00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

פספוס

הרגע שאחרי. ולא אותו אחד כשזה רלוונטי ומבעיר עצמות.

ההבנה מגיעה באיחור והרגש מתמזג עם האור ומסנוור, כך שהחרטה שורפת פיוז אחד מיותר (מיותר למי?).

הגעה באיחור של שניה, אותה שניה שלא תחזור וכבר תשנה את הכל, תרעיד את הקול כשהמבט יצטלב בעיני שניהם ויזעק להם.

אותה שניה שהיתה ועברה כבר לא תביט לאחור.

תחושה של ריק במקום שהיה מלא לפני, כמו חור בתוך שקית שוקו מתוק שתכננת לשתות בשקיקה, שמטפטפת ומכתימה את החולצה הלבנה בצבע אפור מכוער.

עד שנגמר.

 

רגע קטן של פספוס אחד, שמעתה יהיה רדוף על ידי חרטה נצחית.

חרטה של דקות וימים ושנים – רק הזמן יחטיא ויגיד ויגליד (ומה ולמי זה בכלל משנה?)

 

ממי מבקשים סליחה אחרי פספוס כזה?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת