00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

קינוח אביבי מנצח

קינוח אביבי מנצח

אתמול ושלשוםסיפרתי לכם על הבחינה המעשית שלי ב- עושים בישול.
קיבלתם את המנה הראשונה והעיקרית, נכון?
אז עכשיו נעבור לגולת הכותרת של הארוחה : הקינוח.
כל מה שאספר לכם לא יצליח להעביר את מה שעבר עלינו, בנות הקבוצה עם הקינוח הזה.
הדרך לבחירת הקינוח הייתה דרך חתחתים אמיתית.
כל אחת מאיתנו הבנות, חיווית , לימורי ואני – שברנו את הראש וחיפשנו קינוח  שילך אנגוז'ה עם שתי המנות הראשונות.
בסה"כ קינוחים מתחלקים לארבעה חלקים : קינוחים שוקולדיים, קינוחים פירותיים , קינוחים גבינתיים וקינוחים חמוצים.
ניסינו, טעמנו, אהבנו, פסלנו, וחוזר חלילה.
אני חושבת שמהניסיונות עצמם כל אחת צמחה בשתי מידות במכנסיים – לפחות.
בסופו של דבר כשהבנו שאנחנו מבולבלות  ושום דבר לא יוצא מזה באה לימור ואמרה : "יש לי!"
ובזה נגמר העניין.
היא אמרה לנו מה הרעיון שלה למתכון ונשבעה שבכל פעם שהיא מכינה את זה כל האורחים מתמוטטים מעונג.

אני שמעתי מתמוגגים ועוד מעונג- ו ישר אמרתי לה :"איי דו" על הרעיון ומפה בעצם זנחנו את כל טריליון הרעיונות שהעלנו קודם והתמקדנו רק בו- בממוטט המענג של לימור.
שאלתי אותה מה שם הקינוח והיא אמרה :"קינוח אביבי".
רציתי למות במקום.
מה זאת אומרת קינוח אביבי?
זה שם של קינוח קוקסינל.

אביבי עאלק.
קינוח יכול להיות שוס , אבל אם לא יקראו לו בשם "בימתי" פצצתי – זה לא יעבוד, אבל היא בשלה :"קינוח אביבי".
האמת?
התבאסתי.
קרענו את התחת על המתכונים ועכשיו זאתי באה לי עם קינוח לפלף.
אבל כל זה עוד כלום לעומת מה שהלך בבחינה עצמה, חכו-חכו....


הגיע זמן הבחינה.
כל החומרים חיכו לנו מבעוד מועד והתחלנו בהכנות.
חיווית ולימור הכינו את המרנגים שהיוו בסיס למנה, אני התחלתי להכין את הדים סאמים שהיו להזכירכם המנה הראשונה ולימור ביקשה מהשותף הרביעי והמאניוק שבקבוצה שיקציף את השמנת המתוקה לקצפת ברמת 80%.
כל חובב מטבח חסר כישרון יודע מה זה להקציף שמנת מתוקה לרמת 80%, נכון?
אז זהו שלא, לא כולם.  הטמפיט הרס 4 קצפות. עכשיו תבינו, אנחנו במבחן וכל דבר כזה מוריד נקודות.


עכשיו, לימור וחיווית ידעו שאני חמה על הטאמבאל והסתירו ממני את עצם ההריסה כדי שלא אתנפל עליו ובעצם כך אחשוף את הבושה ויורידו לנו נקודות, אבל אני חוש חש הבלש, ברגע שראיתי אותו מביא עוד שמנת ועוד שמנת קלטתי שמשהו פה לא בסדר.
לימור בעטה בי שאשתוק כי אורן בסביבה ואכן שתקתי , אבל הוא , האידיוט, הבין טוב מאוד מהי דעתי עליו.
אחרי שהמוכשר של אימא שלו  הרס כמה שמנות החלטנו שניתן לו לערבב בכף את גבינת המסקרפונה.
נשבעת לכם בחתול של השכנה המכוערת שלי- אין לי מושג איך הוא הרס גם אותה , אבל באותה שנייה הבנתי שהוא לא יברח ותהיה לי הזדמנות לקרוע אותו אח"כ, עכשיו היה צריך לקנות בדחיפות מסקרפונה חדשה כדי שאורן לא יקלוט שיש לנו בעיה.
לקחתי את לימור , הודענו שאנחנו בהפסקת סיגריות (ולא חשוב ששתינו לא מעשנות) התחמקנו בשקט והלכנו לסניף הקרוב של טיב טעם.
שם יש מסקרפונה.
הלכתי לקופה וכששמעתי שאני צריכה לשלם 36 שקלים על חפיסה קטנה של מסקרפונה חטפתי חום, מרוב "חום" שכחתי לקלל את הפלוטודו (אידיוט בספרדית) שבגללו המינוס שלי צמח בעוד 36 ₪... חזרנו לכיתה בשושו, כדי שלא ישימו לב שהלכנו לקנות משהו (עדות לכך שמשהו נדפק וזו עילה להורדת נקודות ).
 אני החבאתי את החפיסה בכיס של המכנס . למזלי קצת ירדתי במשקל והיה רווח בכיסים  (פעם הם היו צמודים ואפילו כרטיס של רכבת או אוטובוס לא היה נכנס בהם...)

מהרגע שחזרנו לכיתה לא נתנו לחמוד- חמוץ הזה להתקרב.

חיווית לימור ואני הכנו מה שצריך (בפעם המיליון) , התעלמנו ממה שקורה מסביב ופשוט עבדנו.

עבדנו, עבדנו, עבדנו עד שאני עם ה- ADHD  שלי התחלתי להסתכל במה שקורה אצל האחרים.
"פתאוםםםם" קלטתי את ההכנות של קבוצה מספר 1, הקבוצה האהובה עליי.
צונאמי בבטן חטפתי. ראיתי את הפלייטינג (צלחות) שלהם והבנתי שעם כל הרצון הטוב בחיים המנה שלנו לא תוכל להתמודד מולם.
הנה, תראו :


כן, זה מה שהם עשו, הנבלות , ואני מצאתי את עצמי מסתכלת על העמדה שלהם, מסתכלת על העמדה שלנו, שוב על שלהם ושוב על שלי.
"בחיים, אבל בחיים אף אחד לא יסתכל על הקינוח שלנו" אמרתי לחיווית ולימור.
"תראו מה שהם עושים שם, אני מתעלפת, חבל שקניתי את הריקוטה, מראש הייתי צריכה לוותר".
בחיים לא הייתי יותר לוזרית ממה שהייתי באותו רגע.
המנות המרהיבות של קבוצה 1 העלימו לי את כל הרצון להמשיך.
הקנאה (כמו גם  הידיעה שאי אפשר להתחרות מולם) שיתקו אותי לגמרי.
הילה, הסושפית המדהימה של אורן ראתה את התסכול שלי וקראה לי לבוא לצד.
הייתי עם דמעות בעיניים ולא בדיוק שמעתי את מה שהיא אמרה.
התבכיינתי לה שהקינוח שלנו מחוויר ליד שלהם וכלום לא הולך לנו וא' הוא בן זונה ועצלן ולא יוצלח והורס הכל ובגללו ורק בגללו הכל הולך לנו הפוך.
היא חייכה ואמרה :"כלום לא הולך לך? את לא מבינה שום דבר, חכי ותראי"
ברור שלא הקשבתי לה, הייתי עסוקה רק בלראות מה יותר טוב אצל השכן .
הילה פתחה פתאום את ה"כספת של אורן" ואמרה לי :"בואי מאמי, קחי פרחי לילך מסוכרים, את יודעת שאף אחד לא מקבל אותם כי אורן שומר אותם כמו יהלומים, קחי לך כמה שאת רוצה וקשטי את המנה, רק אל תתבאסי לי".
זה הרס אותי, פרחי הלילך המסוכרים של אורן הם טאבו, אף אחד לא נוגע וגם לא מתקרב אליהם ורק אורן  ורותי אוליבר רשאים להשתמש בהם לפרזנטציות  והנה אני מקבלת כמה שאני רוצה .
לקחתי מהר כמה ורדרדים ועפתי מרוצה-לייט לעמדה.
"בנות, לא תאמינו מה קיבלנו" צרחתי.
הדביל התקרב לראות במה הדברים אמורים ואני העפתי אותו משם פן יעשה לי עין פוזלת על הלילכים היקרים שאך זה עתה קיבלתי .
"אמרתי בנות, לא אמרתי בן, לך מפה"!
ואז חזרתי ואמרתי לבנות :" יפות שלי, לא חשוב אם המנה הזאת הולכת לנו עקום, לפחות ניתן פייט רציני עד הסוף, אז קדימה"!!!


סיימנו להכין את המנה וקראו לי להגיש את המנה לשופטים. (אני הגשתי את כל המנות לחבר השופטים).
למזלי המחוריין אני נכנסתי בדיוק אחרי קבוצה מספר 1 וכשנכנסתי ראיתי על השולחן את המנה המפוארת הזו שלהם .


השופטים קראו לי להיכנס וציפו שאסביר על הקינוח.
נאלמתי דום.
לא יכולתי לדבר.
כל מה שראיתי היה רק את המנה המפוארת של קבוצה מספר אחת.
רותי אוליבר חייכה ואמרה :"פיקסלר, בואי תגידי לנו מה הבאת"
שתקתי.
אורן גירוןאמר:"ארי, תציגי בבקשה לשופטים מה הכנתם"
שתקתי.
בישארה חינאווי אמר לי בחיוך:"פעם ראשונה שאני שומע אותך שותקת, אני כבר מעלה את זה לפייסבוק"
המשכתי לשתוק.
אייל לביא אמר :"למה את לא מדברת"?
ואז נבחתי : "למה? בגלל זה" והצבעתי על האינסטרומנט המרהיב של קבוצה מספר 1.
"איך בדיוק אתה רוצה שאתחרה מול הדבר הזה? זה כאילו שהשף סטפן עשה את זה בעצמו, בקבוק עם שוקולד, אבנים, אמאייט, תראה את שלי- גורנישט מיט נאדה!"
ואז אלרן גולדשטיין אמר:"למה את כל כך שלילית? את צריכה להראות לנו התלהבות מהמנה שלך, לא להסתכל על מה שאחרים עשו"
ואני נבחתי בחזרה:"לא להסתכל? איך אתה בדיוק רוצה שאתמודד מולם? זה בדיוק כמו
ש-ג.יפית תתחרה בבר רפאלי"
ופה כולם נקרעו מצחוק.
אורן אמר להם:"תתרגלו, זו ארי , מתוקה- מתוקה  עד שהיא פותחת את הפה"
ואז רותי אמרה:"אולי תגידי לנו בכל זאת מה הבאת לנו"?
ועניתי:"אני הבאתי קינוח. זהו, קוראים לזה קינוח, אז תאכלו ודי"
ויצאתי מהחדר.
הייתי הרוסה לחלוטין.
ראיתי בדמיוני איך בשלב השיפוט הסופי קורעים את קבוצתי לגזרים ונכנסתי על אמת  לסרט תורכי-הודי-צ'רקסי- כורדיסטני.
חשתי במעין אפיסת כוחות נפשית ופיזית ויצאתי החוצה לספסל .

ישבתי לי בשקט עם הבאסה שלי ואז הילה הגיעה  בריצה.
"אמרתי לך שאת סתומה, נכון? הם התעלפו על המנה, את לא מבינה בכלל , המנה שלכם לוקחת ובגדול"
לא האמנתי לה.
פעם מישהו חכם אמר לי  שכשאתה מכניס את עצמך לבאסה אתה אוטם את עצמך מלשמוע דברים טובים, אבל זה בול מה שקרה לי.
נשארתי עם פני סמיילי הפוך עד לרגע שבו נכנסו השופטים והתחילו לחלק ציונים.
הם נתנו משוב על כל המנות. במנה הראשונה ידעתי שאנחנו לוקחים מקום ראשון. זה היה ברור לי לחלוטין. במנה השנייה (העיקרית) ידעתי שהיו פשלות (א' המאנייק!) והסתפקתי במקום השני. בשלב הקינוח אפילו לא טרחתי להקשיב כי ידעתי שקבוצה 1 פתחה מבערי טורבו והשאירה את כולם הרחק מאחור, אמממממממה – לא כך הדבר.
על הפרזנטציה הם קיבלו את מירב הניקוד , אבל זה לא הספיק להם לנצח כי  הטעם לא היה טעים וזה הפיל להם את המנה. כנראה שהם השתמשו בשוקולד עם אחוזי שוקולד גבוהים ממה שצריך והמנה יצאה מרה . הייתי בשוק כשרות אוליבר אמרה להם שאו שהם שכחו להוסיף סוכר או שהם שכחו להוסיף סוכר, כי המנה אמנם יפהיפייה , אבל מרה לגמרי.
פה כבר התחלתי ממש להקשיב.
ואז עברו ביעף את כל הקבוצות והגיעו אלינו.
לא היו הערות לשיפור רק אמרו:
"כך צריך להיראות ולהיטעם קינוח של ארוחה כבדה"."
"קינוח מושלם"
"קינוח קליל, מתקתק- חמצמץ במידה- מושלם"
"בלי הרבה מניירות  ועם הרבה טעם "
"הגאונות שבפשטות"
מצאתי את עצמי רושמת את כל המשפטים האלו בדף ולא מאמינה שהם אומרים את זה על
ה-ג. יפית שלנו.
איך, איך הבר רפאלי הזו של קבוצה 1 נקטלה והמיכעורת שלנו לקחה בגדול, אה?
אז כן, זה מה שקרה במבחן.  הפושטית לקחה ובגדול.
ישר נזכרתי בשיר:"לא כל כך יפה, ולא בת 16 , אבל יודעת משהו על העולם הזה....."
וזה בול הקינוח הזה שאתם רואים לפניכם.


אז אם אתם מארחים לארוחה כבדה, קחו את זה בחשבון.
נכון, הקינוח הוא חלבי  ולא מתאים מטעמי כשרות לכל ארוחה- אבל תשמרו את המתכון הזה טוב טוב בזיכרון כי הוא באמת קינוח מנצח (תרתי משמע).

וזהו, זה סיפור הקינוח וכעת קבלו את המתכון:


 

קינוח אביבי:


החומרים למרנג:

50 גרם חלבונים

100 גרם סוכר

5 גרם קורנפלור

1/4 כף חומץ פטל

קורט מלח

30 מ"ל מים רותחים


לקרם מסקרפונה:

1 חב'  מסקרפונה 250 גר'

2 חלמונים

1/2 כוס סוכר

2 כפות ברנדי

125 מ"ל שמנת מתוקה


פסיפלורה לקישוט (שתי שכבות בכל כוס כשהשכבה העליונה בנקודות קטנות בלבד)

עלי נענע קטנטנים + פרחי לילך מסוכרים לקישוט

ניילון נצמד

שק זילוף

פיות לשק זילוף – משוננת ועגולה.


כלים להגשת המנה:

ארבע כוסות מרטיני, ארבע צלוחיות מרובעות וארבע כפיות.


אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לחום 160 מעלות.

2.בבן מארי שמים את המים עם הסוכר ומחממים לטמפ' של 45 מעלות (רצוי להשתמש במד טמפרטורה)
שמים בקערת המערבלת את החלבונים, הסוכר, הקורנפלור, החומץ  והמלח ומקציפים במהירות גבוהה. אחרי עשר שניות מוסיפים את המים הרותחים בבת אחת וממשיך להקציף במהירות גבוהה כ- 10 דקות.

3. מעבירים לשק זילוף ומזליפים קציפות שובבות.

4. אופים 7-8 דקות בטמפרטורה 120 מ1 ומנמיכים את הטמפ' ל – 100 מעלות. ממשיכים לאפות 40 דקות.

5. מכינים את הקרם מסקרפונה – מקציפים את החלמונים עם סוכר (לאחר שמחממים את הסוכר), והברנדי. מערבבים פנימה את הגבינה. בכלי נפרד מקציפים את השמנת המתוקה. מקפלים לקרם מסקרפונה – מעבירים לשק זילוף. מניחים במקרר.

6. מכינים את המנה - מפוררים את המרנגים מניחים בבסיס כל כוס, מעל קרם מסקרפונה, פסיפלורה, שוב קרם מסקרפונה – מכניסים לפריזר לשעתיים.

7. ממש לפני הגשה – מעטרים בפסיפלורה מעל ונענע. מניחים  נשיקת מרנג ליד הכוס (או פרח קטן מעלי לילך מסוכרים).


בתיאבון


וזהו.
פה סיימנו את טרילוגיית מתכוני הבחינה המעשית שלי בקורס הבישול.
אז שלא תגידו ששמרתי את המתכונים בסוד, אה?....

יאללה, הגיע הערב והמלאכה רבה.
יש לי תינוק על הראש והגיע הזמן למקלחת, ארוחת ערב וכל מה שקשור בהתארגנות לשינה.
אני מאחלת לכולכם ערב אחלה .

נתראה כשנתראה....

*** ושוב- צ'טערת על איכות התמונות, המצלמה הייתה מכוונת לתכנית שאין לי מושג איך בכלל הגעתי אליה , כל התמונות יצאו כמו הפרצוף של א' הטמפיט....

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת