00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

בוֹקר שבלוּלִי

את שוכבת במיטה שלך, מנצלת פיסת חושך אחרונה כדי לנמנם עוד כמה דקות אחרונות, רגעים נוספים של פינוק מתוק על כריות רכות ותחת שמיכה לבנה גדולה ומחממת. את התנומה שלך עוצר מראה מוזר ולא הגיוני, דמיוני של ממש. תמונה ברורה כשמש, כמו שמעולם לא האמנת או חשבת שתיווכחי לה.

 

שבלולים.

שבלולים גדולים כמו של אחרי גשם ראשון ששוטף את העולם שלך. שבלולים שמשאירים אחריהם שובלים צהובים ריריים, דרכם סבוכה אחד במשנהו, והם מטפסים. מטפסים סביבך, מטפסים מעלייך, הולכים ועולים במעלה קירות חדרך.

הקירות כהים, כחולים וסגולים כשהיו צבועים בעברך, והרי היום קירות חדרך צבועים אך ורק בלבן צחור שמשאיר את האור המיוחד לחדרך להאיר ולהדגיש את שלוותך. הקירות הכהים נצבעים בצבע דרכם של אותם שבלולים גדולים שעולם ומטפסים על קירותייך, ממלאים ומלאים סביבך עולם שלם משל עצמם. מסודרים בקבוצות קבועות ושיירות ארוכות משראית אי פעם.

את שוכבת תחתם על המיטה הגדולה בדיוק במידה הנכונה להכיל גוף יחיד כשלך, מכוסה בשמיכת הפוך הגדולה, ומביטה בהם. אדישה כבכל בוקר. הם אינם מפריעים את שלוותך ולא מקימים שום הפרעה לליבך. את מביטה בהם עולים וממלאים את הקירות, עד שנעלמים אי שם במעלה התקרה הגבוהה של חדרך.

כשהם נעלמים, את מחייכת. עינייך מביטות ומרוכזות בהם ובחלל החדר. הם אינם מבחינים בך, וגם לא מפריעים לך או מגעילים אותך כבכל מצב אחר. את בוהה באדישות, סופרת אותם או משווה אותם אחד לשכנו, וצוחקת.

צוחקת כאשר מגיעים לקיצם ובמקומם לובן הקיר חוזר לעצמו, בולט, ממלא ומחזיר לעינייך את קרן האור הראשונה של הבוקר שלך.

את שוכבת במיטה שלך, מנצלת רגע אחרון קסום של בוקר. פוקחת עיניים וצוחקת. שוב חלמת חלום. שוב המציאות המשוגעת שסביבך אינה עוצרת בעדך, אינה מסווה את חיוכך.

וכשמגיע הזמן לקום...

את שותקת ומחייכת. ויודעת שהבוקר, יהיה טוב.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת