00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

גמילה

16/08/2010

מרגע שנולדים ילדים נדמה שההורים עסוקים כל היום בהפרשות שלהם, ובעיקר בענייני פיפי-קקי. מדהים איך הורים יכולים להפגש בינהם ובשיחה סתמית בפארק, במעלית או בטלפון להתחיל לדבר על קקי. איזה צבע יש לו, כמה הרבה עשה הפעוט שלהם הבוקר, מה הוא מודיע כשהוא עושה את זה, מתי היה לו שלשול, כמה חיתולים הוא משמיד ביום ועוד. מרגע הלידה עסוקים בענין הזה שקרוי חיתולים, מה שמעשיר מאוד את חברות החיתולים, שדואגות לכך שלילד יהיה חיתול גם כשיהיה בצבא. עוד מעט יהיה גם חיתולים לילדים ששוקלים 30 ק"ג.

ההורים שלנו גמלו אותנו בערך בגיל שנה וחצי, כי למי היה זמן וכח להשרות את חיתולי הבד בסבון, להרתיח במכונת כביסה, לתלות בשמש, לקפל ולהחזיר. אנחנו היום לא מבינים איך הם הסתדרו עם חיתולי הבד האלה, שהיום השימוש היחיד שנותר להם הוא להיות מגן שמש מאולתר שתלוי על החלון האחורי.

הרשת מלאה בפתרונות של גידול ילדים ללא חיתולים בשיטות שונות כמו "שיטת הקשב", חיתולים רב פעמיים לילדים, חזרה לחיתולי הבד ותפירת חיתולים ביתית. חלק מהאתרים נוקטים בשיטת ההפחדה הקיצונית האהובה כל כך על "מחבקי העצים מאזור פרדס חנה", הכוללת התנגדות לכל דבר קונבנציונלי כמו לידה בבית חולים, חיתולים, חיסונים, אכילת בשר חינוך בגן או בבית ספר או שינה על מזרן שאינו עשוי מקש ותבן. אישית אני לא התחברתי לשיטות האלה, למרות שנראה לי די נחמד להפטר מהחיתולים. מבחינה עקרונית יש לתינוק את היכולת ללמוד שליטה בסוגרים מגיל של כמה חודשים, השאלה היא כמה ההורה מוכן להתחייב לענין.

כבר לפני חצי שנה דר ביקשה שנקנה לה ישבנון, כי ראתה את ארז, בן הדוד שלה, שגדול ממנה בשנה וחצי יושב על הישבנון. בתחילה קנינו לה סיר ואחר כך היא ביקשה גם ישבנון. לקחתי אותה לחנות של "כתר" והיא בחרה ישבנון מהמדף. היא כל כך התלהבה ממנו, עד שלא הסכימה לעזוב את הקופסה ולתת למוכרת בחנות על מנת שתוכל להעביר את הברקוד. פשוט גררה את הארגז החוצה מהחנות ביד. באותו יום הגענו הביתה והרכבנו את הישבנון. צילמתי אותה יושבת ושרה על הישבנון, או כמו שהיא קוראת לו "ינון".

מאז דר התרגלה לשבת בשירותים בבוקר, מיד לאחר שקמים. זה היה אימון טוב. כמה פעמים גם ניסינו אחרי הצהריים להשאיר אותה רק עם תחתונים, וזה מדי פעם עבד ומדי פעם נגמר בשלוליות על הרצפה. הבנתי שהגמילה היא לא שלה אלא שלנו. חיתולים זה נוח - לא מחייב אותנו לרוץ איתה לשירותים, אין "תאונות", כל כמה שעות מחליפים וזורקים ולעזאזל איכות הסביבה. לפחות אנחנו משאירים "מתנות" של פסולת ביולוגית שגם בשנת 2558 יהיו עדות למה שדר אכלה. ארכיאולוגים יעשו מזה מטעמים. גמילה מחיתולים זה אומר להיות קשוב כל הזמן, ליזום הליכה לשירותים, לחפש מקומות נוחים להתפנות גם בצידי הדרכים ועוד.

עכשיו דר בחופש מהגן ושלחנו אותה לקיטנה במשפחתון בקרית אונו, שבו היא שהתה עד גיל שנה. סנדרה, המנהלת הנהדרת של המשפחתון, כבר הודיעה לנו שבשבוע הקייטנה הזה היא גומלת את דר מהחיתולים. תואם שנביא סיר לגן ובמקום חיתולים - בגדים להחלפה. וזה עובד. היא נמצאת שם כבר שלושה ימים ללא חיתול ועושה רק בסיר. גם בבית אנחנו ממשיכים את הענין הזה וזה עובד די יפה.

obaMom כתבה בבלוג "אמא מאותגרת", שהיא מפעילה אלגוריתם האזנה לילדיה, בדומה למערכות המעקב וההאזנה של ה-CIA, שמחפשות מילות מפתח בהודעות מייל ובשיחות טלפון. זה מאפשר לה לא להתעמק בשיחות שלהם ועדיין להיות קשובה למילים כמו סיגריות, מכונית, דם, מכות וכד`. הגמילה מחייבת אותי להפעיל אלגוריתם האזנה מפותח שעוקב אחרי המשפט "יש לי קקי", הנאמר בדרך כלל חרישית, דרך אגב ובטון עולה. כוחות הכוננות מוזעקים מיד עם הישמע האזעקה "קקי! מהר לשירותים! שלא יברח לנו!". שנינו פורצים מיד בריצה לשירותים, לעיתים אני רץ איתה על הידיים, ותוך כדי כבר מתחיל להסיר לה את המכנסיים והתחתונים. לפחות בקיץ יש פחות בגדים להורים. אתמול עמדתי ליד ארון הבגדים בחדר השינה וסידרתי כמה בגדים בארון כשפתאום אני שומע את משפט המחץ עולה מהחדר של דר. בזריזות של נהג אמבולנס זרקתי את הבגדים ורצתי איתה לשירותים. לכוחותינו שלום. הטייסים דיווחו על פגיעות מדויקות.

סביב השירותים יצרנו סביבה "מעניינת", שכוללת ספרים וכמה צעצועים לפעמים, כי ההמתנה ל"תוצאות" יכולה להיות ארוכה לפעמים ולעיתים מעייפת. דר מבקשת שנקריא לה סיפור בזמן שהיא יושבת על הישבנון וזה גם מעביר את הזמן (הסיפור הפופולרי ביותר כמובן הוא "סיר הסירים" של אלונה פרנקל). מדי פעם גם "בורח" לדר, ולעיתים ההתרעה מגיעה תוך כדי התהליך. חשוב לדאוג למלאי גדול של תחתונים ולא לתת לה את ההרגשה שאנחנו מאוכזבים מזה שברח לה, כי הילדים מרגישים מאוד מבויישים כשזה קורה. פשוט אומרים "לא נורא, ניקינו, בואי תשבי על הישבנון ותראי אם יש עוד".

השלב הבא הוא להעביר אותה לשינה בלי חיתול בלילה ובצהריים. אבל עוד חזון למועד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת