00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

פמיניזם זה ללוזריות

30/08/2010

פמיניזם זה ללוזריות (וללוזרים, שלא תגידו שאני סקסיסטית), ואני מרחמת עליהן. נזכרתי השבוע במשהו שחברה טובה שלי, בחורה משכילה, שנונה, כוסית ומצליחה בכל דבר שהיא עושה ואותה אני מאוד אוהבת ומעריכה, אמרה לי ממש מזמן. ישבנו באיזה בית קפה, ולמרות שהיא כבר טעמה את המנה, ונגד מדיניות המקום היא גרמה למלצר להחליף לה ע"י ענפוף קל בריסיה וחיוך חמוד. כשהוא התרחק היא הסתכלה עלי בהתנצלות ואמרה "אני ממש לא פמיניסטית". באותה תקופה אני הייתי חיילת קטנה וחסרת מושג, והאמנתי באמת ובתמים שאני פמיניסטית. הרי איני חושבת שאני שווה פחות מאף גבר וברור לי לחלוטין מהו מקומי הבלתי נחות בעולם. פמיניסטית או לא- לא ראיתי שום דבר שגוי במה שהיא עשתה, חייכתי לעומתה והמשכנו את בילויינו המשותף באין מפריע.

לא מעט מים זרמו בירקון עד שהגעתי למדינת ת"א, ולמחוז האוניברסיטה. הייתי כבר הרבה יותר מנוסה ובעלת מושג, ועדיין, בדיעבד, לא באמת הבנתי לאן הגעתי. בתחילת שנה א' נרשמתי לפרוייקט מעורבות חברתית. כי רציתי לקחת חלק בשינוי משמעותי, ואוכלוסיות במצוקה נשמעו לי (ועדיין נשמעות) כמו דבר חשוב. ההתפכחות באה אלי בהדרגה: השלב הראשון היה כשהגעתי למשרדים וראיתי שהפרוייקט הזה מעורב/שותף/תומך בארגונים מפגרים דוגמת "בצלם". השלב השני היה פגישת שאר הצוות. רובם ככולם צמחונים / טבעונים / פמיניסטיות-שעירות-בית-שחי / אנרכיסטים ששם לא כדי לעזור תכלס לאוכלוסיה קשת יום, אלא כדי לנצל את העוני והמחסור הנוראים שהיו שם כמצע להטמעת המסרים המעוותים עד כאב שלהם. הרי האוכלוסיה הזו לא באמת יכולה להתנגד (אם אתה שומר לי על ארבעת הילדים, כדי שאני אוכל ללכת ולהרוויח את ה100 ש"ח ברוטו ביום שלי- תעשה מה שבא לך. מבחינתי, אני חייבת לך את חיי). בשלב הזה הייתה עויינות סמויה. החלטתי לא להיות דון קישוט. עלי להטמיע בילדים ערכים בסיסיים כמו כבוד, חברות ועזרה לאחר מבלי להכנס לעימותים מיותרים. וזה עבד... עד שאחד מהצוות גילם את אירן במשחק ארצות, ילד קט ותמים שאל "אבל למה אוייבים שלנו?" והוא ענה "כי מישהו חייב לעצור את ישראל". מה שהוביל לשלב השלישי- עימותים פרונטלים. העויינות צפה מעל פני השטח (לשמחתי רק עם קומץ מהם, ואף פעם לא מול הילדים) והשיא היה כשמישהי אמרה לי שאני בושה למין הנשי, כי אני נכנעת לתכתיבי החברה הפטרכיאלית בצייתנות עיוורת ופושעת.

ואז הבנתי. אני לא פמיניסטית. אף פעם לא הייתי. פמיניסטיות הן חבורת נשים ממורמרות, חסרות בטחון עצמי, כוחניות ורעשניות- על לא כלום. אני לעומתן, בחורה שחיה את חייה, בלי צורך מיותר באגרסיביות או שנאת גברים. אני לא עושה דמוניזציה מיידית לכל מי שלא מסכים איתי על כל פיפס קטן. אני מאמינה ששינוי אמיתי קורה מבפנים ומהיסוד, ולא כלפי חוץ ובעזרת ססמאות והתנהגויות חסרות תכלית. אני לא מבינה איזה טעם או הגיון יש בלדבר באופן שרירותי ברבות במקום רבים, איך אי הסרת שיער היא הצהרה מחאתית בעלת חשיבות ציבורית מדרגה ראשונה, למה אם מישהי לא מסכימה איתך היא אוטומטית שוביניסטית ומאיפה, לעזאזל, כל הארס הזה נגד גברים?!

יקירותי, אין ספק שבזמנים בהם אשה באמת הופלתה רק מעצם היותה אשה- הפמיניזם היה דבר אדיר וחיוני. אבל, כפי ש POD כבר אמרו לפני "I think the hardest part of holding on is letting it go", ומה שהיה נכון מאוד לזמנו כבר לא רלוונטי היום כי המטרה הושגה! אנחנו שוות בפני החוק. עכשיו זה הזמן שלנו להוכיח את עצמנו, ואם פה ושם יש איזה חזיר סקסיסטי שבאמת מפלה מישהי כי היא אשה- אין צורך בפמיניזם. יש צורך בצדק. זה ייפתר בבית משפט ולא אם נשאר שעירות. במיוחד כשבשנים האחרונות נרשמת מגמה מבורכת של גברים שהבינו ששיעור זה דוחה, והם מתחילים לפקוד קוסמטיקאיות בנאמנות. אם כבר לישר קו בין המינים- אז שזה יהיה הקו! מה לעשות שאנחנו הבנו ויישמנו לפניהם שככה צריך? ולמה אתן מנסות לחזור אחורה בתהליך האבולוציוני?! אין גם שום בעיה בפלרטוט קל עם מישהו. אם חיוך טיפה יותר מרומז שלי גורם למלצר להביא לי ולחברה קפה וקינוח על חשבון הבית, אני אעשה את זה, בדיוק באותה מידה שאם גבר ייתקע באמצע הכביש, אני אעזור לו להחליף גלגל. ויודעות מה, הסיבה היחידה שלא רואים גברים כאלה, זה כי מחנכים אותם מגיל אפס שהם אמורים לדעת איך. אז הם מנסים. והסיבה שרואים מלא בנות? כי מחנכים אותנו (בין היתר פמיניסטיות דורסניות) מגיל אפס שאנחנו שונות, מצריכות גישה אחרת, ולכן בנות בכלל לא מנסות.

ההבדל המהותי ביותר, לדעתי, ביני לבין פמיניסטית מן המניין הוא שאני באמת מאמינה באמונה שלמה  שאני באמת שווה כמו כל גבר. אני לא צריכה לצרוח בראש חוצות, כי אני באמת מרוויחה יותר מרוב הגברים שאני מכירה, חושבת אנליטית לפחות כמוהם, מצליחה לבנות, לתקן, להחליף ולהרכיב כמעט כל דבר. ולמה? כי אני מנסה. אני מבינה שזה הרבה יותר... שקט. הרבה פחות מכה גלים, ולכן הרבה פחות סקסי ומגניב מכל ההתבהמויות שלהן בכל הזדמנות, אבל זה הרבה יותר נכון וקרוב למטרה המקורית של התנועה הפמיניסטית. 

הפמיניזם בגלגולו המודרני חסר בסיס או טעם, קיצוני, פוגעני ובעיקר דוחה. פמיניסטיות שונאות נשים מצליחות, כי הן חיות הלכה למעשה את מה שהפמיניסטיות רק נובחות וצורחות אודותיו. אז אני יכולה להבין את הבעיה שתהיה לפמיניסטית עם החברה שלי, זו מהשורה הראשונה, ועם מה שהיא עשתה (עצמאית, אקדמאית, חזקה, משכילה ומשוחררת זה בפמיניסטית "בוגדת דם"), ובקנה מידה קטן יותר אני גם מבינה איזו בעיה תהיה לה איתי. אבל היי, גם את גולדה מאיר, ראש הממשלה הראשונה בישראל, הפמיניסטיות שנאו. ואבוי להן אם תקום עוד אחת כזו. מה יהיה להתבכיין עליו?!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

140 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת