00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

הוא לא ידע אם לקפוץ - פרק ג`

עברו כעשר שנים , הוא המשיך לצעוד סביב היישוב בכדי לשמור על כושר, גזרתו נשמרה היטב, אך מראהו השתנה מעט, בלוריתו נעלמה, כמה קמטים קטנים הופיעו בפניו, אך רוחו נשארה צעירה. 
בעודו צועד , עיניו מושפלות , האוזנייה של הרדיו באוזנו והוא אינו מביט בסובבים אותו. לפתע עוצרת אותו אשה כבת ארבעים , נאה וחטובה והיא פונה אליו.
 
"אתה לא זוכר אותי משה ?" הוא הביט בה ובעיניה ונזכר
"כן בטח, אתי, מה שלומך ?"
"אני בסדר ואתה?"
"יופי, מה קורה איתך ?"
"אני עדיין לא נשואה "
"מה את אומרת ? עדיין לא מצאת מישהו מתאים ?"
 
"אני עזבתי כך פתאום, זה מפני שאני לא יכולתי להיפרד ממך, כל כך אהבתי אותך " זרקה את תשובתה.
"את יודעת שאת הרסת אותי כשנעלמת !" הוא עיוות פניו בצער וניסה להסתיר את אכזבתו.
"אני כל כך מצטערת, אז אולי נוכל להשלים את החסר"
 
היא חייכה חיוך מפתה, התקרבה אליו וליטפה את פניו לרכך מעט את הכאב . 
"ואולי אתה גם מבחין באיזשהו שינוי שעשיתי במראה שלי ?"
"את תמיד היית יפה וכעת אף יותר, אולי קצת מתיחת פנים ?"
"לא , מה פתאום, תסתכל טוב על גופי "
"אני לא רואה שינוי, אתי "
"עשיתי הגדלת חזה, אתה לא רואה?"
"אוי באמת , אין כבר את החזה הקטן !"
"משה, אתה רוצה לראות את החזה החדש?"
 
הוא התאווה מאד, לחזור לימים ההם, לא שאל אותה לאן נעלמה לא שאל מאומה.
 
"אבל איך, באמצע הדרך ?"
"לא, בטח שלא, בוא נסור לבית הקפה שם, ונכנס לשירותים"
 
תאוותו הלכה והתגברה, הוא בגילו כבר לא ממש צעיר, ואין לו מחזרות בכלל, והנה חזרה אליו אהובתו הצעירה.
רגליו רעדו והוא התקשה לעמוד , הוא התנדנד והיה נבוך. התלבטותו הייתה גדולה, כעת חייו יציבים ולא בא לו ממש לקלקל אותם, אבל גם לא רצה לוותר על אתי.
הוא התחיל לגמגם , אתי ראתה כך ומשכה אותו בידה לעבר בית הקפה, הוא לא התנגד. הם פנו אל בית הקפה, ישבו והזמינו קפה, לא היה להם סבלנות עד שהמלצר יגיש את הקפה ,הם כבר היו בשירותים.
היא עמדה מולו ופתחה את כפתורי שמלתה, שני שדיה התפוחים פרצו כמו ראשי עוברים בעיצומה של לידה, עיניו נצצו , ידיו גיששו לגעת בשני הזקיפים, הוא הצמיד אותה אל גופו , ידו חפנה את ישבנה ולשונו חפרה בפיה.
היא משכה את מכסי הבוקסר שלו ואת חולצתו, וידיה מיששו את כל גופו והיא חשה איך היא מקשיחה את זכרותו וערגתה אליו רק התעצמה. הוא המשיך לעבר הלחלוחית שהוא הכיר,  ליבו דפק בחוזקה ואיים לצאת מבית החזה, חום גופו עלה וגניחות חלשות נשמעו ברקע. 
הוא לחץ אותה אל גופו חזק, והם נעו קדימה ואחורה כמטוטלת של שעון . 
קירות השירותים היו צבועים בצבע תכלת בהיר, והייתה לה הרגשה של אהבה על שפת ים רק שהריח לא הותיר ספק שאכן אלו הם שירותים. מדי פעם שמעו פסיעות של מבקרים סביבם , שנכנסו ויצאו , היו כמה ששוחחו ביניהם, אבל הם , הם המשיכו ותינו אהבים כמו פעם, כמו במלון הדרכים ההוא עם פקיד הקבלה שידע את סודם.
 
 
המשך יבוא
רחלי 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת