00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

חבש

חבש, הנגב 8, תל-אביב

 

קשיי הסתגלות

 

למרות שבארץ חיים כיום לא פחות מ- 120,000 יוצאי אתיופיה, הציבור הישראלי כמעט ולא נחשף עד כה לאוכל אתיופי. האמת היא, שכשמסתכלים על אתיופים בישראל, הדבר האחרון שחושבים עליו הוא אוכל. בני העדה רזים וחטובים כל-כך, שלעיתים נדמה שהם לא אוכלים כלל. הבדיחה מספרת, שבמסעדות אתיופיות מוגשות צלחות ריקות. לאחרונה החלטתי להתוודע לאוכל אתיופי ובחרתי לבקר ב"חבש", מסעדה אותנטית באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א.

 

 

באתר הבית נכתב, שהמסעדה הוקמה במטרה "לקרב לבבות בין העולים מאתיופיה לבין הקהילה הישראלית הוותיקה דרך האוכל והתרבות". כשהגענו אליה באמצע שבוע בשעה 12:00, היינו בה הסועדים היחידים, כך שרעיון קירוב הלבבות נדחה - לפחות עד לפעם הבאה.

 

 

אינני יודע איך נראות מסעדות באתיופיה, אך חבש מזכירה אותן ודאי יותר מאשר את היכלי האוכל התל-אביביים הנוצצים. מדובר בבקתה צנועה, המעוצבת ברהיטי עץ ובשלל מוטיבים מסורתיים. במהלך שהותנו במקום הוקרנו בטלוויזיה סרטוני YouTube של ריקודים אתיופים עממיים. המוסיקה היתה רועשת מאוד, ובשל איכות השמע הירודה היא נשמעה כבליל של צלילים צורמניים במיוחד. האם כך מרגישים הסועדים גם במסעדות באדיס אבבה?

 

 התפריט, הכתוב בעברית ובאמהרית, מכיל מגוון רחב של תבשילים שונים – צמחוניים ובשריים. המלצרית המליצה לבחור בפלטות המעורבות, הכוללות טעימות ממרביתם. הזמנו מעורב אתיופי בשרי (69 ₪). זהו מגש טעימות צבעוני, שהכיל תבשילי בשר שונים כמו: קיי סגה וואט (בשר בקר מבושל ומתובל ברוטב חריף), סגה אלצ`ה וואט (קוביות בשר בקר ברוטב מעודן), מנצ`ט אביש אלצ`ה (תבשיל המבוסס על בשר בקר קצוץ). המנה הוגשה עם אינג`רה, שהוא לחם המשמש לניגוב התבשילים. במבט ראשון הזכירה הפלטה ארוחה טאלי הודית, זאת בשל צורת הגשתה וצבעוניותה.

 

 

לפי המסורת האתיופית נהוג שהסועדים אוכלים עם הידיים – ואף מאכילים אחד עם השני. אנחנו ויתרנו על החוויה המעניינת הזאת – וביקשנו סכו"ם.  הבשר היה באיכות סבירה – ולכל אחד מהתבשילים היה תבלון משלו. רמת החריפות נעה בין פיקנטיות מתונה לספייסיות יתרה. באופן כללי המנות התאפיינו בטעמים בסיסיים שטוחים – והיו חסרות עומק וייחוד. נקודת האור היחידה היתה האינג`רה, שהזכירה את הלחוך התימני, למרות ששותפי לארוחה נרתעו מטעמה החמצמץ הלא שגרתי.

 

 

 

בנוסף הזמנו מעורב אתיופי צמחוני (59 ₪). המנה הכילה תבשילים צמחוניים שונים כמו קק אלצ`ה (אפונה צהובה), מסר קיי וואט (עדשים מבושלים), ידנצ`נא כארוט אלצ`ה (תפוחי אדמה, גזר, כרוב ותבלינים). גם התבשילים הללו לא הותירו חותם ממשי.

 

 

 

 

 

בסיום שתינו קפה אתיופי בשם בונה (9 ₪ לאדם). פולי הקפה נקלים כאן במחבת – ולאחר מכן נטחנים לתערובת. הקפה היה אנמי, ולא התקרב ברמתו לקפה הערבי העשיר והריחני המוכר לנו היטב בארץ.

 

 

 

במהלך שהותנו במסעדה, תפקדה העובדת היחידה במקום כמלצרית וכמבשלת. היא העניקה שרות ענייני, חסר חמימות וסבלנות. לא הצלחתי לקבל ממנה שום הסבר על התבשילים ועל מרכיביהם השונים. ציפיתי שתספר משהו על צורת האכילה, על מנהגי העדה וכו` – אך את האוכל היא הגישה בקרירות ונעלמה בחופזה. במסעדות אתניות, החושפות את הסועד לתרבות חדשה ולא מוכרת, יש משקל חשוב לשרות ולחוויה הכוללת (שכאן כאמור לקו מאוד בחסר). חבש? לא בבית ספרנו.

 

ציון: 2.5 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת