00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

באנו לעשות שמח (על "זוהי סדום")

24/08/2010

אתחיל ואומר את דעתי, כי מערכת יחסי הציבור שעשו לסרט "זוהי סדום", היא אחת הגדולות, המושקעות אך בפירוש אחת המופרזות שנתקלתי בהן.

אמש, אני ומשפחתי החלטנו לפנק את עצמינו בבילוי משותף ויצאנו לראות את "זוהי סדום", סרטם החדש של חברי ארץ נהדרת.

אני מנסה להטיל את דעתי באופן חד משמעי על הסרט, ובכל פעם נתקלת במכשולים נוספים ומחשבות מאולצות לכדי להיזכר ולהטמיע את עלילת הסרט וההומור, העצמי בעיקר, השקוע בתוכו.

 

הסרט "זוהי סדום", בכיכובם המצחיק של הפאנל המלא של התכנית "ארץ נהדרת", מעלה את שאלת השאלות על רשע וטוּב (האם האומרים כי "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" בעצם היחידים שצודקים בכל הסאגה המורכבת הזו שנקראת "חיים"?). התשובה, כידועה לרוב השואלים אותה מראש אם תשאלו אותי, מתבטאת במהלך הסרט בסאטירה אופיינית של השחקנים, על סיפורו של לוֹט, הצדיק האחרון בעיר סדום.

הביקורות בעלילה הדלה של הסרט על הרוע, על המקום שבו אנו חיים היום- די ברורה, גם על חוסר הצדק ועל שנאת החינם, "אז" והיום. הנסיון למכה מתחת לחגורה, היא אופיינית וידועה ומלבד להצחיק, לא משאירה שום חוֹתַם ולוּ ברגע הראשון שלאחר היציאה מאולם הקולנוע. והרי- אם לא נצחק על זה נבכה על זה. אך באותה מידה, יכלתי לשבת בבית, עם הפופקורן הביתי יחד עם חברי משפחתי, מבלי לצאת ולהוציא אגורה שחוקה, ולראות את אחת ממיטב התכניות "ארץ נהדרת" ששודרו בערוץ השני. אני בטוחה שהן היו עושות את העבודה נאמנה אם לא טובה יותר מהסרט.

הסרט כן הצליח בדבר אחד. כמו שיר הסיום "באנו לעשות שמח". הם כן הצליחו להצחיק והצליחו לשמח את צוֹפיהם, גם במקומות שלחצו על פצעים פתוחים של החברה העכשיווית בה אנחנו נמצאים. הרי אותם קומיקאים ושחקנים כפי שהופכים בעונה המתאימה את הצפייה בתוכניתם בפריים- טיים למצחיקה ומרעננת, באותו הומור אופייני וקבוע לא יאכזבו גם על מסך הקולנוע וישימו לנו מראה שמשקפת בדיוק את מה שסאטירה באה להראות. אם כי אינני בטוחה כי אותו מסך הקולנוע הוא מקומם הנכון.

 

בדיעבד, הציפיות מהסרט הרבה יותר גדולות ממה שמקבלים בפועל. יש לו רגעים מצחיקים ושנונים יותר ופחות ויש גם כאלה שמרגישים כמו מסטיק לעוס. ואם זאת, ה"WOW" שעשו סביב הקמפיינים והפרסום של הסרט הזה הוא הרבה יותר "וואו" ממה שהסרט באמת ראוי לו. שמעתי אפילו שמועות, השוואות ודיבורים על כך שהוא הולך להיות "גבעת חלפון אינה עונה" הבא של ישראל (ולמי שחשב ואמר כך, הייתי ממליצה לרוץ ולצפות שוב ב"גבעת חלפון" ולהבין שעם כל הכבוד, יש השוואות שפשוט... לא).

 

לסיכומו של דבר, אודה כי הקומיקאים המשחקים הצליחו להעלות צחוק על שפתיי לא מעט במהלך הסרט, אך מיד עם סופו, כמעט ושכחתי שהרגע הייתי בסרט קולנוע. הרגשתי לא אחרת מאשר צפייה בסלון לא שלי, של התכנית "ארץ נהדרת"..

ואם הם (השחקנים/היוצרים ושאר שותפים בו) רק באו כדי לעשות שמח, לפחות בזה הם הצליחו. אבל רק בזה..

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת