00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

ימים של יצירה ותודה לשירות `דרך ארץ` שעל כביש 6

יש מי שטסים לחו"ל כדי להתחדש ולהנות ויש מי שנוסע לחוות אמנים כדי לטעום טעמה של התפעמות והתרגשות.      

בשבוע האחרון השתתפתי שוב בסדנא שכזו, בה מציירים בסגנון פיגורטיבי. החוויה כללה קימה עם שחר, השתרכות בדרכי עפר וישיבה בצלה של התאנה שהצלה בבוקר במשך כחצי שעה ואח"כ התחלפה עם השמשיה. בקבוקי מים הונחו לצידי ולאחר התארגנות בשטח התחלנו במלאכה. חדוות היצירה מי ישורנה וצבעיהם של השדה, ההרים ובאופק - הכנרת, השכיחו את החום הכבד שמתגבר ועולה. אלא שבשעה 1100 לערך, מדי יום, הגיעה למקום ה'שרקיה" - הלא היא הרוח המזרחית - שהיא תושבת קבע באיזור. היא הפכה את כני הציור, העיפה את הבדים הלחים שהשתרעו על האדמה ודחקה באנשים לצאת בדרכם חזרה אל בסיס האם.

              

אחרי הצהריים, בצל המזגן שבסטודיו ציירנו 'מודל' שישב מולנו .

                                             

וכך לאחר שלשה ימי ציור  ושיכרון חושים חלקי, הנאה מחברותא סימפטית שהתקבצה והתגבשה במקום, הגיע זמן פרידה.

לאחר 'התברברות' פה ושם לאור העובדה שבכבישי ארצנו תמיד "עובדים בכביש" ומשנים נתיבים ושלטים עם חיצים לחמישה כיווני אויר, עליתי סוף-סוף על כביש מספר שש. כאן נחה דעתי וירדה עלי רגיעה. אלא שבין מחלף עירון למחלף באקה, מילא רעש חזק ועמום את חלל המכונית. לרגע חשבתי שהוו-וו-זלות (חצוצרות המונדיאל) מרחפות מעל ראשי ומלוות אותי למחוז חפצי. לחילופין תהיתי על איכות הכביש, המוביל במדינה, שהחיכוך שלו עם הגלגלים מבקש התערבותם של טכנאי ערוץ 1.... ואז הבליחה בתודעתי ההכרה לפיה אני עדה, בזמן אמת,  לבגידה מכוערת של גלגלי מכוניתי....

אט אט גלשתי לשולי הדרך. לבשתי את ה"קוסטיום" ( החליפה - בפולנית...) הצהוב ותוך כדי מלמול עם עצמי ( וכי עם מי יכולתי לדבר ברגע קריטי שכזה?) יצאתי מן הדלת כשאני מתפללת שמישהו לא יחליט לסטות מדרכו לעברי, בדיוק עכשיו, וכתוצאה מן המפגש הזה אהפוך למודעה בעיתון....

ומה ראו עיני?

                 

הגלגל האחורי, מימין, היה במצב של מוות קליני מוחלט. שאלתי עצמי אם היה שם בכלל גלגל אי פעם....הגילוי הזה היתה לו השפעה בלתי נשלטת על יציבות רגלי....זכרתי כי באירוע שכזה יש להציב משולש שמקומו דרך קבע בתא המטען. החיפוש אחריו - מתחת למטען היצירתי שצבעיו טריים ורטובים וה-BLACK OUT שהשתלט עלי במהירות - העלה חרס בידי....השעה היתה שעת אחה"צ מאוחרת והתגנב חשש ללבי כי הציפייה לשירותי הגרירה (שאמורים היו להוכיח כישוריהם בהחלפת גלגל) תגלוש לחשיכה ואימה קלה החלה להתגנב ללבי. 

אלא שלא אלמן ישראל! רגע לפני שחשכת הדעת השתלטה עלי טוטלית, נזכרתי שאני מנויה על השירות בכביש שש וכדאי שאוודע מהן זכויותיי. בפעולה משולבת איתרתי הטלפון ממקורות מידע חיצוניים ... ובעוד נציגת השירות מראיינת אותי ביסודיות לגבי המיקום, הגלגל הרזרבי ועוד פרטים שהופכים ברגעים אלה לעומדים ברומו של עולם,  עצרה לידי מכונית מהבהבת עם הלוגו של "דרך ארץ". הבחור החביב, חגי שמו,  שישב בתוכה נדמה היה בעיני כמלאך מושיע. ללא שהייה איבחן שאני במצב רגשי סוער. הציע לי מים, הצהיר שאני בידיים טובות ולמזלי הטוב 'התפגר' הגלגל על הכביש הזה. מיד הבנתי שאם הייתי זוכה לאירוע שכזה באיזור של 'צומת המוביל' או 'צומת  גולני', רחמנא ליצלן, הייתי נתונה לחסדי שמיים. אבל  על הכביש הזה הנתון לחסדי נציגיו של כביש מספר שש - זו כבר אופרה אחרת לגמרי. וכך, בתוך כעשר דקות הורכב הספייר החדש והלא משומש עדיין ובבאגאז' הונח ה"זכרונו לברכה" במצב סופני מוחלט ללא סיכוי להחייאה.  

נפרדנו בשמחה , לא לפני שהציע לי לשטוף את ידיי במתקן הברז שבאחורי מכוניתו ( חבל שלא צילמתי , אבל הראש , כזכור, לא עבד בווליום מלא...)  ולולא עצר בעדי הייתי נופלת על צווארו ב'תודה' רבתי....

אציין עוד שכל ארבעת הגלגלים כבר הוחלפו על פי עצת הפנצ'ריה ואני מוכנה ומזומנה למסע נוסף. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

66 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת