00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

מעיין הבירה

בשנים האחרונות אני מגלה יותר ויותר את קסמה של חיפה. עיר הנמל הגדולה, שעד לא מזמן נחשבה בעיני לאפרורית, ישנונית ומלאת פיח – הולכת ומתחדשת בהדרגה. קשה להתעלם מתנופת הפיתוח, ממתחמי הבילויים - ומההרגשה הכללית שמשהו טוב מתרחש בה. היא אמנם נחשבת ל"בירת הצפון", אך 50 דקות בלבד מפרידות בינה לבין תל-אביב. ביום שישי החלטתי לבקר בה.

 

את הבוקר פתחתי בשעה מוקדמת בקפה ניצה (רחוב הנביאים 19). זהו בית קפה, הקיים משנת 1947, הנחשב למוסד מקומי. בניגוד לרשתות בתי הקפה בארץ, המשרות תחושה של תאגיד קר, בקפה ניצה האווירה ביתית, חמה ונעימה. העיצוב מיושן במובן הטוב של המילה (מתי בפעם האחרונה ראיתם בבית קפה משקל מכני?) – וניכר שהקהל קבוע.

 

מבחר המנות מצומצם ולא עדכני במיוחד. לא תמצאו כאן אגז בנדיקט, פרנץ` טוסט או קרוק מאדאם. למעשה לא מגישים כאן כלל ארוחת בוקר. הדגש הוא על עוגות בסיסיות ומאפים. מקורו של הקפה הוא בבית הקלייה החיפאי הידוע "אווה" – ואילו העוגות מגיעות מהקונדיטוריה החיפאית הותיקה "שני".

 

הזמנתי קפה הפוך, עוגת שמרים במילוי גבינה - ובנוסף גם עוגת גבינה עם פירות יער. הכל היה מוצלח, טרי וטעים.

 

 

 

המקום אולי אינו מצדיק הגעה מיוחדת לחיפה, אך למי שמזדמן לעיר, נעים לפתוח כאן את הבוקר עם קפה משובח ועוגות טובות - בטעם ובאווירה נעימה של פעם. אנכרוניזם – אבל במיטבו.

 

לאחר ששבעתי, נסעתי ללשכת התיירות המקומית. נרשמתי מראש לסיור פנורמי מודרך בעיר, שאורכו 3 שעות ועלותו 50 ₪. הוא התחיל בסרט תדמית על חיפה, שנתן טעימה על המתחולל בה כיום. אם אורח מהמאדים היה צופה בסרט הזה, הוא ודאי היה חושב, שהעיר היא מעצמה תיירות בקנה מידה עולמי.

 

 

התחנה הראשונה היתה המושבה הגרמנית. היא שופצה בשנים האחרונות והפכה לאחד ממרכזי הבילוי המרכזיים בעיר. בתי האבן העתיקים פה משרים תחושה של עיירה אירופאית ישנה וקסומה. ממש חוצלארץ בישראל.

 

 

 

 

המשכנו אל המפלס התחתון של הגנים הבהאים. בכל פעם שאני מבקר בגנים האלה, אני מתפעל מיופיים מחדש. הדת הבהאית מאידך קצת מוזרה לטעמי. לפי הבהאים נביאיהם של כל הדתות הגדולות היו נביאי אמת: משה, ישו, מוחמד, הבודהה וכמובן גם הבאב. אם מישהו מתלבט באיזה דת להאמין, הבהאים פתרו לו את הבעיה.

 

 

 

המשכנו אל כנסיית סטלה מאריס. הכנסייה, השייכת למנזר הכרמליטי, הוקמה מעל מערה, שבה לטענת הנוצרים הסתתר אליהו הנביא. יש כאן ציורי קיר יפים ובהחלט שווה להיכנס פנימה ולהציץ.

 

 

צמוד לכנסיה יש עמדת תצפית מרהיבה על מפרץ חיפה. מדובר לטעמי באחת הפנורמות היפות בישראל.

 

סיימנו בעמדת תצפית נוספת, הפעם מטיילת לואי שברחוב יפה נוף.

 

 

הסיור לווה בהסברים היסטוריים מעניינים על תולדות חיפה - והוא היה קליל, תמציתי ומהנה. מסוג הטיולים שאני ממליץ בחום לכל אחד להשתתף בהם.

 

 

למרות שבמהלך הסיור לא "בזבזתי" יותר מדי אנרגיה, בסיומו חשתי רעב למדי. החלטתי לבקר במסעדה מקומית בשם מעיין הבירה (רחוב נתנזון 4). זהו מקום ותיק, הקיים משנת 1962 - בעל מעמד מיתולוגי בעיר. הוא אינו אנין או מעודן מדי. לכאן באים כדי לשתות בירה – וללוות אותה עם אוכל מזרח אירופאי אותנטי, כבד ושמן.

 

 

העיצוב מיושן אך מלא אופי. הבירה זורמת ללא הפסקה מתוך שורה ארוכה של ברזים. האווירה שמחה, צוהלת – ולא מביישת שום בית מרזח ישראלי. בעת ביקורי במסעדה, היא היתה כל-כך רועשת, שבשלב מסוים צעקה המלצרית בייאוש "ששששששששששקט!!!", כי לא הצליחה לשמוע את הלקוחות. הקהל המקומי? שיער מאפיר לצד סומק נעורים.

 

פתחתי את הארוחה עם בירה בלגית בשם קסטיל רוז` (30 ₪ לחצי ליטר). זוהי בירה בטעם דובדבן, המכילה 8% אלכוהול. כיאה לבירה עם אחוז אלכוהול גבוה, היא נתנה את אותותיה במהרה – והכניסה אותי לאווירה הרצויה במקום שכזה.

 

 

להלן המנות שהוזמנו:

קרפלך עם בשר (25 ש"ח). אני חובב גדול של כיסוני בצק ממולאים – ולא משנה אם קוראים להם דים-סאם, רביולי, מנטי, או קרפלך. המנה היתה חביבה, אם כי המילוי בה היה קצת אנמי. היא הוגשה עם בצל מטוגן וצלוחית חזרת (קצת חריפה).

 

 

 

קוסטיצה (60 ש"ח). מדובר בצלע חזיר מבושלת ומעושנת. היא היתה כל-כך טעימה ומלאת שומן, שהרגשתי במהלך אכילתה את עורקיי מבעבעים. כולסטרול ענוג ומזוקק הישר לווריד.

 

 

שוק אווז (50 ש"ח). עוד מנה שלא בדיוק מומלצת ע"י קרדיולוגים. הבשר הוגש חם ומפורק - יחד עם השוק עצמה. הוא היה רך, מעושן קלות, שמנמן ומלא טעם. תענוג.

 

 

כמו כן הוגשו פרוסות חלה על חשבון הבית.

 

יצאתי מהמקום מסוחרר קלות ובמצב רוח עליז במיוחד. היתה זו ארוחה כבדה וטעימה במקום בו הזמן קפא מלכת. לא כל אחד יתחבר לאווירה במעיין הבירה, אך אם מגיעים בראש מתאים, מדובר במקום מוצלח לארוחת צהריים שמחה, דשנה ולא מפונפנת. בפעם הבאה אנסה כאן את מנות החזרזיר והארנבת.

 

ציונים: קפה ניצה 3.5 כוכבים, מעיין הבירה: 4 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

38 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת