00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

האם ישו אינו מסוגל להתמודד עם מחלות ממקור חיידקי? ועל חכמת ההמונים

 

"אז... חזרת בתשובה?" שאלתי את אילן.

"מתחזק, מתחזק." ענה בחיוך שלו, עיניים בורקות ודבלולי זקן על הלחיים, מהסוג שמופיעים אצל מתכנתים מובטלים בני ארבעים.

"למה?" החלטתי להיות ישיר.

"התחשק לי להתקרב לאלוהים - " הסביר.

"אתה תמיד יכול להכניס את האצבע לשקע." קטעתי אותו.

 "כן, אבל אם באמת יש אלוהים, לך תדע לאן אגיע." אמר. "הרי אם אללה הוא האל היחיד, אז אשלח לגיהנום כי לא הייתי מוסלמי טוב. ואם מדובר באל הנוצרי, אז הוא יכעס עלי שלא הלכתי לכנסייה. ובודהא יהפוך אותי לתולעת המעיים של פואד, ואלוהים שלנו יכעס עליי שלא הלכתי לגור בהתנחלות ולשרוף מסגדים."

"אז באיזה מכל אלה בחרת?" שאלתי.

"אני עדיין לא יודע," אמר, "אבל דבר אחד בטוח, אני לא הולך עם הנצרות."

"למה לא?"

"ובכן," הוא פתח, "קראתי מחקר מדעי חדש על ישו ויכולות הריפוי שלו. ואני אומר לך, הוא לא היה שווה אגורה שחוקה. ידעת שהוא לא היה יכול לרפא מחלות זיהומיות ממקור חיידקי?"

"לא, לא ידעתי," אמרתי. "אתה מדבר על המחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי לוירולוגיה, לא?"

ובאמת, לפני קרוב לשלושה שבועות התפרסמה פריצת דרך מדעית-דתית, מהסוג שארגון ההחזרה-בתשובה 'הידברות' היה מזנק עליו בשמחה. כבר הרבה זמן חשדנו שהדת היהודית שווה הרבה יותר מהנצרות. אחרי הכל, בואו נודה בזה: די ברור שלמשה היה מטה הרבה יותר גדול מלישו.  ועכשיו, סוף-סוף, דאליבא אילן, זה מוכח סופית, במחקר שמנסה להבין את מהות הניסים של ישו.

שם המחקר תמים למדי – "שפעת או לא שפעת: בחינת מקרה של קדחת קשה שאירע לפני אלפיים שנים בתקופת התנ"ך". עד כאן הכל טוב. קיימים מחקרים בשפע שמנסים להתחקות אחר תחלואיהן של דמויות מפורסמות מן ההיסטוריה. רובם אינם הולכים כל-כך אחורנית ומסתפקים באנשים שחיו ומתו במאות השנים האחרונות: האבעבועות השחורות של אברהם לינקולן, למשל, או הרעלת הכספית של אייזיק ניוטון. אז נכון, כותבי המחקר שאפתנים במיוחד, אבל בדרך כלל יוצאים משאפתנות כזו רק מחקרים מעניינים. ובמקרה הזה, מגוחכים.

הסיפור שמאחורי המחקר מתחיל לפני אלפיים שנים, פלוס-מינוס, כאשר חמותו של אחד משנים-עשר השליחים של ישו נתקפת במחלה קשה. החתן שם לב שאין בבית אוכל, ומחליט לקרוא לישו לרפא את האשה האומללה. ישו מגיע, וכל היתר מתואר במאמר המדעי בזו הלשון (תרגום שלי) –

"כאשר ישו לקח אותה ביד והרימה, השפעת עזבה מיד. הגבירה החלה לשרת את משק הבית, וכפי הנראה גם הכינה ארוחה."

אני יודע שהבלוג שלי מכיל בדיחות שוביניסטיות על ימין ועל שמאל, אבל מעולם לא ציפיתי לראות אחת כזו גם במאמר מדעי שמופיע באחד מכתבי העת המדעיים הנחשבים. אבל ניחא, אם כאן זה היה מסתיים, דיינו. אלא שקריאה מעמיקה במאמר מראה שבניסיון להחליט האם מדובר בשפעת פשוטה, השתמשו החוקרים בלוגיקה מעוותת במקצת, שהתייחסה לתיאור התנ"כי של המקרה. ושוב, כלשון המאמר –

"התנ"ך מתאר שכאשר ישו נגע באשה, הקדחת נסוגה מידית. זה מרמז שהמחלה כנראה לא נבעה מזיהום חיידקי חריף... שלא היה נפתר באופן מידי. ...זמן קצר לאחר ההתאוששות, אנו מניחים שתוך דקות,  מתואר שהאשה החלה לשרת את ישו ואת השליחים, ומכאן אנו מסיקים ששפעת סבירה ביותר."

"רואה?" אמר אילן בביטחון, "אפילו הם יודעים שישו לא היה מסוגל לרפא זיהום חיידקי! האפעס הזה טוב רק לגירוש נגיפים, כמו שפעת!"

ובאמת, אם מתייחסים לכל העניין מנקודת מבט דתית, יש לנו כאן קביעה לפיה ישו לא היה מסוגל לרפא חיידקים. וזה מדע רע. ממש רע. הרי ברור שאנחנו לא יכולים לקחת את סיפורי התנ"ך כאמת לאמיתה (וזה כולל גם את הברית הישנה וגם את הברית החדשה). מה הלאה? ננסה להבין איך הצליח נוח לגרום לכמה אלפי זוגות של בעלי-חיים להסתדר בשורה אחת ולהתקדם לתיבה בשקט מופתי, בלי שהאריה יטרוף את הזברה והפיל ידרוך על העכבר? או איך נכנסה כל הביו-מסה הזאת (כולל זוג שדים, לפי חז"ל) לספינה שקטנה קצת יותר מנושאת מטוסים קטנה? ניסיונם של 'החוקרים' להתחקות אחר מחלה באמצעות ניתוח של המאורעות הניסיים בתנ"ך אינו מגוחך יותר או פחות מהניסיון להסביר את תיבת נוח.

כל המאמר, למעשה, יכול להתפרש כבדיחה אחת גדולה. אולי זו בדיחה טובה עד כדי כך שאנחנו פשוט לא מצליחים להבין שהחוקרים התייחסו בציניות לכל הנושא. אחרת קשה להבין איך השתרבבו למאמר משפטים שמסבירים שהמחלה כנראה לא היתה אשמתם של שדים –

"שיקול אפשרי אחרון הוא שהמחלה נגרמה על ידי שד או שטן. התנ"ך מספר תמיד אם מחלה נגרמת על ידי שד או שטן (מתיו 9:18-25, 12:22, 9:32-33; מארק 1:23-26, 5:1-15 וכו' וכו')... במקרה המסוים שלנו, לא מצוינת השפעה מצד שד, והאשה לא נתקפה בעיוותים..."


"אז ישו דווקא יכול לטפל במחלות חיידקיות?" שאל אילן בדכדוך וגירד בפאות לחייו.

"אין לנו מושג." אמרתי. "ונראה לי שנצטרך עדויות הרבה יותר חזקות לפני שנוכל להגיע למסקנה חותכת. אבל הדבר המעניין באמת בכל הסיפור הזה הוא שאתה יכול להאמין בגורם הרבה יותר חזק מישו, משה או מוחמד. וזהו כוחם של ההמונים."

המחקר המקורי התפרסם ב- 21 ליולי, 2010. תוך קצת פחות משלושה שבועות, הוא זכה לסקירה קוטלת במיוחד בבלוג של טארה ס. סמית, פרופסור לאפידמיולוגיה בחו"ל הרחוקה. משם הופץ המאמר בכל רחבי הבלוגוספירה – קהילות כותבי המדע שברשת. תוך יום אחד בלבד (!!) הגיע דבר הבשורה לעורך כתב העת לוירולוגיה, שקרא את המאמר מחדש ופרסם מיד הודעת דחייה. במילים אחרות, המגזין עצמו התנער מתוכן המחקר, וביקש מכולם לשכוח מהפרשייה העגומה הזו.

מה אנו למדים מכאן? קודם כל, לא לסמוך על כל מאמר מדעי. ברבים מהם יש טעויות ושטויות למכביר. רוב הטעויות והשגיאות מנופות בתהליך שנקרא 'ביקורת עמיתים', דרכו עובר כל מאמר שמיועד להופיע על דפי כתבי-העת המדעיים. בתהליך זה, צוות מדענים מומחים עובר על כל מאמר ומחליט האם הוא אמין, מנוסח היטב, ובאופן כללי מצדיק התייחסות מצד הקהילה המדעית. אלא שהתהליך לא תמיד עובד, וכך אנו נחשפים למאמרים 'מדעיים' שמנסים להבין האם מחלות נגרמו כתוצאה משפעת, חיידקים או שדי השאול.

שנית, אנו נחשפים לכוחה של רשת האינטרנט לשתף באופן מיידי מידע בין מומחים, ולהניב מסקנות וקריאות לפעולה תוך דקות ספורות. אילו היה מחקר שכזה מתפרסם לפני חמישים שנים, היו נדרשות לקהילה המדעית שנים לאתרו ולעמוד על השגיאות הלוגיות שבו. האינטרנט נתנה בידי ההמונים המשכילים את הכוח לנטר את המדע, כמעט בזמן אמת. כבר היום, בלוגים העוסקים במדע, כ- Science-based Medicineונוירולוגיקה, עושים עבודה טובה יותר בניתוח רבים המאמרים מכפי שעושה ביקורת העמיתים הרשמית של המגזין בו הם מתפרסמים. ואין להתפלא על כך, מכיוון שהביקורת של מאות מומחים מכל העולם היא בהכרח טובה ומדוקדקת יותר מהביקורת של שניים-שלושה מומחים שעשויים להיות מוטים מראש.

למעשה, ההצלחה של 'ביקורת ההמונים' מרשימה כל-כך שהיא גורמת לי לתהות האם לא מתחיל להגיע קיצו של עידן 'ביקורת העמיתים', ואנו עוברים למודל דמוי-ויקיפדיה, בו המאמץ המשותף של אנשים רבים מכל העולם ינפה את כל הטעויות הגסות ממחקרים חדשים שיראו אור על דפי הדפדפן. בוודאי שיהיו עדיין טעויות וזיופים, אבל לפחות לא נצטרך להתמודד עם טענות שישו לא הצליח להתמודד עם מיקרובים.


- - - - - - - - - - - - - - -

שבוע לאחר מכן...

"עדיין מתחזק?" שאלתי את אילן בהפתעה.

"כן," אישר ומישש את חרוזי התפילה שעל צווארו. "אללה הסכים לקבל אותי למרות הכל. עכשיו הכל ברור לי. רוצה לשמוע איך הבנתי שאין אל מלבד אללה, ומוחמד הוא שליחו?"

"נראה לי," אמרתי. "שאת זה כבר נשאיר לשבוע הבא."



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת