00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סודות מחדר החושך

סגירת הבלוג

החלטתי לסגור את הבלוג בתפוז, ולעבור לפלטפורמה אחרת (ממש כאן). אני אשמח לפגוש אתכם בבית החדש שלי :)

מילון מושגי יסוד בצילום (חלק א`)

24/08/2010

טוב, אז אחרי שהבנו איך הכל התחיל, הגיע הזמן שיהיה לנו מילון מושגים אחיד ומוסכם. מבטיח שזה לא יכאב...

פוקוס - לא, לא הרכב. פוקוס מתייחס לכל האובייקטים שמופיעים בתמונה בצורה חדה וברורה.

אורך מוקד - המרחק במילימטרים בין מישור החיישן (במצלמות דיגיטליות) או הפילם (במצלמות אנלוגיות) ובין מיקום מוקד קרני האור בעדשה (שהיא בעצם עצמית. ראו בהמשך). זה לא זום!
שינוי באורך המוקד משנה את האובייקטים שיהיו בפוקוס בתמונה.

זום - מספר המציין את היחס (מכפלה) בין אורך המוקד הקצר ובין אורך המוקד הארוך של העדשה.
למשל, אם העדשה היא 10-20, המשמעות היא, שיש לה זום של X2. אם העדשה היא 28-300 אז המשמעות היא שהזום שלה הוא X10.7

עדשה - בעצם השם שצריך להשתמש בו הוא עצמית. עדשה היא יחידה אחת של זכוכית (בדיוק מה שיש על המשקפיים), ואילו העצם שאנחנו משתמשים בו בשביל לצלם מכיל מספר עדשות.
ישנם סוגים שונים של עצמיות (טוב נו, עדשות. אני צריך שגם תבינו למה אני מתכוון...), כאשר לכל עדשה יש את הייעוד שלה, את השימוש שלה (כגון: עדשת עין הדג שמעוותת את מה שהיא מצלמת, עדשת טלה-פוטו, שמשמשת לצילום אובייקטים מרוחקים וכו').
אורך מוקד הרלבנטי של כל עדשה מצויין בחלק הקידמי שלה, וגם על לוח השנתות, כמו בתמונה הבאה (העדשה היא עדשת 18-55 מ"מ):

(התמונה נלקחה מהאתר הזה).

כמו שאולי כבר הבנתם, עצמיות (אה, עדשות) זה עולם ומלואו (נכון שהבנתם שמתישהו אכתוב רק על עדשות? נכון? תגידו שנכון! פשוט נמאס לי לכתוב כל הזמן "בעתיד אכתוב..." / "מתישהו ארחיב..." / וכו'. בואו נסכם שכשאמצמץ פעמיים בעין ימין [בשביל שלא תתבלבלו סתם כשנכנס לי משהו לעין], אתם כבר תבינו לבד שארחיב בעתיד. סיכמנו? סיכמנו :)).

צמצם - החלק בעדשה שאחראי על גודל הפתח דרכו ייכנס האור אל החיישן (ראה/י להלן). הצמצם מורכב ממספר עלים שמשתלבים אחד בתוך השני כמו מניפה. לצמצם יש חלק חשוב בקביעת עומק השדה של התמונה (שבינתיים נסתפק בהגדרה של איזה חלק מהתמונה יהיה בפוקוס). גודל הצמצם נמדד במספרים, וככל שהצמצם פתוח יותר, כך הערך המספרי יהיה קטן יותר (ממצמץ פעמיים בעין ימין).

עלעלי הצמצם נראים ככה:

(התמונה של הצמצם נלקחה מכאן)

תריס / מהירות תריס - תריס הינו רכיב בגוף המצלמה, שתפקידו לוודא שהחיישן / סרט הצילום, מקבלים אור (== נחשפים) רק בזמן שאנחנו רוצים שיקבלו אור, ולמשך הזמן שאנחנו רוצים. התריס מורכב משני חלקים - תריס עליון ותריס תחתון. בזמן הצילום, התריס נפתח (כל חלק הולך למקום אחר: העליון - למעלה והתחתון - למטה) ובכך בעצם החיישן / סרט הצילום נחשפים לאור. מהירות התריס קובעת כמה זמן הוא יהיה פתוח, והיא נמדדת בחלקי שניות. כשמדברים על מהירות תריס של 400, בעצם מתכוונים למהירות שהיא 1/400 השנייה.

חיישן - הרכיב במצלמה שאחראי על קליטת האור (== התמונה המצולמת). החיישן מורכב מתאים פוטואלקטריים שכל מה שהם יודעים לעשות, זה להמיר קרני אור לאותות חשמליים. ככל שהחיישן גדול יותר, כך איכות התמונות של המצלמה תהיה טובה יותר, יהיה אפשר לצלם בתנאי תאורה גרועים יותר ולקבל תוצאות טובות יותר (או בקיצור - כשמחפשים מצלמה חדשה, לבדוק גם את גודל החיישן!).

ISO - בתקופת הפילם (ולא !!) לכל סרט הייתה רגישות משלו (בספרות המקצועית נדמה לי שדיברו על מהירות צילום של סרט), שנקראה ASA. ככל שה-ASA היה נמוך יותר, כך גם רגישות הסרט הייתה נמוכה יותר והוא התאים לצילום במקומות מוארים יותר. ככל שמהירות הסרט הייתה גבוהה יותר, כך הוא התאים לצילום במקומות עם תאורה בעייתית ו/או חלשה. הטריידאוף היה, שככל שהסרט רגיש יותר, מתלווה לתמונה המצולמת גרעיניות מסויימת.
ה-ISO הוא המקבילה הדיגיטלית של הרגישות של סרט הצילום הישן והטוב, והוא בעצם מסמן בכמה צריך להגביר את האות החשמלי שמתקבל מהתאים הפוטואלקטריים בחיישן. ה-ISO עובד על עיקרון זהה לרגישות סרט הצילום - ככל שה-ISO גבוה יותר, כך אפשר לצלם במקומות חשוכים יותר. דה עקא, בדיוק כמו בסרט הצילום, גם כאן - ככל שה-ISO גבוה יותר, כך יש יותר רעש בתמונה (כמו "שלג" שפעם היה בטלוויזיה לאחר סוף השידורים).

קבלו דוגמא (צולמה ב-ISO של 1600):

 

איזון לובן - עונה גם כשקוראים לו בשמו האחר white balance, או בקיצור WB. לכל מוקד אור יש את הטמפרטורה שלו (למשל - נורת ליבון חמה יותר מפלורוסנט). לכן, ע"מ שהמצלמה תעבד את הצבעים שנתפסים בעדשה (== קרני האור) בצורה שתואמת את המציאות, צריך "לכייל" אותה ולומר לה, מה טמפ' קרני האור שהיא תקלוט ותעבד. זה בדיוק איזון הלובן. איזון הלובן אומר למצלמה כמה קר / חם בחוץ, ובהתאם לזה, היא מעבדת את האור שהיא קולטת באמצעותה העדשה.

התמונות הבאות צולמו באותו היום בהפרש של שניות ספורות. ההבדל היחידי - איזון הלובן.

קר...

מתחמם...

(ועל זה נאמר - געגועיי לחורף... [קישטה קיץ!])

טווח דינמי - שם מפוצץ לטווח הצבעים שהמצלמה "רואה", מהצבע הבהיר ביותר ועד לצבע הכהה ביותר. העין האנושית מסוגלת להבחין בהרבה מאוד צבעים, תתי צבעים ותת תתי צבעים (ונשים מסוגלות להבחין אפילו ביותר! ;-)). המצלמה לא, והיא מוגבלת בכמות הצבעים שהיא מסוגלת לראות ולעבד (בדומה למסך / כרטיס מסך של המחשב או של הפלאפון).

 

 

זהו, מספיק להפעם.

כאב?

 

 

מקורות עזר:
אורך מוקד
עדשות
תריס

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל volcman אלא אם צויין אחרת