00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

סקירה של ספר - נעליים שחורות/אבי אהרון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוצאה עצמית, 2010
221 עמ'

מהכתוב על הכריכה:
"רכב של שירות בתי הסוהר נורה ממארב מעבר לקו הירוק, בפעולת טרור שגובה חיים של שלושה בני אדם. העובדה שההרוגים אינם סוהרים, אלא מחבלים שכבר הורשעו, מציתה את דמיונם של בעלי עניין. חבר כנסת מהימין מבטיח להביא את ראשו של הרוצח, חייל משוחרר עם גישה לנשק מחליט שזה הזמן לצאת למסע הרג; חוקר של שירותי הביטחון מוציא את החקירה מידי המשטרה ומופתע לקבל סיוע מגורם בכיר ובעל עניין.


נירה הכירה את פיני וברוך בצבא. כשהיתה צריכה לבחור ביניהם, בחרה לעבוד עם זה שהבטיח לה שתתעשר, ולחיות עם זה שהבטיח לאהוב אותה. כשהקריירות של שלושתם מתנגשות, נראה שהיא זו שנדרשת לשלם את עיקר המחיר.


“נעליים שחורות” הוא מותחן על גברים ישראליים. על אלה שחושבים שמי שנתן להם נשק לידיים התכוון שהם גם ישתמשו בו, על ראש-ממשלה שנאלץ לקחת את החוק לידיים ולא בפעם הראשונה, על איש אחד שחושב שחוק זה חוק ועל האישה שמוצאת עצמה בלב האירועים בעל כורחה."

ומה יש לי לאמר?


הספר נראה, כאילו ניכתב לפי שבלונה מסוימת – עלילה – יש, מתח- יש, תעלומה – יש, חוקר- יש, משולש אהבה- יש, ויחסי מין – יש והרבה מאוד, ולפעמים זה כבר ממש מוגזם ולא ברור מה התרומה לסיפור, שפה רגילה יומיומית. הכל בהתאם לז'אנר הבלשי המקובל והמאוד בסיסי.


הספר ממוקד בעלילה, בניסיון לגרום לה לזרום ומבלי להתעסק מדי באיפיון הדמויות שנותרות "רזות" ושטוחות. גם העלילה נותרת רזה ומאוד פלקאטית ולפעמים לא ברור מדוע הדמויות פועלות כך או אחרת.  

אנחנו מוצפים בספרי ביכורים בכלל וכאלה שהוצאו בהוצאות פרטיות בפרט. נראה כאילו כל מי שכותב בלוג מרגיש שיש לו את היכולת והכישרון לכתוב ספר. לאבי אהרון יש כישרון כתיבה ורעיון טוב,  אבל בהחלט חסרה היד המובילה, מדריכה ומנחה.  


אני מבינה את האילוצים ואת חוסר היכולת להגיע להוצאת ספרים מקצועית שתתרום מניסיונה ומהידע שלה לספר. ואכן הספר סובל מחוסר מקצועיות החל מצורת כריכת העמודים וכלה בהגהה ובעריכה.

הלכתי לבדוק מיהי גלית חתן שרשומה כעורכת ואכן קיבלתי אישור לתחושותיי. היא מוגדרת ככותבת ועורכת בגלובס. כתיבה עיתונאית, תהיה טובה ככל שתהיה, אינה דומה לכתיבת ספר, בדיוק כמו שכתיבת בלוג, ויהיה מוצלח ככל שיהיה, אינה ערובה להיותך סופר מחונן בדיוק כמו ההבדל בן ריצת 100 לריצת מרתון

ואני שואלת למה? מה המניע של אנשים להוציא עוד ספר, ללא ייחוד, ללא ערך מוסף, ללא עומק.

אז למי שבא סתם ספר – בבקשה.  

גלוי נאות - הספר התקבל לסקירה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת