00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

המסע להודו- חלק כד`/ מקלוד גאנג`

המראה המוזנח של העיירה עומד בסתירה לכך שזה אחד המקומות המהנים, הנעימים ומלאי אוירה שהיינו בהם. אולי בשל ההשפעה הטיבטית של חיוך ושלווה והסתפקות במועט. טיילנו ברחובות עצרנו כמעט בכל דוכן וקנינו המון מתנות : תיקים, תכשיטים, שמלות בצבעים מרהיבים וגם טיילנו המון בסביבה. 

 

 

 

 

 

האתר שבגללו כולם מגיעים למקלוד גאנג' הינו -מתחם צוגלאגקהאנג. לא צריך לחפש פשוט ללכת בעקבות זרם האנשים הקבוע לכיוון למתחם, הכולל את:

- פהוטאנג - מעונו הרישמי של הדלאי לאמה, שאליו אין גישה אבל צילמתי מרחוק. הדלאי לאמה לא ניפגש עם תיירים. ישנם מפגשים בודדים במהלך השנה וצריך להירשם להם.

 

 

 

 

- מקדש צוגלאגקהאנג - מוקדש לאבאלוקיטשבארה - אל החמלה הטיבטי. בתוכו נמצא פסל מוזהב בגובה שלושה מ' של בודהה.

 

 

 

 

 

 

 

 - מקדש קאלאצ'אנקרה המכיל ציורי קיר של מנדלות , הצילום אסור.

- נטמיגיאל גומפה - מקום שבו מתנהלים הדיונים של הנזירים המבטאים עצמם במחיאות כפיים ורקיעת רגליים.

- מוזיאון טיבט - שבו סיפור הפלישה הסינית לטיבט והיציאה לגלות.

 

 

 

הגענו בבוקר, בכניסה למתחם תלויה מודעה ובה מסופר על הנעדר הצעיר ביותר בעולם , מחליפו של הדלאי לאמה, שהסינים העלימו ביחד עם משפחתו.

סיירנו בתוך המתחם, ואחר כך התיישבנו במקדש שבו התרכזו הנזירים לתפילה. המחזה היה מרשים. מאות נזירים בגלימות אדומות יושבים על מזרונים בכריעה ומתפללים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסביב לאזור התפילה ישנו מרבץ ענק מכוסה בשטיחים ושם אלפי טיבטים יושבים בריכוז משעות הבוקר, ומצטרפים לתפילות. המראה באמת מרשים ולא הפסקתי לצלם כמעט כל זוית וכל דמות. לאחר התפילה הם מתחילים ב- קורה הקפת המקדש בהליכה בכיוון השעון.

 

 

 

 

 

 

 

לאחר מכן מוגשת ארוחה לאלפי המבקרים, מפעל מזון אדיר שהאוכל בו מבושל ע"י מתנדבים בסירי ענק. נראה שעבור רוב המבקרים הזקנים זו מנת האוכל היומית היחידה שלהם - קערת מרק ולחמניה. לעיתים ראיתי את אחד הזקנים מבקש עוד לחמניה ומכניס לתיק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ישבנו על המזרנים והבטנו מסביב. שקט מופתי, נקיון וסדר. הנזירים סיימו לאכול את קערת המרק והחלו ללקק את הקערה, הסבירו לנו שזה מנהג מקובל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העם הטיבטי הוא עם חייכן, רגוע, חביב ומקבל אורחים אבל סירבנו להצעה לאכול איתם בטענה שאחרים צריכים את האוכל יותר מאיתנו. 

ותינוקת קטנה שפלרטטה עם המצלמה ואפילו עשתה את צעדיה הראשונים מול הצלמה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צדק מי שאמר שתינוקות גונבים את ההצגה.

אחד הימים המהנים, המרגיעים ומשובבי הנפש. יצאנו משם שלווים וחייכנים- נידבקנו מהטיבטים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת