הבעל"ט, יש לנו המוני אנשים חולים שמשתוקקים לצום, רוצים למלא את חובתם הלאומית (המן!, נחמן מאומן!, סרכזות!!) אבל הם לא יכולים. אסור להם. אם הם יצומו הם יהיו עוד יותר חולים וזה כמובן יהיה רע מאד. יש להם אולקוס, יש להם כליות, יש להם כיס מרה, יש להם מיגרנה, יש להם שלבקת, יש להם צרבת, יש להם אישיאס, לומבגו, קנטטה לשוארמה, יש להם משהו שעוד לא גילו, חושדים שיש להם משהו שרק באמריקה יודעים לטפל, בדיוק היה להם עודף בכדוריות, בדיוק היה להם חוסר בבי 12, יש להם גאזים, אין להם חומצת חלב, יש להם חומצת שתן, גילו להם תירואידיטיס, בורסיטיס, צלולואידיטיס. אם לא זה הם היו צמים כמו שהם צמו בזמן שהיו בריאים. זה הכל. ובגלל זה הם לא הולכים לבית כנסת כי לא נעים להם מאלו שכן צמים.

אז בל נחשוב להם את זאת לרעה. הם יהודים טובים, חמים, אותנטיים, סבתא שלהם הכינה תמיד חריימה או גפילטע לסעודה המפסקת. רק הם במקרה הפעם הם לא יכולים, רק הפעם.


קבוצת הכועסים/הנוקמים

אלו הם היהודים הנפלאים שעומדים לספר לכולנו איך הם גמרו אומר להראות לאלוהים או למשרתיו ומאמיניו שהם לא פריירים. תמיד (או פעם, או אי פעם) הם כן צמו ופתאום קרה משהו והם החליטו להפסיק.

מה קרה? הנה פרצה מלחמה, הדודה נפלה ומתה בהר מירון, לפרסים יש צנטריפוגות, שעון שבת, חסידי חב"ד, מתנחלים, הרובדיה יוסף, אריה דרעי, הרבנות, הגיורים, השניט של המוהל, המבול, הבצורת, הבורסה, מיידוף, הגאזים של תשובה, הנפט של דנקנר, ביטוח לאומי, המחיר בבית כנסת, למה הוא הביא אותנו לישראל ולא לשוויץ?, בשר וחלב זה טעים, אשתו חוזרת בתשובה ומה שרק תרצו.

זו ההזדמנות שלהם. בדיוק כמו ביום הבחירות שזו ההזדמנות שלהם להראות לכולם מה דעתם, ככה גם יום כיפור. זה היום הגדול של מענישי האלוהים, של הנוקמים בדתיים, של המוכיחים בשער.

הם יאכלו והשומן יזל על הצווארון ושכולם יחנקו.


המטיפים

אלה יסבירו לכולנו למה אין אלוהים, למה זה טפשי לצום, כמה שזה טעים ונעים לאכול, למה צום זה צביעות, למה זה פרימיטיבי.

אלו הכי משעממים, ממש כמו המחזירים בתשובה למיניהם וסוגיהם. נעזוב אותם ונסגור עניין.


והרי עוד תחזית

גם לאחר יום הכיפורים יציף אותנו גל של הסברים מטעם אנשים שצמו או לא צמו ומדוע וכמובן גם להיפך

 


 

24 לספטמבר 2010 - עדכון

אני שמח להפנות אתכם למאמר של נרי לבנה באותו נושא בערך וכך היא כותבת בין השאר:

"אין כמו יום הכיפורים כדי להדגים את יחסם של רוב היהודים לאלוהים: גם אלה שלא מאמינים בו מפחדים ממנו פחד מוות. ביום הכיפורים הם מתחנפים אליו, מתחננים לפניו, מונעים אוכל ושתייה מפיהם כדי שימחל להם. לא כולם אמיצים כמו דן בן אמוץ, הולל וחילוני מושבע, שאמר לפני מותו "אם בכל זאת יש אלוהים, אז אכלתי אותה".

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ע מיש אלא אם צויין אחרת