00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מלחמת חפירות

התבגרות

ב 1215 לסה"נ על אי קטן בנהר התמזה בדרום אנגליה נחתמה מגילת זכויות תקדימית ביותר בין המלך האנגלי לאציליו בשם "מגנה כרטא", אירוע זה מסמל אצל רבים מההוגים בעולם את תחילתו של תהליך מתמשך, כואב וארוך בהתבגרותה של הציוויליזציה המערבית לעבר מוסריות גבוהה יותר, חרות, דמוקרטיה וזכויות אדם.

אפשר אם תרצו לדמות בקלות את צעדי הציוויליזציה המערבית מסוף העת העתיקה לתהליך שעובר עולל מינקותו ועד לבגרותו העצמאית בה הוא מגיע לשלב החשוב של לקיחת אחריות וקבלת החלטות, השלב החושב לטוב ולרע.


צירי לידה: כ200 עד 300 שנה לאחר חורבן בית המקדש היהודי ושיאה של האימפריה הרומית, החל כוח ענק זה לשקוע לאט אבל בטוח לעבר חורבן מוחלט, הסימן הראשון היה עם חלוקתה של האימפריה למערבית ולמזרחית (ביזנטיון) וסימנים אחרים קטלניים לא פחות לא איחרו לבוא, האימפריה הרומית ועימה השטחים העצומים שבהם היא שלטה קרסו אחד אחד למצב כאוטי של ממש עד שבשנת 476 לסה"נ נפלה האימפריה באופן סופי והמערב נולד צווח ומדמם על רצפת הכאוס של ההיסטוריה.


לידה: את נפילת האימפריה מזהים רוב ההיסטוריונים כתחילת ימי הביניים החשוכים, אירופה, קידמת אסיה וצפון אפריקה הסריחו מדם וגופות ואינספור שבטים נלחמו על כל מטר מרובע של אדמה פורייה, הייתה זו ללא כל ספק לידה נטולת אפידורל.


ינקות: צווחות הלידה נחלשו, חבל הטבור נחתך והילוד התפנה לאכילה אינסטינקטיבית והישרדותית, סדר מסוים שב לעולם, במזרח עלה כוח חדש בשם ביזנטיון ובמערב רוב המלכים שייצבו את מלכותם קיבלו את מרותו ( לפחות כלפי חוץ) של האפיפיור היושב ברומא, אירופה חולקה מחדש והחלקים הלא "מתורבתים" שלה הלכו והתמעטו, האנשים הפשוטים כתינוקות שכל חפצם בביטחון ושובע הפכו לאריסים-עבדים בהיררכיה פרמידית שבראשה המלך ולרוב לא התעניינו בדבר מעבר לרכילות הכפרית ולמזג האוויר, העם התנהל ויזם כתינוק שאך זה נולד.


ילדות: כילד החל מה שיהיה הבסיס לעולם המערבי לגלות סקרנות, אוניברסיטאות נפתחו ויותר ויותר מבני העם הפשוט פנו לחיי הגות, הפילוסופיה פרחה ובהשפעה אסלאמית גם הרפואה והאסטרונומיה, אידיאולוגיה גולמית של נצרות משיחית טופטפה לעם וכמו ילד בעל יצר הרס השתוללו חסידי ישו בכל רחבי אירופה בדרכם לארץ הקודש.


נערות: כמו שכבר הזכרנו למעלה ב1215 לסה"נ נחתמה המגנה כרטא וסימלה יותר מכל את תחילת בגרותה של האנושות, במגילה זו לראשונה הוגבל כוחו של המלך, הוכרה פרוטו חוקה ובשורה התחתונה העם או לפחות המעמדות היותר גבוהים שלו הפכו מנתינים לאזרחים.


תחילת הבגרות: עם סיומם של ימי הביניים החל תהליך כואב עוד יותר לעבר הבגרות, האירועים החשובים ולפעמים הטראומתיים הפכו צפופים ושכיחים יותר ויותר, דעות חדשות ועצמאיות נשמעות מתוך העם והנצרות הריכוזית של הקתולים מוצאת את עצמה תחת מתקפה, המדע הרציונאלי תופס אט אט את מקומו הראוי על חשבון האמונות התפלות והקנאות הדתית שכל כך רווחו בימי הביניים, צמיחת הלאומיות המודרנית, המהפכה האמריקאית, המהפכה הצרפתית וכו' וכו', העולם המערבי מתעורר למודעות עצמית, לקידמה טכנולוגית ומוסרית ולגיאופוליטיקה של מדינות לאום ולאומיות.


בגרות: הנער ששמו אירופה עם אינספור צלקות טיפש עשרה קם ב1848 לסה"נ והופך באופן סמלי לגבר, מהפכות "אביב העמים" שהתרחשו בתקופה זו אמנם זירזו את תהליך חלוקתה של אירופה למדינות לאום על חורבנן של אימפריות רב לאומיות ונסיכויות קטנטנות אך יותר מכל תקופה זו הביאה את הפוליטיקה להמונים, אנשים בכל רחבי היבשת בחרו לבחור בעצם איך חייהם ייראו, להביא דעה ואף להשפיע, מלכויות אבסולוטיות נפלו אחת אחרי השנייה,

אך עם עצמאות כל כך גדולה באה גם האחריות ושלטון העם יכול להפוך לסיוט יבשתי.


המאה העשרים: במאה זו הגיחה הציוויליזציה המערבית לתוך בלבול ענק שבא כתופעת לוואי לעצמאות שקיבלו האנשים לחשוב ואף להחליט לבד, תנועות המונים שנהנו מחופש זה אך לא היו מספיק בוגרים לקבלו פנו לנצלו לכיוונים מבשרי אסון וכך קמו להם אידיאולוגיות חשוכות שבסופו של דבר הכתירו את המאה העשרים כ"עידן הקיצוניות",

פשיזם, נאציזם, אנטישמיות, גזענות, קומוניזם, שואה, רצח עם, דיקטטורה, קפיטליזם דורסני, אדישות  וכו' אלו הכיוונים שבחרו חלק גדול מאנשי התקופה לקחת אליהם את עצמאותם המחשבתית ומודעותם הפוליטית,

אך למזלנו יש גם צד אחר לעצמאות זו שאותו אנו חווים בינתיים בתקווה שכוחות אנטי אנושיים כמו הטרור והאיסלאמיזציה מצד אחד ותרבות הצריכה המטורפת והאדישות מצד שני, לא יצליחו לשברו.


מוזר לגלות שאנו היהודים, צופים פסיביים-אקטיביים בתהליך לידתה והתבגרותה של הציוויליזציה המערבית ויתרנו בזמן קדום על הזדמנות פז לעקוף אולי את החוויה המטרידה הזו ולעבור לבגרות מלאה בתהליך קצר בהרבה (לא שבגרות זו הייתה מחזיקה מעמד לאורך זמן),

בימי השופטים תחת משטר ייחודי שלא היה כמוהו בכל העולם ותחת דמוקרטיה אמיתית בחרו זקני ישראל ללכת בדרכי כל הגויים מסביב ולהמליך מלך שיחשוב במקומם,

במקום לטפל בבעיה הנקודתית בשחיתות של בני שמואל ולהדיחם פנו הם לקנאה בחייהם נטולי האחריות של העמים מסביב "ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים" (שמואל א, פרק ח, פסוק ה),

שמואל הכועס פונה לה' ושואל מה לעשות וה' עונה לו שלא מדובר בו או בבניו אלא ביחסים בין עם ישראל לה' עצמו "ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אותך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם" (שם, פסוק ז)

לא בך הם מאסו אומר ה' אלא בחרות הנובעת מעבודת ה' עצמה, הם רוצים מלך שיגיד להם מה לעשות, שיהיה המתווך הרחוק ביני לבינם, מאסו הם בשלטון הישיר שלי ובמעמס האחריות שנופל עליהם בעקבות כך, עבודת ה' משמעותה חשיבה עצמית ולהם אין את הכוח לכך.

אך לחוסר האחריות יש מחיר מיידי "ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו: ולשום לו שרי אלפים ושרי חמישים ולחרש חרישו ולקצור קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו: ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות: ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו: וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו: ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו: צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים: וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה ה' אתכם ביום ההוא" (שם, פסוקים יא-יח),

אך העם העדיף את השלום חסר היוזמה על פני החרות על אחריותה הכבדה "וימאנו העם לשמוע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו" וכך אולי פוספסה לה הזדמנות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ידותון אלא אם צויין אחרת