00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

התערוכה שלא אראה

פעם בשנה יש תערוכה "מדוברת" באחת מארצות התרבות, שנודדת מארץ לארץ, תערוכה שנוצרה משיתוף פעולה אוצרותי של אספנים ומוזיאונים מרחבי העולם.
בדרך כלל מדובר ברטרוספקטיבה של צייר ידוע, או חתך של תקופה.

השנה זוהי "הולדת האימפרסיוניזם" במוזיאון ד'אורסיי בפריז. מי שיבקר בתערוכה יזכה לראות, מלבד יצירות אימפרסיוניסטיות מוכרות ואהובות של רנואר ומאנה, גם עבודות נטורליסטיות שאני מאד אוהבת.
אני כמובן לא אראה את התערוכה, אבל הקריאה עליה הביאה אותי לדפדף בספר אהוב מאד שנקרא  "Beyond Impressionism". קניתי אותו בחנות ספרים משומשים בייל וזה אחד הספרים היותר מהוהים שלי.  הוא עוסק באמנות נטורליסטית מסוף המאה ה-19, ומכיל בעיקר ציורים שעוסקים בסצנות מחיי היומיום של התקופה.
אפשר לראות שם את השפעת הצילום, שהיה אז בחיתוליו, וגם את ניצני האיכרים המסוקסים של ואן גוך. יש שם הרבה מאד ציורים המתארים סצנות של עבודה בשדות, וכשאני קוראת את תומאס הרדי הדמיון שלי ניזון מהציורים הללו.

כל פרק עוסק בלאום אחר, כשהמעניינים ביותר בעיני הם הפרק ההונגרי והסקנדינבי, שפותחים צוהר לאמנות שלא היכרתי.
מלבד העונג שבגילוי עבודות ישנות ואהובות התרגשתי לגלות עלים מיובשים שהטמנתי בספר במהלך סוף שבוע בצימר בשאר ישוב, בשנת 2004.  זיכרון מתוק מאד.

הציורים הללו משכיחים ממני את המאה ה-21 .
הציורים האלה מחזירים אותי לעידן קסום, תקופת הילדות. להתבוננות תמימה ולא מושכלת ביצירת אמנות.
למבט פעור העיניים של הילדות. אני מחפשת את הסיפור שמאחורי הציור, ואם הוא לא קיים, אני אמציא אותו.

 אני  אתחיל בציור קרוב מאד ללבי ,שבוודאות יוצג בתערוכה.

(Hay Making - Jules-Bastien Lepage (1848-1884


מי היה ז'ול בסטיין לפאז'? מעולם לא טרחתי לבדוק. פשוט נתתי לעצמי ליפול בשבי להיכנס לעולם שיצר עבורי, לחייהם של האיש והאישה  שנטלו הפוגה מעבודת איסוף השחת.

כשאני מביטה בציור הזה אני מספרת לעצמי את סיפורם הנצחי של אדם וחווה. את הרגע שאחרי אובדן התמימות. הגבר נח לו, נעלו האחת שמוטה ופניו מכוסות בכובעו, כדי להסתתר מאור השמש או כדי  להימנע מקשר עין עם הנערה.
הנערה  נראית מוטרדת, פניה סמוקות ושערה סתור, מבטה בוהה ותנוחת כפות ידיה מעידה על סערה פנימית. ומכאן אני מפליגה באין סוף השערות הקשורות למצבם המשפחתי, סקס אסור והרס מוחלט של חיים. וכל זאת על רקע השחת הכסופה והנוף הפסטורלי של דרום צרפת.
מצד שני, יתכן שהם בכלל  נשואים, לאחר הפסקה חוקית מעמל היום וכרגע אכלו ארוחת צהריים ועכשיו הם נחים. כאמור, הכל בעיני המתבונן.

ציור נוסף שאני אוהבת מאד, פחות או יותר מאותה תקופה, הוא זה:

Károly Ferenczy - Boys Throwing Pebbles -  1890

אז שוב, אני לא אכתוב כאן על קרולי פרנצי שאין לי מושג מי היה, אלא על הרגשות שהציור שלו עורר בי.
שלושה נערים זורקים חלוקי נחל לאגם. שלושה נערים משועממים בסוף הקיץ. אפשר לחוש את טעם האובך, האוויר ההביל, את הלאות של הנערים שאולי גם הם בסוף החופש הגדול.
אפשר להפליג בהשערות לאן היו לוקחים את שממונם בעיר שדה בישראל בתחילת המאה ה-21, אולי להתעללות בחתולי חצר.

 

ואחרון אחרון חביב, האהוב עלי ביותר, הוא

George Clausen - The Girl in the Gate, 1889

הציור הזה לא מרשים במיוחד על מסך המחשב, אבל, כמו הציור הראשון, אני יכולה בקלות להישאב לתוכו. אני אוהבת את האישה המצפה בשער, ויכולה רק לשער למה ולמי היא מצפה, ולמה קמטי דאגה מעטרים את מצחה היפה, ולמה השכנה המביטה בה נראית מוטרדת. אולי היא מצפה לבעלה העובד במכרה, והאוכל מתייבש על הכיריים ואין שום הודעה ממנו. אולי הנער השליח תכף יגיע בריצה ובפיו בשורת איוב?
ואולי אני סתם מדמיינת, כרגיל.

אז את התערוכה הזו אני לא אראה. אני אשאר בבית עם מסך המחשב ועם ספרי האמנות שלי ואני אטייל לי בכל העולם ואדמיין דמיונות. ויהיה ממש כיף:-)

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת