00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

הסבתות שלי

סבתא שלי
סבתא שלי, אימא של אבי, הייתה אישה מאד חכמה ורגועה להפליא. היא נפטרה בגיל 101 ושני הוריה נפטרו בגיל 100. פשוט נראה לי שיא גינס. הם נדדו מארץ לארץ והשתקעו באנגליה . חיו בה שנים והולידו שם ילדים, צברו רכוש וזה לרשומה אחרת. סיפור מעניין שהתפרסם בעיתונות.
היא הייתה כל כך רגועה ושלווה וחכמה , למרות שלא אהבה לצאת את ביתה. היא הייתה יושבת בחצר וצופה לרחוב, ידעה את כל רכילות השכונה. מה נעשה בשכונה מי מת ומי התגרש מי חלה ומי חגג. הכול היא ידעה. אף פעם לא כעסה ואף פעם גם לא ראיתיה בוכה (שזה בכלל לא טוב לנפש). כשהיא הייתה מעירה לי משהו מיד הייתי חושבת על זה. למשל הייתה אומרת לי " ביתי תסתפרי, מתאים לך יותר שיער קצת יותר קצר, אל תאריכי שערך". היא צדקה לגמרי!!!
היא לא ביקרה בחייה בקופת חולים ולא אושפזה, אבי טיפל בה. יום יום היה מבקר את הוריו ומטפל בהם אם היה צורך.
והם האריכו ימים גם סבי נפטר בגיל 96.
 
אבל סבתי זו לא נתנה לי הרבה אהבה, נשיקות , חיבוקים . היא נפטרה רק לפני כמה שנים וכשאימי קראה לי לראותה ביומה האחרון, היא עוד דיברה למרות שליבה כבר האט פעימותיו כלומר הגסיסה התחילה.
כשהגעתי וראתה אותי אמרה לי " לא, אני רק קצת התקררתי, תראי את השכנה בחלון מביטה אלינו" והתנשפה מעט. היא הייתה אופטימית להפליא וזה כנראה סוד הקיום.
היבטתי בה למרות גילה ונחנקתי, חזרתי הבייתה בוכיה מעצם הפרידה. להיפרד מאהובים זה רגע מאד קשה ומדכא.
 
לעומתה סבתי השנייה הייתה מלאת חיים , פלפל כזאת, מפונקת אבל חמה אוהבת ונאהבת, מחבקת ומנשקת , צוחקת ושמחה וגם שם לא ראיתי דימעה מסיבת היותה תמיד שמחה. זאת אימא של אימי. כל כך אהבתי אותה, אהבתי ללבוש מלבושיה לנעול נעליה, ולהיות במחיצתה. בכל פעם שבאה אלינו או שאנו התארחנו אצלה , היא קיבלה אותנו בחיוך גדול בנשיקות וחיבוקים שאהבתי מאד. הסבתא הזו לא הגיעה לגיל כזה כמו הראשונה. ואני מתגעגעת אליה מאד. היא נעלמה לי פתאום מהחיים.
 
עיקר הסיפור שרציתי לספר זה סיפורי הילדים שהסבתות מספרות. למה כל סיפורי הילדים מפחידים. אז גם לסבתא הראשונה היה סיפור שהייתה מספרת לי מאד מפחיד. אני ילדה קטנה והיא מספרת לי כל פעם את אותו סיפור מפחיד אולי שהיא המציאה.
שני ילדים , אח ואחות ומכשפה. סיפור דומה לעמי ותמי אבל כנראה שהיא שינתה אותו. המכשפה רצתה להרוג את הילד על פי הבאר ושלחה את אחותו לקרוא לו. האחות מצד אחד פחדה מהמכשפה לא לעשות כמצוותה ומצד שני זה אחיה אהבת חייה, מה תעשה. וכך עשתה, היא קראה לו מרחוק, " אחי בוא אל תבוא, אחי בוא אל תבוא". ונדמה לי שבסוף כן הרגה אותו אבל כנראה מפחד הדחקתי זאת ואינני זוכרת. כך כאילו רמזה לו שישנה סכנה, מין ביצוע טוב לשני הצדדים. סיפור זה חרוט במוחי עד היום כנראה מפחד.
 
 
טוב זה להיום.
רחלי
8.10
 
התמונה למעלה היא להמחשה בלבד

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת