00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג שלי

שידוכים בעולם החרדי - ה"הימור" על החיים שלך

אחד הדברים העצובים ביותר בעיני בעולם החרדי זה העדר הבחירה - בין הרבה "העדרי בחירה" אחרים - בבן הזוג שאיתו תבלה את שארית החיים שלך. העובדה שבן הזוג שלך נבחר על ידי אחרים, לאחר היכרות הכי שטחית שיש ביניכם, היא פשוט פשע כלפי שני בני הזוג שנקשרים בדרך הזו.

אמנם, לפי אורח החיים שלהם, נראה שאין להם הרבה ברירה. אם אתם לא יכולים להיות יחד לבד, ולא יכולים אפילו להחזיק ידיים, ולא יכולים ללכת ביחד לסרט או לים, אז איך תוכלו להכיר אחד את השני? דרך כמה שיחות "סטריליות" בסלון, עם כל הדודות והדודים מסביב? "מה נשמע?", "תודה, מה איתך?", "תודה", ויאללה לחופה?

אם זה המצב, אולי כבר עדיף באמת שהמבוגרים האחראים יחליטו. במיוחד אם גיל הנישואים הממוצע הוא צעיר בהרבה מאשר בחברה החילונית, ולמעשה מדובר ב"נישואים" של שני ילדים, שלא ממש יודעים מהחיים שלהם (לצורך העניין, גם גיל 18 ו- 19 נחשב "ילדים" בהקשר הזה). במצב כזה, באמת לא מפתיע שה"הורים" חושבים שהם יודעים מה הכי טוב ל"ילדים" שלהם. 

אבל כמובן שכל העניין פגום מהיסוד. נישואים זה לא צעצוע שאתה צריך לבחור בשביל הילד שלך. נישואים אמורים לבטא קשר עמוק בין שני אנשים, קשר שנמשך לכל החיים, שמוביל ליצירת משפחה. זו אחריות גדולה מאוד על גורלם של הרבה אנשים (שני הנישאים, וגם המשפחה העתידית שלהם, למשל). זה לא דבר שאפשר לסגור ב"דיל" בין שני זוגות הורים, בזמן שהילדים משחקים בחצר.

איך אפשר בכלל לבחור בן זוג לכל החיים בלי באמת להכיר אותו?. בלי לבלות איתו זמן אינטימי, בלי לגלות עד כמה באמת עמוק ויציב וחזק הקשר בין בני הזוג?. ההחלטה להתחתן ולהיות יחד כל החיים צריכה לבוא בסוף תהליך קבלת ההחלטות, ולא בהתחלה. זו צריכה להיות תוצאה של אהבה מתמשכת ועמוקה, שמחזיקה מעמד זמן מה, שנבחנה ונוסתה בכל מיני מצבים. זו לא צריכה להיות "נקודת פתיחה" או "הימור" על החיים של שני בני הזוג. קודם תתחתנו, ואחר כך נראה. אולי יתברר שהוא טמבל, אולי יתברר שהוא אלים, אולי יתברר שהיא סתומה, אולי יתברר שסתם אין ביניהם שום כימיה או משיכה. נו שוין, אז יתברר. אז הם יחיו יחד 50 שנה באומללות ואז ימותו, מה כבר קרה?

החיים האלה - היחידים שיש לנו - הם יקרים מדי מכדי "להמר" עליהם. אנחנו לא בובות שמונעות על חוט. אנחנו בני אדם. ולפני שאנחנו קושרים את גורלנו עם אדם אחר לכל החיים, צריכים לתת לנו את זכות הבחירה המינימאלית, את הזכות להכיר לעומק את הבן אדם שכל האושר שלנו בעולם הזה תלוי בו. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יצחק כהן1 אלא אם צויין אחרת