00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

סקירה של ספר- בין הרציחות/ ארווינד אדיגה

 

 

 

 ספרו השני של מחבר הספר - הטיגריס הלבן

 

 

 

 

 


 

 

תירגם מאנגלית: יואב כ"ץ.
הוצאת פן, ידיעות ספרים,
350 עמ',

אדיגה ממשיך את שהתחיל ב"הטיגריס הלבן" הצבת מראה מול פני העם ההודי, הדמוקרטיה הגדולה בעולם ,שהיא הכי לא דמוקרטית בעולם.

מעבר להודו של אשרמים ורוחניות, מקדשים וצבעוניות, יש את הודו של המעמדות הנוקשים, הקסטות העליונות והתחתונות, אבל ובעיקר הנחשלת, הרעב וההזנחה, הודו שחיה ברחוב. הוא ממשיך בביקורת שלו על תפיסת העולם הדטרמיניסטית של ההודים שהגורל קבוע מראש ואי אפשר לשנותו ולכן הם נולדים גדלים חיים ומתים ברחוב בלי סיכוי לשינוי. גם כשיש סיכוי כזה הוא מסתיים בהידרדרות קשה.

הזמן -שנות ה- 80 של המאה שעברה בין רצח אינדירה גנדי לבין רצח בנה רג'יב.

הספר מתרחש בעיר דמיונית בשם קיטור, השוכנת לחוף ימה של הודו, מדרום לגואה ומצפון לקליקאט. היא משקפת את החברה ההודית. עם המבנה החברתי הנוקשה והאכזרי של הקסטות, של הנחשלות והדלות, השחיתות והסיאוב.

הספר מסיפורים קצרים. בכל פרק דמות מרכזית אחרת. לפני כל פרק מופיע עמוד של מדריך תיירים תוך כדי הסבר על האזור והאתרים המומלצים לביקור – ושם גם מתרחש הסיפור .

אוסף דמויות מגוון- זיאודין הסבל, בעל מפעל לחולצות שהעובדות בו הולכות ומתעוורות, ילדה שחוצה את העיר בניסיון לקנות לאבא שלה סמים ועיתונאי שהניסיון שלו לחשוף את האמת על השלטון המושחת מעביר אותו על דעתו.

הדמויות מבטאות את התמודדות הקיום היומיומית של רוב העם ההודי. ולעוני שם  יש דרגות שונות ואין עוני אחד דומה למשנהו. העוני של נער השליחויות בחנות שונה מהעוני של עובד החנות, ששונה מאלה הישנים בחנות או בחצר או בריקשה -  הבדלים שלעיתים מהווים הבדל בין חיים ומוות. העובדה המרכזית היא שאיש מהדמויות לא מצליח ולא יצליח לשפר את גורלו הקבוע מראש ובעצם האבוד מראש.

בספר מובאים תיאורים קשים של העוני הניצול, הסיאוב הליכלוך והאלימות ולפעמים הוא משתמש במילים בוטות.

אבל אני חוזרת לביקורת שהייתה לי גם על הטיגריס הלבן- הספר עסוק בלהציג את הביקורת של הסופר על החברה ההודית והעלילות הופכות למין סרט הודי מוקצן, סטריאוטיפי, ומלא בקלישאות. הדמויות שטחיות ופלקטיות. הוא פשוט מממשיך בפורמט שבו הצליח כל כך בפעם הקודמת.

הספר קריא,וזורם,  אבל מאוד לא מעמיק


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת