00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

גברים נהנים יותר

28/06/2010

אני פשוט נכה מונדיאלית, ולא כי אני לא מנסה. בנות פשוט מתלהבות פחות. לא. לא באופן כללי. יסלחו לי בנות מיני ובני המין הנגדי, כשאעשה עכשיו הכללה גסה ביותר. אשתדל להיות פוליטיקלי קורקט: ברוב המוחץ של הנושאים רוב הבנות יגיבו הרבה יותר מפוטפט, קופצני ומצייץ מרוב הגברים שיימשכו כתף, ירימו גבה ויחייכו בהשתאות נוכח התגובה המוגזמת של הבחורה המתלהבת מולם. בנות במהותן נהנות יותר מלנתח דברים,לפרק אותם לגורמים, לתהות מה השפיע על מה ולמה,להתווכח אם אפשר. גברים רק רוצים שקט ושלווה. חוץ מבספורט.
בספורט גברים מגיעים לאקסטזות מטורפות די בקלות. בעוד שרוב הבנות לא מנסות אפילו להעמיד פנים שאכפת להן שהשופט הדביל, האהבל והעאוור לא שם לב שהכדור במפורש עבר את קו השער במלוא היקפו, ופסל שער שיוויון כשר למהדרין שהיה אמור להביא את אנגליה לתיקו מול גרמניה. וגם והיה ותמצא איזו בחורה טובת לב מספיק כדי להעמיד פנים שהיא מקשיבה לזה, גם אותה תאבד אם תנסה להסביר לה שמדובר בנקודת מפנה מכרעת במשחק, כי להבקיע שער שני ברצף תוך כמה דקות ולהשוות היה יכול להרים את המורל האנגלי באופן שאולי היה מונע את שני השערים הנוספים שגרמני תותח העונה לשם מולר הבקיע אחד אחרי השני במחצית השניה, כי אולי אנגליה הייתה פחות שבוזה. אולי הם אפילו היו מנצחים! היי... איפה את? לאן הלכת?

וזה לא שאין בחורות שיכולות להנות ממשחקים. אני אחת כזו. אבל זה מעבר לכך. גברים מתרגשים ממשחקים הרבה יותר ממה שאני יכולה. אני יכולה להיות מתוחה באמצע התקפה. להתעצבן על אובדן כדור בלי סיבה. להילחץ ממצבים של הקבוצה היריבה. לשמוח בגולים של הקבוצה שלי. אני יכולה. אני גם עושה את זה. אבל יש הבדל מובהק בין שמחה של גבר על שער לשמחה שלי. יותר מזה- שמתי לב שיש הבדל בין שמחה שלי כשאני צופה במשחק עם גבר/ים לבין שמחה שלי כשאני צופה במשחק לבד (טרם יצא לי לראות משחק עם בנות, ועל כן אין לי תובנות בעניין). תהייה ראויה בעניין היא "מה החכמה? זה משחק. תמיד מתלהבים יותר כשיש איתך מישהו". אין בכוונתי לפסול תיאוריה זו על הסף, אבל איני מצליחה לעצור את מחשבתי מלנדוד ליום מיוחד לפני 4 שנים, במונדיאל הקודם, הרבה לפני שהסכמתי לצפות במשחקים עם אחי, מה שהותיר אותו בדד כי באותו יום גם לא נמצא חבר שיכל לבוא ולהחזיק לו את היד בדקות המתוחות של משחק, לא זוכרת מי נגד מי, לא זוכרת באיזה שלב ואת חשיבותו האמיתית אין לי דרך קונקרטית לדעת בדיעבד. 
מה שאני כן זוכרת בבהירות רבה זה את הפרצוף החמוץ של השכנה מלמטה שעלתה כדי להזהיר אותי שאם לא אגרום לכל צרחות השמחה ושאגות הזעם להפסק ומיד- היא תקרא למשטרה.

אז כנראה שגם אני קצת פגומה ביכולת ההתלהבות שלי מכדורגל. לא נותר לי אלא לקנא בכל אותם אלה שיכולים לקפוץ לגובה בלתי סביר בעודם מניחים שתי ידיים על הראש וצורחים "מה?!?!" בדציבלים שגורמים לזוג שוטרים עייפים למראה לדפוק בדלת ולבקש להוריד את הטונים, כל אותם שצורחים "שער!!!!!!" באוקטבות הולכות ועולות עד שמגיעות לתדרים שרק כלבים מסוגלים לשמוע. אותם אלה שבדקות האחרונות של המשחק- כשממש חשוב אם ישוו, יישברו שיוויון או יגיעו לניקוד שיצליח להעביר על הפרשים- הם יעמדו בדרמטיות, יכופפו ברכיים במצבי הביש, יימתחו במצבי ההזדמנויות, יניפו ידיהם לשמיים, ייקראו "נו?!?!?!" בפספוס קטנטן שהוצל בשנייה האחרונה ואם רצה הגורל והמהלך שוחק היטב- באותן דקות אחרונות, רוויות המתח... כשמגיע הגול המיוחל- יזנקו אחורנית באותה קפיצה מתמיהה שהוזכרה קודם, ובתאוצה מרשימה יניחו את כל משקלם- על הספה. ולעזאזל עם זה שחצי שנה אחרי זה אי אפשר לשבת על הכרית האמצעית- כי יש שם חור! אותם לא מעניין החור. אותם לא מעניינות השלכות. הם מאושרים כרגע. עד הגג. ואם יצליחו לשבור גם אותו- אולי אפילו מעבר.

אז, גברים, בתקופות כאלה, כשאני חווה בזעיר אנפין את ההתלהבות המרוגשת שאתם חווים, אני חייבת להודות- אני די אכולת קנאה. הלוואי שיכולתי להגיע לאקסטזה המושלמת שלכם... מגול. נראה כי הדבר היחיד שיש ביכולתי לעשות הוא לשמוח כמיטב יכולתי ההו-מאוד מוגבלת, להנות מהמונדיאל המטורף והיפיפה הזה (מי יודע? אולי זה עניין של תרגול. אולי עוד כמה משחקים תשתפר תגובתי), להודות לכם על כך שההתלהבות שלכם כן מדביקה קצת ו... לקוות שמסי יואיל בטובו להבקיע כבר... כי קצת מתחיל להשבר לי לראות אותו סתם עומד בצד ועושה מניקור כשהשאר מבקיעים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת