00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

דירות בהן התגוררתי- רשימה חלקית

בהמשך לרשומות שהתייחסו לדירות שבהן התגוררו רושמיהן בעבר החלטתי גם אני להצטרף לכתיבה בנדון,

אקדים ואומר שדירות בכלל ודירות יפות בפרט, הן נושא שקרוב ללבי. להבנת הדחף הזה יש לצלול לנבכי הפסיכולוגיה והאוטוביוגרפיה שלי. אנחנו לא נעשה זאת כאן.  

נתחיל בפירוט מימי הילדות ונתקדם לאיטנו:

הדירה "הילדותית" - רחוב חשמונאים פינת מלצ'ט בתל-אביב. קומה ראשונה עם מרפסת לרחוב. 2 משפחות בדירת 2 חדרים. מטבח ושירותים משותפים. דוד שמגיע לארץ לאחר שחרורו ממחנות המוות וטילטולים לאורך אירופה (1947) מתקבל בשמחה גדולה ושוהה עמנו בחדר. הוא ישן על מזרון שנפרש על הרצפה. זכרונות מתוקים. 

הדירה ברחוב יסוד-המעלה בתל-אביב: לכאן הגענו כשמלאו לי שש. "דירת גג"...בת חדר אחד וגג גדול. קומה רביעית בראש בנין. שלוש הקומות התחתונות שלו מוסבות לבית-ספר. פה אני הולכת גם לכתה א'. אמא מרוצה. מטבח ושירותים משלנו. ימי חמישי מוקדשים לכביסה. דוד גדול על גבי הפרימוס, הרעש מחריש אזניים וה"כרוכמל'' בפעולה. זה החומר המקשה את הסדינים והצווארונים של חולצות הבד.... או שאני מתבלבלת וזה החומר שמלבין את הסדינים והלבנים?.....(תודה ל-TSAA שהבהירה בתגובתה למטה והזכירה נשכחות. ה"כרוכמל" הזה הוא פשוט עמילן שהיה חביב מאוד באותם ימים רחוקים ולא נעשתה כביסה בלעדיו).                 על הגג הזה בונה אבא לול ובו תרנגולות וגם ברווזים. ימי הצנע עוברים עם אספקה עצמית של ביצים, חבילות חמאה מאוסטרליה ותוצרת חקלאית ממושב בשרון שהקרובים, יבורכו, דואגים לספק לנו. במקלט שבקומה הראשונה, ליד "החמור" משיעורי ההתעמלות, אנחנו מצטנפים לצלילי ההפצצה מן המטוס המצרי על התחנה המרכזית בתל-אביב.

                                    פרימוס ופתיליה בחברותא

הדירה הבאה היא במרכז תל-אביב - ליד ככר דיזנגוף. שידרוג רציני של בית הספר בכיתה ה'. הסתגלות לא קלה לחברה החדשה שבמרכז העיר. מעמדות היו כבר אז..... דירת חדר וחצי עם שירותים "בחוץ" (כן. יוצאים מן הדירה , חוצים את מבוא המדרגות ונכנסים בדלת שמתחת למדרגות של הקומה השניה...). 2 מכונות תפירה-קונפקציה- עומדות בחצי החדר. מטאטא עומד בהיכון לטאטוא רציף של הרצפה מן החוטים ופיסות הבד. ביום, מיטות מועלות אנכית לתוך ארגז, ובלילה הן נפרסות במצב אופקי.  ב"חדר הגדול", בין 2 ארונות ומיטת סוכנות, 3 כורסאות ושולחן סלוני, 'מתייצב' בפורים - בהפתעה ( אני בתחפושת של צועניה...) בלווית משמר כבוד והערצה ללא גבולות -הפסנתר הראשון שלי! התרגשות ענקית. 

בגיל 20 אני עולה לירושלים. דירה שכורה בקרית יובל. מתגוררת במשותף עם חברה בחדרון שגודלו כקליפת אגוז. אבא מודיע שהוא יוכל לעזור לי רק לאורך 3 חודשים. עלי למצוא עבודה ולכלכל עצמי. אין לו האפשרות הכלכלית לכך. אם אני רוצה ללמוד, באמת ובתמים, עלי לחזור לתל-אביב ולהתגורר בבית.....

                                                                           הבית בו התגוררתי נהרס                   

קרן אור ומזל גדול ליוו את המעבר לדירה ברחוב אבן שפרוט בירושלים. בתמורה למגורים וחברה לאשה מבוגרת, אלמנה, אני זוכה בחדר גדול שהוא בבחינת ארמון בעבורי. באותה תקופה אני מתקבלת לעבודה כעוזרת מחקר והוראה באוניברסיטה. פועל יוצא מכך: כעוזרת מחקר והוראה אני לא אמורה לשלם שכר לימוד! ו...גם מקבלת משכורת! אני מאושרת.     למרבה הצער, אני מגיעה לילה אחד הביתה ומגלה שבעלת הבית נפטרה. בעבור שכר דירה הוגן ומתחשב באדיבותם של היורשים, אני נשארת בחדר שבדירה.                                      ימים מקסימים של סטודנטיאליות, עבודה מרתקת, מלחמת ששת הימים ואח"כ מלחמת יום כיפור, כל אלה עוברים עלי בעיר הנהדרת הזו של אותם ימים. זכרונות יפיפיים. חברויות מרתקות. חיים עצמאיים, פגישות עם אנשים נפלאים ועולם אחר שנגלה אלי ביציאה מתחת לכנפיים של ההורים בדרכי לפריחה העצמאית.

                                                                      הצריף הבריטי במרומי הר הכרמל בבית בירם

בשנים הבאות אני עוברת ל-5  (ואולי 6-7) דירות שכורות בעיר. מדירה לדירה אני משתדרגת. המשכורות משתבחות ואני מצליחה לשכור דירת 2 חדרים ברחוב הפלמ"ח בירושלים. אין מלים לבטא את ההתרגשות ששטפה אותי. בתוך אותן שנים (לאחר סיום הלימודים ובתוך עשור ) אני מתגייסת לצבא ומתגוררת מספר חודשים בבית החלוצות בחיפה. זכור לדיראון. מפקד הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי, שם שירתתי כחונכת, מציע לי לעבור למבנה בן 2 חדרים במיתחם בית הספר הריאלי - בית בירם. אני קופצת על המציאה. ה'צריף' נמצא בחורשה, באיזור שאין בו נפש חיה. היום לא היה עולה על דעתו של איש להציע ולממש מגורים שכאלה בעבור חיילת צעירה.....

  סמל הפנימיה הצבאית בחיפה

בעשור הרביעי של חיי השתנו חיי מן הקצה אל הקצה. ארץ חדשה, דירות שכורות ומקסימות, השיבה לארץ, רכישה ושידרוגים. ועל כך אוסיף:                                                                  יבורך אל המזל ובאי כוחו עלי אדמות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

74 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת