00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

"הרקדן האחרון של מאו" - סרט מומלץ

הסרט היפיפה הזה מספר על החיים התרבותיים בסין הקומוניסטית ובעצם במשטרים הטוטליטריים בכלל, שם הוכתבו העדפותיו ותכניו וערכיו של האזרח על ידי השלטון ש'יודע הכי טוב' מה טוב בעבור אזרחיו. והאזרחים? הם קיבלו את הגזירה; שהרי אלה שהביעו מחאה - גורשו מבתיהם, נאסרו, הוקעו ודוכאו. הצופה המערבי מארצות החופש נדהם מעצמת הפחד שמתגלה בקרב אוכלוסיות ענקיות מפני הרשות ומכלה כל ניצוץ של מחשבה עצמאית. כך התנהלה אומה שלמה בתחומי התרבות, הכלכלה, החינוך ובכל תחום שיעלה על הדעת. הכל - על פי הוראות מלמעלה.

גיבור הסרט, לי שונסין, מאותר על ידי נציגי בית ספר אמריקאי לבלט שמגיעים לאקדמית הריקוד בבייג'ינג. בהגיעו לארה"ב הוא מגלה את השקר הגדול ושטיפת המוח שמפעיל השלטון הקומוניסטי בארץ מולדתו. הוא 'משלם ביוקר' בעבור מאמציו להתנתק ולהתפתח כרקדן קלאסי בעולם החדש, המערבי, אליו ערק.

הבימוי מצוין (הבמאי הוא ברוס ברספורד שביים גם את הסרט "הנהג של מיס דייזי) והמשחק של השחקן הראשי, צ'י קאו, שסיפור חיים דומה לזה של גיבור הסרט, אמין ומשכנע. הסרט מתבסס על ספרו האוטוביוגראפי של הרקדן לי שונסין.

נהנתי מן המשחק, מן הנופים, מן העלילה וכמובן מקטעי המחול הנהדרים שיכולתי לצפות בהם עוד ועוד. אלא שיש לזכור שהסרט אינו סרט על בלט. בסרט מוצב הבורג הקטן, האדם, מול מכונת השלטון והשלכותיה על היחיד.

סרט מרגש. כדאי להכין ממחטות. יש הסבורים שהוא מלודרמטי יתר על מידה, משתמש בקלישאות ושטחי. אני יצאתי ממנו נפעמת מן הויזואליה והצילומים, מעוצמת השפעתה של האמנות על חייו של אדם ומסיפור חיים קשה שסופו טוב.

בקטע הבא מופיע לי סונשין עצמו (לא השחקן) , שמתגורר היום באוסטרליה,  עם משפחתו:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

56 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת