55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

סליחה, יש לך שקל? אני רוצה לקנות... ספר...

04/06/2010

שבוע הספר העברי הוא בדיוק הזמן לדבר על מצב הספרים והסופרים בארץ. ברשומה "מי ראוי לתואר משורר או סופר?" התייחסתי לעניין בקצרה, ועתה ארחיב עליו.
התואר "סופר" או "משורר" ייצג בעבר השכלה, תרבות, ידע והרבה כבוד. כשהגית על דל שפתותיך שמו של משורר או סופר עשית זאת ביראת כבוד ובחרדת קודש, סופרים ומשוררים היו אנשי הרוח של המדינה. בימינו, כשכל אחד יכול להוציא ספר ולקרוא לעצמו "סופר" או "משורר" נשתַּנו, לצערי, הדברים.

במה דברים אמורים?

בימינו הכמות גוברת על האיכות, יש עודף מהכול בכל התחומים: עודף זמרים ו"זמרים", עודף פזמונאים ו"פזמונאים" וגם, לצערנו, עודף סופרים ו"סופרים", משוררים ו"משוררים". בימים שבהם כל כך קל להוציא ספר לאור והוצאתו מהווה רק עניין כספי - אין תמה על עודף זה.
אז מה נשתנה מלפני 20 - 40 שנה להיום? השוק השתנה. בעבר היו מעט הוצאות ספרים שהוציאו ספרים רק למי שבאמת היה ראוי להוציא לו כמו לעמוס עוז, לא"ב יהושע, לאהרן מגד ועוד. למן הרגע שנתרבו הוצאות הספרים וכל אדם שחפץ בכך יכול בכמה פעולות פשוטות להקים הוצאה לאור פרטית משלו - למן רגע זה השתנו פני הדברים, והתואר "סופר" או "משורר" חדל להיות מכובד כל כך.

וכך, כמו בתגובת שרשרת דבר גורר דבר: ריבוי הוצאות האור הקטנות גרר אחריו ריבוי של ספרים זולים, לא מוגהים או ערוכים, גרועים וזנותיים - שהרי הוצאות הספרים האלה צריכות להתפרנס איכשהו - מה שהביא לירידת מחירים רצינית בחנויות הספרים, וכך הגענו לשפל המדרגה ולמבצעים מגוחכים של "ספר בשקל", "קנה ספר וקבל שניים במתנה", "ארבעה ספרים במאה" ועוד. מי מרוויח מכך? הוצאות הספרים וחנויות הספרים שצריכות להיפטר מהמלאי של הספרים הגרועים (ובתוכם גם ספרים איכותיים). מי מפסיד מכך? הסופר/המשורר שכתב את הספר, ובעיקר - התרבות העברית! יוצאים ספרים ללא הגהה בסיסית, ללא עריכת לשון וללא עריכת תוכן, וכך אנו מוצאים טעויות צורמות בסיפוריו של אתגר קרת, למשל, כמו "אני ידבר אתך אחר כך", "ככר אני אוהב אותך" במקום "ככה אני אוהב אותך", "הוא היה הארס השכונתי" (במקום "הערס השכונתי") ועוד - ספרים שלצערי לומדים לבגרות (ואחרי זה מתפלאים מדוע הנוער עילג...), העיקר להוציא ספר ולהתפרנס.

אז לא! אין זה העיקר, רבותיי! העיקר הוא שנטפח תרבות איכותית, גבוהה ויפה שבה לסופר יש כבוד ולספר מעמד של יוקרה.

אתמול בערב ראיתי במקרה קטע מריאיון שנערך עם הסופר המוערך אלי עמיר ("תרנגול כפרות"), ובו סיפר שאת "תרנגול כפרות", ספרו המשובח, הוא כתב במשך 15 שנה (!!!), והנה היום מוכרים אותו ושכמותו במחירי הפסד. הוא תמה אם לא מגיע לו איזשהו פיצוי על 15 שנה של כתיבת ספר!!!

ואני תמה לאן הגענו ואנה אנחנו הולכים. אם אנו מוכרים ספר בשקל או במחירים מגוחכים אחרים, מעיד הדבר כאלף עדים על היחס שלנו לתרבות: יחס מזלזל, זול וזנותי.

כדי לשוב למצב שבו נקרא ספרים איכותיים צריך לחזור בהקדם לתקופה שבה היו רק הוצאות ספרים גדולות (דוגמת כתר, עם עובד, הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים ועוד), ולהפסיק להוציא ספרים לכל מי שמשלם על הוצאתם!

מה דעתכם?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

39 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת