00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא שלי טוענת שהוא עוד לא נולד

עשרת הדיברות לרווק המצוי

04/10/2010

טוב תראו, אולי זה קצת יומרני, אבל אני בהחלט חושבת שעשר שנות דייטינג בביצה המקומית נותנות לי את הפריבילגיה לשחק אותה אלוהים במעמד הר סיני ולנסח דיברות משלי.

לכן, גברים יקרים, אנא קראו בעיון והפנימו. זה לטובתכם וטובת האנושות כולה, שתחדל מלהתקיים אם הדברים יימשכו בקצב הזה. פשוט תאמינו לי בעניין הזה. כל מה שתראו כאן נכתב בדם. 

אה, וזה פוסט ראשון שלי אז תהיו נחמדים :)


1. היה ג'נטלמן

שתבין, זה שובה את ליבנו הרבה יותר מהכסף שלך (או לפחות את לב האיכותיות שמבינינו, שגודל הארנק שלך הוא לא הדבר הראשון שהן רואות כשהן מסתכלות לכיוון המכנסיים שלך). זה מקסים כשאתה פותח לי את הדלת, נותן לי לעבור לפניך, אוסף אותי מהבית. זה נותן לך כל כך הרבה נקודות זכות אצלנו שאין לך מושג. אז תהיה ג'נטלמן. תודה.

2. שלם על הבחורה

נכון. זה קשור לסעיף הראשון, אבל זה נושא מספיק שנוי במחלוקת כדי שהוא יקבל סעיף משלו. ברור לי שאני נכנסת כאן לגוב האריות, אבל מישהו צריך לשים את האמת (או השטרות) על השולחן.

אז ככה, אני עובדת בהייטק מעל לעשר שנים. המשכורת שלי מכובדת ביותר. יש לי רכב חברה. אני חיה טוב. קונה לעצמי מה שבא לי וטסה לחופשות סנובורד בחו"ל בלי להתחשבן יותר מדי. מה שאני בעצם רוצה להגיד, זה שאני ממש, אבל ממש, לא מחפשת גבר שיפרנס אותי.

ויחד עם זאת, גברים יקרים, אם אני אצא לקפה עם מישהו, וכשיגיע החשבון הוא ייתן לי לשלם על עצמי, הוא לא יזכה לראות את זיו פניי יותר. נקודה. סימן קריאה. סוף פסוק.

וזה למה?

כי גבר שמצאתי חן בעיניו לא יתחשבן איתי על כוס קפה. כי אם הוא מעוניין בי, הוא ישקיע. כי אם הוא לא מוכן לשים עלי חמישה עשר שקלים, זה אומר אחד משני דברים:

א. הוא פשוט לא מעוניין בי מספיק (וגם לא ג'נטלמן מספיק), ואז אין שום סיבה שאפגוש אותו שוב.

ב. הוא קמצן.

לא חסכן. לא דוגל בשיוויון וכל הבולשיט הזה. קמצן. נקודה. ועם קמצנים אני לא רוצה לצאת. ממש לא מתאים לי שבן זוגי לעתיד יעקם את הפרצוף כשאחזור משופינג כי "בשביל מה את צריכה כל כך הרבה בגדים?" או יוותר על חופשה בחו"ל כי "בארץ זה אותו הדבר בפחות כסף". חוץ מזה, קמצן בכסף הוא גם קמצן במחמאות וקמצן ברגשות. כזה אני לא רוצה.

לכן, גבר יקר, אם אתה נמנה על הזן השומר את כספו קרוב אליו, אנא ממך, אל תשלם עלי בדייט הראשון, וכך תחסוך לשנינו הרבה עוגמת נפש בהמשך. אבל אם, משום מה, אתה לא מודע לחוק הכה-משמעותי הזה, או לא מבין את חשיבותו, או דוגל ב - so called - שיוויון (אין דבר כזה! ועל כך - בסעיף הבא), אז תוציא את הארנק ותשלם עלי. ואנא ממך, אל תתחיל לפשפש בכסף הקטן. יצאתי פעם עם אחד כזה. בזמן שהוא פשפש אני הוצאתי שטר של 100 ש"ח. כשהמלצרית חזרה עם העודף, הבחור סוף סוף הרים את עיניו מארנקו ומלמל שהוא בכלל היה צריך לשלם עלי. נכון גבר. נכון. אבל חלון ההזדמנויות שלך נסגר. פשוט תבואו מוכנים עם שטר של 100 או כרטיס אשראי. אם הבחורה מציעה להשאיר את הטיפ אז זה סבבה, אבל לי אישית זכור במיוחד אחד שגם את הטיפ לא נתן לי להשאיר, וקיבל ממני הערכת נצח (הוא גם אסף אותי מהבית וגם הקסים אותי כליל, אבל פליטת פה אומללה שלי על האקס הרסה הכל ועל כך אני מצרה עד היום).

אבל - וזה אבל גדול - שים לב שהבחורה מעריכה את ההשקעה שלך. לא. אני לא טוענת שהיא צריכה להיכנס איתך למיטה כי הוצאת עליה עכשיו 200 ש"ח. ממש לא. אבל בחורה שאפילו לא מושיטה את היד לארנק כדי לשלם צריכה להדליק אצלך נורת אזהרה. במיוחד אם היא לא הסתפקה רק בקפה. גברת, שום בחור לא צריך לממן לך את ארוחת הערב כשהוא אפילו לא מכיר אותך, אלא אם כן הוא הציע והזמין והתעקש.

אז תשלם עלינו, גבר, ותיזהר מנצלניות. הן מוציאות שם רע לבחורות שלא מעניין אותן גודל הארנק שלך, אבל מאד מעניין אותן רוחב הלב והנדיבות שלך.

3. גברים ונשים לא שווים. נקודה.

תסלחנה לי כל הפמיניסטיות, אבל אין דבר כזה שיוויון. זה לא אני החלטתי. זה הטבע החליט. אם היה שיוויון, היינו נכנסות איתכם למיטה בדייט הראשון, או לחילופין, הייתם מבקשים ש"נחכה עם זה עד שתהיו מוכנים". אם היה שיוויון, היינו מגרבצות באמצע משחק כדורגל בזמן שאתם הייתם מבקשים לדבר. אם היה שיוויון, הייתם עצבניים עד מוות יום בחודש בזמן שאנחנו היינו הולכות לשתות בירה עם החבר'ה. אז אין שיוויון. אין. תפנימו.

4. אז מתי להתקשר?

אז ככה, אם אתה מעוניין לראות אותה שוב, התקשר למחרת. עדיף בשעות הערב, או מקסימום אחרי יומיים (למרות שבעיניי זה די פאתטי. התקשרת - משמע אתה מעוניין. התקשרת יומיים אחרי - משמע אתה מעוניין אבל לא רוצה להיראות מתלהב מדי. עזוב אותך גבר. אתה מה-זה-שקוף). אם תחכה מעל ליומיים, הבחורה אולי תיכנס לאיזשהו סרט, אבל אם היא מספיק מעריכה את עצמה, היא תרגיש שאתה לא מכבד אותה או לא מעוניין מספיק, או - רחמנא ליצלן - יוצא עם אחרות במקביל, ויש מצב שזה רק יוריד לה ממך. עזוב אותך. תתקשר למחרת.

אם אתה לא בטוח שהיא בעניין, אז גם לשלוח SMS זה סבבה. משהו בסגנון של "היי. מאד נהניתי אתמול. אם זה הדדי הקישי 1. בכל שלב ניתן לעבור לתפריט הראשי".

מה שחשוב זה לא להתלהב מדי! SMS על הבוקר אחרי דייט מוצלח במיוחד זה עוד בסדר, אבל כשזה ממשיך וגולש ונעשה מתקתק, אנחנו באיזשהו שלב נילחץ, נחשוב שאתה נואש וננתק מגע. אל תעשה את הטעות הזאת, גבר.

אם אתה לא מעוניין, אתה יכול לא להתקשר בכלל, אבל אז אנחנו עלולות להיכנס לסרטים. חבל. אם אתה ממש לא רוצה לעשות שיחת טלפון, לפחות תסמס כדי להוציא את אלמנט חוסר הוודאות מהמשוואה. "מאד נהניתי, אבל אני לא בטוח שזה יעבוד בינינו. את מדהימה. שיהיה לך בהצלחה".

5. נשים לא באמת אוהבות מניאקים

כן. אני יודעת שמוכרים לכם את זה בלי סוף, אבל מה שצריך להבין הוא את ההבדל בין גבר שלא מרעיד לנו שום מיתר בלב לבין גבר שעושה לנו את זה. ו-לא. מניאק לא נכלל בהגדרה הזאת.

אנחנו אוהבות גבר חזק, עם בטחון עצמי, שמודע לערך עצמו, שיודע לעמוד על שלו. שלא מנסה לרצות אותנו ולהגיד מה שאנחנו רוצות לשמוע, שיש לו דעה משלו.  שיש לו חיים משלו. עיסוקים. תחביבים. חברים. שיודע גם להגיד לנו "לא" כשאנחנו מציעות להיפגש, כי יש לו כדורסל הערב והוא לא מוותר בשביל מישהי שהוא רק פגש לפני שבוע, גם אם היא הרטיטה לו כל מיתר חבוי בלב. תעמוד על שלך. תהיה גבר, גבר.

6. תחמיא לה

מחמאה ייחודית. לא יותר מדי. יותר מדי זה זול. פשוט תכניס מחמאה בעדינות לתוך השיחה, במקום רלוונטי. זה עושה לנו את זה כשזה נאמר בטאקט ובטוב טעם. אוהו איך שזה עושה לנו את זה. להבדיל מחנופה. אל תתחנף! תחמיא!

7. אל, אל, ושוב אל - תדבר על עתיד משותף בדייטים הראשונים!

אצל המנוסות מבינינו זה ידליק נורת אזהרה והן ינוסו באימה מפניך, כי זה הרי ידוע שמי שיוצא בהצהרות חתונה וילדים בדייט השני, ייעלם מהאופק ברגע שתפילי לו על הרצפה במקלחת סיב ממברשת השיניים שלך. מצד שני, אם אתה דווקא רוצה מחוייבות ורואה בבחורה הנ"ל את אהבת חייך הנצחית, הרי שהצהרות כאלה מפיך ישדרו נואשות וילחיצו את הבחורה עד שתנוס על נפשה.

הבלתי מנוסות שנפלו קרבן למקצוענים (כן. גם אני הייתי שם), יימסו כשירגישו שסוף סוף הן מצאו גבר רציני. יתנו לו הכל כולל הכל ובכל התנוחות, ויספיגו את הכרית בדמעות חודשיים אחר כך כי "איך זה יכול להיות שהוא עזב אותי? הוא כבר היה בדרך להזמין לנו אולם!"

טוב, כנראה שהמדריך הבא יהיה לבנות.

8. אנחנו לא אוהבות שלוקחים אותנו לים בדייט ראשון

לא. זה לא רומנטי. אני לא מכירה אותך. רומנטי זה לא.

זה אחד משני דברים, ויש יסוד סביר להניח ששניהם:

א. אתה רק מחפש זיון ולא בא לך להשקיע עכשיו שעה וחצי בבית קפה, לשמוע אותי מדברת ובסוף עוד לשלם את החשבון, כשכל מה שרצית מראש היה לבדוק את הציצים שלי מקרוב.

ב. אתה קמצן (ראה סעיף 2).

אם נצא מנקודת ההנחה שמי שקורא את הרשומה הזו הוא אכן גבר שמחפש קשר רציני, אז לא! לא ים. לא גן ציבורי. קח אותה לבית קפה. קח אותה לבר. תקשיב לה. תשלם עליה. תתקשר למחרת. אל תתקשר למחרת. אבל בשם אלוהים, אל תיקח אותה לחוף הים. תודה.

9. אל תבקש ממנה לאסוף אותך

גם לא אם האוטו שלך נתקע או שהשארת אותו אצל אחותך (גם את התירוץ הזה שמעתי). גם לא אם אתה גר במרכז תל אביב ופתחו לך בית קפה מדהים מתחת לבית ואתה נורא רוצה לפגוש אותה שם. זה משדר "אני לא מוכן להתאמץ בשבילך מעבר ללשים כפכפים ולרדת במדרגות, אז תהיי יפה ותאספי אותי". לא מזמן, איזה בחור שהכרתי  ניצל את העובדה שיש לי רכב ליסינג כדי להציע לי לבוא אליו לרחובות על מנת שהוא יזמין אותי לקפה. פחחח... נשבעת! נשבעת שהתאמצתי להיות מנומסת בתשובה שעניתי לו, אבל לא שמעתי ממנו יותר. עד היום אני בוכה אל הכרית.

בקיצור, גבר, לא. אני לא אבוא לאסוף אותך מהבית. זוכר את סעיף 1? תיישם.

10. ביקשת טלפון? קיבלת טלפון? בשם אלוהים - תתקשר!!!

טוב, הגועל נפש הזה נפוץ בעיקר בימינו המרושתים עתירי הפייסבוק ואתרי ההיכרויות.

אף אחת לא אוהבת להרגיש שעבדו עליה. אף אחת לא אוהבת לתת את הטלפון שלה סתם. אם נתתי את הטלפון לאחד-שניים-שלושה אנשים והם לא התקשרו, לרביעי אני כבר לא אתן. לא סומכת עליכם. ואם הרביעי הוא בחור רציני ומובחר, אז הוא בדיוק פספס בחורה רצינית ומובחרת. ולמה אתם עושים את זה? לאלוהים הפתרונים. אולי בגלל שאתם מפיקים הנאה חולנית מלהוסיף טלפונים לסלולרי שלכם ולא לעשות בהם שימוש (בערך כמו להוסיף בחורות אלמוניות לפייסבוק שלכם ולא להחליף איתן מילה מטוב ועד רע, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). לפעמים זה מרגיש כאילו אתם ילד בחנות ממתקים. מרוב היצע אתם לא יודעים מה לקחת. אז תסבירו לי, איך זה שבסוף היום אתם נשארים לבד?


זהו. עד כאן. נראה לי שהעברתי את המסר. בתור פוסט ראשון זה לא קצר, אבל הייתי חייבת לפרוק את מה שיושב לי על הלב ולהרים את התרומה הקטנה שלי לשינוי שאולי יקרה, במקום לשבת עם החברות שלי ולרטון כמה דבילים הגברים יכולים להיות.

ושלא תטעו, אני באמת באמת אוהבת אתכם :)

שלכם,

א'.



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

182 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אוהבת את אלתרמן אלא אם צויין אחרת