55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

כתבתי לי רשומה...

הדאטיב (מושא עקיף) לְ עובר בעברית ימינו שינויי משמעות והקשרים, הבאים לידי ביטוי בעיקר בלשון הדבורה. שינויים סמנטיים אלו החלו עוד במקרא ובימינו צברו תאוצה, התעצמו וגדלו.

במה דברים אמורים?


המושא הֶעקיף בא לציין את מושא הפעולה, הדבר שהנשוא מתייחס אליו. למשל: הוא חיכה לי בתחנה. לי - מושא עקיף המתקשר לפועל חיכה, והוא מושא הפעולה; יוסי נתן לחיים את הכדור.
בעברית ימינו נוספו לדאטיב הרגיל משמעויות חדשות, בעיקר בדיבור. כמה מהן אמנה להלן:

1. דאטיב המציין אך ורק קשר אישי של הדובר לפעולה: אל תיפצע לי פה, בסדר? 
2. דאטיב המציין שייכות 'של': הוא גנב לי את האופניים = הוא גנב את האופניים שלי.
3. דאטיב המציין פעולה שנעשית בסיפוק עצמי ובהנאה: הסתרקה לה, חלמתי לי.
4. דאטיב המציין תכלית: כתבת לי את המכתב? = כתבת את המכתב בעבורי/בשבילי?
5. קרוב ל(3): דאטיב המציין: לטובת מישהו: היזהרו לכם בחצותכם את הנחל. - היזהרו לטובתכם
6. דאטיב המציין חוסר אכפתיות: היא נסעה לה לצפון (והשאירה אותי לבד...)

המשותף לכל המשמעויות: לדובר שאומר אותן יש קשר רגשי ואישי לדברים ודרך תבנית דיבור זו הוא מביע הזדהות עם הנאמר.
למשל: היא שברה לי את המשקפיים - מי שאומר משפט כזה מרגיש קשר רגשי ואישי לשבירה ולמשקפיים, לכן מוסיף "לי". זאת להבדיל מהצורה התקנית: היא שברה את המשקפיים שלי - צורה ניטרלית שאינה מביעה רגש או יחסים כלשהם של הדובר אליה.

כאמור, כבר בתורה אנו מוצאים דאטיב שאינו במקומו, נקרא לזה, בפסוק "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ" (בראשית, י"ב, א). מה זה לְךָ? מדוע לא הספיק רק לֶךְ? רש" מפרש: לך לך - לך להנאתך, לטובתך. חוקרי המקרא ולשון המקרא של ימינו נוטים לפרש זאת כדאטיב המביע הזדהות וקשר אישי של הדובר. יש לציין שתרגום אונקלוס מתרגם גם הוא בתוספת דאטיב:: "ואמר ה' לאברם איזַל לָךְ מארעך ומילדותך ומבית אבוך לארעא די אחזינך".

ונשוב לעברית ימינו:
בעברית ימינו נראים שימושי הדאטיב החדשים בדיבור בעיקר, כאמור, ופחות בלשון הכתובה, בוודאי לא הספרותית. כשמישהי אומרת בימינו: "התרחצתי לי ככה שעה באמבטיה" היא מביעה הנאה מהפעולה, לא סתם התרחצה אלא התרחצה בהנאה שלמה. כך גם: היא הסתרקה לה בחדר. דוגמה חיה מהיום: "פרצו לי למייל, את מי לתבוע?" (כותרת ידיעה באתר ynet מהיום, 25/7/2010).
 
מבין 6 משמעויות הדאטיב החדשות, השנייה (שייכות) היא השכיחה ביותר והאחרונה (חוסר אכפתיות) הנדירה ביותר. כמו כן, מבחינת הגופים - גוף ראשון הוא השכיח ביותר בתבנית זו (שברה לי, בכתה לי, עשה לי..), אחריו גוף שלישי (הלכה לה, שמחה לה...) והנדיר יותר - שימוש בגוף שני בתבנית זו (היזהרו לכם פן.. [היזהרו לטובתכם, כמו פירוש פרשני המקרא את "לך־לך"]).
הפעלים המצטרפים לסוגי דאטיב אלו הם מגֻוונים ולא עוד אלא עשוי להיות שלאותו פועל בצירוף הדאטיב המיוחד הזה תהיינה משמעויות שונות, למשל: היא ישבה לה על החול (הנאה), לעומת: היא יושבת לי על הספר! (שייכות). מה שגורם למשמעות (שייכות/הנאה/תכלית וכיו"ב) אינו הפועל עצמו אלא ההקשר הכללי שבו הוא נמצא - הקשר לשוני, דיבורי, חברתי וסביבתי, כפי שהדגמתי בפועל ישב.

לסיום, הנה דוגמות נספות לשימושי הדאטיב, משימתכם היא לזהות באיזה סוג דאטיב מדובר מבין שש המשמעויות שתוארו לעיל:

נעלמה לי הנעל.
הוא הלך לו לטייל.
חלמתי לי באמצע השיעור.
שמרת לי את הקובץ?
הישמר לך בדרכך.
היא שברה לי את החלון.
הלכה לי הרגל.
היא הלכה לה בשוק.
אתם לא קובעים לי את החיים. (שתי משמעויות)
את שומרת לי על הילד? (שתי משמעויות)
תעשה טובה, תישאר לצדי שלא תלך לי לאיבוד.
יופי לך!
הלכתי לי ברחוב.

איזה יופי, כתבתי לי רשומה נוספת על העברית.
אז בפעם הבאה כשאתם משתמשים בדאטיב ל, חִשבו היטב לאיזה צורך השתמשתם בו והאם הוא נחוץ.

חומר למחשבה

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת