00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

סימה

סימה, אגריפס 82, ירושלים

 

לא מקסימה

 

סימה היא מסעדה עממית, הזוכה בירושלים למעמד מיתולוגי. היא הוקמה בשנת 1969, שוכנת בקרבת שוק מחנה יהודה – ומופיעה ברשימת המסעדות המומלצות במספר מדריכי תיירים זרים. התפריט בה אמנם מזרחי סטנדרטי (שיפודים, חומוס, סטייקים), אך כולל גם מנות ירושלמיות מסורתיות (מרקי קובה, מעורב ירושלמי ועוד).

 

 

המקום מזוהה מאוד עם ירושלים – והניסיון לפתוח שלוחה תל-אביבית שלו לפני מספר שנים, נכשל כשלון חרוץ. המסעדה המקורית בכל אופן עדיין זוכה לפופולאריות רבה. קהל היעד? כולם כולל כולם - מפועלי השוק ועד חברי כנסת. הגעתי למקום בשעת ערב, לפני סיור רמדאן, שערכתי בלילה בעיר העתיקה.

 

 

בפתיחה הוגשו סלטים על חשבון הבית. היו שם סלק, גזר, כרוב, בורגול, חמוצים ועוד. הם היו אמנם טריים, אך בנאליים לחלוטין - ואף אחד מהם לא ניחן במצוינות יתרה.

 

 

 

להלן המנות שהוזמנו.

 

מעורב ירושלמי (65 ₪). מעורב ירושלמי היא מנה, המכילה תערובת חלקי פנים (כבדים, לבבות, טחול), בשר עוף ובצל. כשהמעורב במיטבו, זהו אחד התענוגות הגסטרונומים הגדולים ביותר עלי אדמות. מצד שני, מי שאוכל את המאכל הזה על בסיס קבוע, קצרה דרכו לניתוח מעקפים. כולם מסכימים, שמקורו של המעורב בעיר הקודש – אולם אין תמימות דעים לגבי זהותו של הוגה הרעיון. שלוש מסעדות בעיר טוענות שבהן מוגש המעורב הירושלמי המקורי: סימה, סטקיית חצות ו-השולחן של פירו (שסגרה שעריה לאחרונה).

 

בסימה גיליתי, שהמעורב מוכן מראש על הפלאנצ`ה – ולא בעת הזמנת הלקוח. מצד אחד תיבולו לא היה תוקפני מדי (כמו ב"חצות" לדוגמא) והבשר גם לא שחה בשמן. מצד שני ההתעללות בחלקי הפנים גבלה בפשע. הבשר עבר על המחבת מסכת עינויים, שייבשה אותו לחלוטין, לא הותירה בו שמץ של עסיסיות - והפכה את מרקמו לסולייתי. בהתחשב במחיר המנה ובהיסטוריה שלה כאן –  זהו כשלון קולוסאלי.

 

 

טורשנה (46 ₪). מדובר בקציצות בקר ברוטב עגבניות עם משמשים וצימוקים. נשמע מעניין נכון? אז זהו שלא. הקציצות היו יבשות, דחוסות מדי - והונחו ברוטב עגבניות דליל חסר כל ייחוד. הרוטב גם לא ספג כלל את טעם המשמשים והצימוקים – ולא היה מתקתק כלל. מנה שהבטיחה, אך לא קיימה דבר.

 

קובה חמוסטה (25 ₪). המרק הכיל עלי מנגולד, קישואים וסלרי קצוץ. הוא היה בסדר, לא פחות אבל גם לא יותר. איזה הבדל בין המנה הזאת לבין מקבילתה במסעדת עזורה הסמוכה, שם היא מגיעה לגבהים אמיתיים.

 

 

 

סימה, למרות ההילה הרבה סביבה, היא בסך הכל עוד מסעדה מזרחית סטנדרטית. האוכל בה חסר אופי ולא מעניין בשום צורה. הרבה אגדות סופרו על ירושלים לאורך 3000 השנים האחרונות - וסימה היא עוד אחת מהן. אגדה ירושלמית מודרנית.

 

ציון: 2.5 כוכבים

 

לסיום להלן מספר תמונות שצולמו במהלך הלילה בירושלים. בשל הרמדאן מואר הרובע המוסלמי בימים אלה באלפי מנורות צבעוניות, אווירת חג אופפת אותו – ודוכני אוכל פועלים בכל מקום (בשעות שלאחר שבירת הצום). הביקור שם בהחלט מהווה חוויה גדולה.

 

שער שכם:

 

דוגמא לתאורה היפה ברובע המוסלמי:

דוכן תורמוס:


 

דוכני אוכל ומתוקים:

 

 

 

קטאייף - קינוח הרמדאן האולטימטיבי:

 

 

הכותל המערבי בשעה 12 בלילה:

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

35 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת