00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הפלנטה הפוליטית

ערביוּת פלסטין vs. יהודיוּת ישראל; או: על מה לעזאזל כל הסכסוך במזה"ת

  היום (ב-31 במאי 2010), נערכה פשיטה של הקומנדו הימי הישראלי על ספינה של תומכי הערבים והאיסלם אשר הייתה באמצע המשט שלה לכיוון חוף עזה, ואשר נועדה ע"פ מארגניה, להביא את מה שהם מכנים, "עזרה הומניטרית" לעזה "הנצורה". מלבד העובדה שהיה זה יותר מסע יחצ"נות מאשר ניסיון אמיתי להביא עזרה הומניטרית; יש צורך תמיד לזכור את התמונה הגדולה - הרקע העומד מאחורי העימותים בין ישראל מחד, והארגונים הפרו-איסלמיים, וארגוני זכויות האדם הגלובליים, מנגד. המאבק הזה הוא בהחלט לא רק מבוסס על אנטישמיות ושנאת ישראל עתיקה. אלא, הוא גם סימן לקיומו של מהלך גיאו-אסטרטגי עתיר מימדים, ושתוצאותיו יתבררו רק בעתיד.

על פניו, אפשר בהחלט לומר שמדובר בעוד מקרה של התנגשות בין מדינת ישראל המבודדת, לבין עוכרי ישראל המתגלמים בדמותם של "פעילי שלום" והמוּנעים מתוך אנטישמיות צרה; אך לצערי העולם אינו שטוח, והאמת היא לא חד-ממדית.

אומנם נכון, והאנטישמיות (המתגלמת במתכונתה החדשה, אך גם הותיקה) בהחלט ממלאת תפקיד מרכזי בעניין, אך אין המדובר אך ורק סביב זה. בנוסף לאנטישמיות מתחברים גורמים שונים אשר בהצטרפם יחדיו מהווים מסה עצומה של לחץ בינ"ל על מדינת ישראל להתפרק ולהתנדף; ושללא זיהוי נכון של מקורות הלחץ הזה, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה ללא כלי נשק מוסריים ורטוריים כדי להצדיק את עצמה בפני עצמה ובפני שאר העולם.

אם כן, מלבד האנטישמיות שהוזכרה לעיל, מי ומה הם הגורמים האחרים שמביאים ארגונים כה שונים זה מזה, להצטרף יחד על מנת לפצוח במסע תעמולה גבלסאי שכזה?

  1. תנועת האנטי-גלובליזציה - תנועה זו (שנוסדה במדינות המערב) מבקרת את הסדר הקפיטליסטי הקיים בעולם מאז שנות השמונים של המאה ה-20, ובייחוד תוך כדי שימת לב (אשר יש יאמרו באי-צדק) לתאגידי הענק האמריקניים דווקא, ולאנשים אשר מאיישים את המשרות הבכירות שבהם (בחלק מהמקרים גם תוך כדי ציון עובדת יהדותם של החלק הזעיר מהם שנמנה על בני העם היהודי). תנועה זו מוכרת בעיקר בזכות האידיאולוגית הראשית שלה - נעמי קליין (יהודיה קנדית בעצמה), אשר הוציאה ב-2002 את הספר No Logoשנהפך מאז ל"תנ"ך" של התנועה.

  2. השיח הפוסט-קולוניאלי - הינו שם כולל לשיח שהתפתח במדינות המערב לאחר השתחררותם של מדינות אפריקה ודרום אסיה בשנות ה-60 של המאה ה-20 מהשלטון הקולוניאלי. שיח זה מתמקד בעיקר בקשיים של מדינות חדשות להתפתח ולהשתלב בכלכלה הבינ"ל וזאת בשל העובדה שהמעצמות הקולוניאליות של המאה ה-19 שרטטו את הגבולות, ושלטו במושבותיהן, כך שהם יהיו ללא שום אחידות אתנית בתוכם, וכפופים כלכלית למטרופולין הקולוניאלי שהוא לרוב היה בירת המעצמה הקולוניאלית או העיר הגדולה ביותר בה.

  3. השיח האנטי-מערבי בכלל, והאנטי-אמריקני בפרט - כפי שהגדירו זאת היטב צמד החוקרים אבישי מרגלית ואיאן בּוּרוּמַה בספרם "מערבנות: המערב בעיני אויביו" - זהו מסע ההשמצה הפועל בעזרת דה-לגיטימציה, דה-הומניזציה, והזרה (estrangement) של כל מה שהוא מערבי ביחס למקום שאליו הוא משתייך. כך לדוגמא, ארה"ב, אינה שייכת לצאצאי המתיישבים האירופים שבנו שם את מדינתם ויצרו מודל של מדינה דמוקרטית בעלת משטר רפובליקני-פדרלי אשר נחשב לראוי להערכה ולחיקוי בקרב שאר מדינות העולם; אלא, כאדמת הילידים האמריקנים אשר נגנבה מהם ע"י הלבנים בתכסיסים זולים ובטבח המוני של שבטים אינדיאנים ללא שום מידת רחמים, ובצורה מתועשת, אכזרית וקרה.

  4. עליית חשיבותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) וההטייה הפוליטית שלהם - מאז סוף מלחה"ע השנייה נרשמה עלייה במס' הארגונים הלא-ממשלתיים אשר מתעסקים בין השאר, בביצוע ניטור של מצב זכויות האדם בעולם, רעב, חינוך, מניעת התפרצות מחלות, טיפול בעוני, וכו'. הבעיה אשר צצה בארגונים הללו ב-20 השנה האחרונות היא, שהם בחלק ניכר מהמקרים משמשים כשופר לתנועות פוליטיות מרחבי הגלובוס אשר מבקשים להשתמש באצטלה הא-פוליטית של ארגונם כדי לתקוף את היריב הפוליטי שלהם. כך למשל אישיות בכירה בארגון זכויות האדם HRW, ג'ו סטורק, נתפס כאשר הוא חתם על עצומה אשר קראה לטבח הספורטאים הישראלים במינכן, כ- "פעולה מוסרית".

  5. ירידת קרנו של המערב - בעוד שכל הגורמים שנכתבו עד כה היו גורמים שמוצאם הוא בארצות המערב, הרי שהגורם הזה והבא אחריו הם היחידים אשר מקורותיהם הם דווקא בארצות הלא-מערביות בעולם, ואשר שואבים את כוחם משינויים דמוגרפיים בעולם הלא-מערבי לעומת העולם המערבי. ירידת קרנו של המערב (אשר החלה באיטיות-מה מיד לאחר תום מלחה"ע ה-2) הביאה מדינות שונות בעולם לעמדה יותר חזקה לעומת המערב. הראשונות שעשו זאת היו ברה"מ וסין שהשיגו נשק ויכולת גרעינית כבר בשנות החמישים. עלייה זו הביאה להחלשה בראיית המודל הדמוקרטי הליברלי המערבי כמודל שלטוני רצוי, ולעליית הפופולריות של משטרים דיקטטוריים בעולם.

  6. עליית קרנם של מדינות ערב והאיסלם הפוליטי - בהמשך לגורם המצוין לעיל, גם גורם זה הוא חלק מהמגמה הכלל-עןלמית של ירידת כוחו וקרנו של המערב, אלא, שהייחוד שלו הוא בזה שהאיסלם הפוליטי מבקש לכפות את עצמו על כל העולם והוא אינו מוגבל למדינה או אזור אחד בלבד. ראשיתו של האיסלם הפוליטי הוא במצרים, עם יצירת תנועת האחים-המוסלמים, שביקשה להחזיר את העולם המוסלמי לתפארת העבר שלו, ושלשם כך התנועה גרסה כי יש להתנער ולהשתחרר מכל צורה של השפעה מערבית אשר ע"פ התנועה נחשבת כמזיקה לדת האיסלם. בין שאר הדברים שאותם ראה האיסלם הפוליטי כסוכני השפעה של האיסלם הם הציונות, והמשטרים החילוניים הדיקטטוריים בארצות האיסלם. עלייתו של האיסלם הפוליטי לבמה העולמית החלה כאשר לאחר מלחמת יום כיפור, העלו מדינות ערב המייצרות נפט את מחירי הנפט בעולם, ותומכי האיסלם הפוליטי ראו בכך כ"דמי חסות" אשר אותם צריכים לשלם ה"ד'ימי" הנוצריים בעולם כמס על הנפט שהמוסלמים מוכרים להם. מאוחר יותר תנועת האיסלם הפוליטי התרחבה למעגלים רחבים יותר בקרב העמים המוסלמים כאשר יותר ויותר צעירים חילונים-מוסלמים מהמעמד הבינוני ברחבי העולם החלו בתהליך של "חזרה בתשובה" אל הדת ובכך העשירו את הדת באנשים מוכשרים, אשר היוו את הבסיס לתביעה המוסלמית להקמת רפובליקות מוסלמיות הנשלטות ע"י השריעה, ובסוף גם לאיחוד האומה האיסלמית תחת ח'ליפות אחת גדולה. כאן, בנקודה הזו, החלה התביעה האיסלמית לעקירת ההשפעה המערבית הזרה מתוך המדינות המוסלמיות ולהחלפתה באיסלם ילידי, "תוצרת הארץ", וטהור ככל האפשר מהשפעות זרות. בתורה, תביעה זו הביאה ל-4 מהפיכות/הפיכות חשובות בעולם הערבי-מוסלמי:

         א. המהפיכה האיסלמית באיראן שהדיחה את השאה ובמקומה שמה את האייתוללה כמנהיג העליון של האומה;

         ב. התנקשות האחים המוסלמים בנשיא מצרים אנוואר סאדאת מחד, ואיסלמיזציה של החוק המצרי מאידך, 

         ג. עלייתו לשלטון של רה"מ הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן, ותחילת התהליך של נטישת האידיאולוגיה החילונית כמאליסטית בטורקיה והחלפתה באידיאולוגיה איסלמית נאו-עות'מנית.

         ד. תחילת האינתיפאדה (שפירוש שמה הוא "התנערות" - במובן של התנערות מהשלטון וההשפעה הישראלית-מערבית) הראשונה בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה מחד, והולדת תנועת החמא"ס בראשית ימי האינתיפאדה, ובכך סימון של שינוי אופי הסכסוך בין ישראל לערבים מסכסוך בין שני לאומים, לסכסוך בין-דתי ובין ציביליזציוני.

וכך, אנו מגיעים אל האלמנט השישי אשר הופך את צירופם של כל האלמנטים לעיל לאפשרי ואשר צוין בראשית הרשומה - האנטישמיות לסוגיה. כי רק בעזרת האנטישמיות ניתן לטעון כלפי ישראל את הטיעון שכה רבים במערב טוענים, וכה רבים בארצות האיסלם ממהרים לאמץ: "ישראל היא מדינה גזענית ופשיסטית אשר קיומה הוא מנוגד לחוק הבינ"ל, ואשר פירוקה והחלפתה במדינה פלסטינית הוא עניין מוסרי וערכי ראשון במעלה". טיעון זה נסמך כמובן על מס' הנחות יסוד משוללות כל בסיס אשר למרות שקריותן, עדיין הן מחייבות ניתוח והכרה שלהן.

  1. "מדינה גזענית ופשיסטית" - דוגמה לשיח האנטי-מערבי ואנטי-אמריקני שבה לישראל כמדינת העם היהודי אין זכות קיום משל עצמה, אך ישנה עצימת עיניים בנוגע להגדרתה של מצרים כמדינה ערבית ושהאיסלם הוא הדת הרשמית בה.

  2. "קיומה מנוגד לחוק הבינ"ל" - דוגמה לשיח פוסט-קולוניאלי ולהטייה פוליטית של ארגונים לא-ממשלתיים. טענה מסוג זה מתעלמת מהעובדה שמדינת ישראל הוקמה על בסיס שלושה הצהרות בינ"ל אשר העניקו את הארץ כ"בית לאומי" (בהצהרת בלפור 1917, והסכם סן רמו 1922) ו"מדינה יהודית" (בהחלטת החלוקה של האו"ם 1947) בארץ ישראל.

  3. "פירוקה והחלפתה במדינה פלסטינית" - דוגמה לשיח הפוסט-קולוניאלי, השיח האנטי מערבי, ועליית קרנו של האיסלם. בכל אחד מהגורמים המוזכרים לעיל, חוזרת כחוט השני הטענה שישראל היא מדינה מלאכותית שהוקמה ע"י כוחות האימפריאליזם המערבי על חשבונו ואדמתו של העם הפלסטיני בפלסטין. טענה שכזו שוללת כל קשר היסטורי בין א"י ובין העם היהודי, ורואה בעם היהודי בין אם כסוכן של השפעת המערב על ארצות האיסלם, או כטפיל/סרטן/נגיף שיש להסיר כדי להבריא את האיסלם מההשפעה הזרה המזיקה.

  4. "עניין מוסרי וערכי ראשון במעלה" - דוגמא לשיח פוסט קולוניאלי שבו כל מעשה שעשתה המעצמה הקולוניאלית בעבר נחשב היום כעוול ועוון כלפי ה"ילידים" של אותה ארץ, ושהדרך היחידה לתקן את אותו עוול הוא ע"י מחיקת הפעולה שעשתה המעצמה הקולוניאלית ומתן השלטון למי שנחשבים כ"ילידים" ובעלי החֶזְקַה החזקה יותר על הארץ.

וכך אנו מגיעים לכותרת הרשומה שמסבירה במשפט אחד את כל העומק והבעייתיות שבסכסוך הערבי-ישראלי. הסכסוך הזה, שהוא אינו על אדמה, או משאבים, או אפילו דמוגרפיה, הוא סכסוך בין שני תפיסות עולם מנוגדות שאינן יכולות בכלל לדור אחת לצד השניה.

  1. התפיסה הראשונה - התפיסה הליברלית-דמוקרטית-פלורליסטית - ע"פ תפיסה זו ישנן האפשרויות שכל צד יכיר בזכותו של הצד השני לחיות לצידו באותה חלקת ארץ, בצורה שמכבדת ומכירה בקיומו של האחר ולא קוראת לחיסולו, השמדתו ו/או גירושו. גישה זו מיוצגת היום בעיקר ע"י מדינת ישראל, ומדינות המערב, שהיו מקבלות כל הסכם שבו יובטחו זכויות המיעוט הערבי במדינת ישראל מחד (והמיעוט הערבי יקבל מצידו את עובדת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי וששפתה היא העברית); וזכויות המיעוט היהודי במדינת פלשתינה (אם יקרה והיא תקום בגדה המערבית ורצועת עזה לצד מדינת ישראל) יובטחו גם הן, כל עוד המיעוט היהודי מקבל את מדינת פלשתינה כמדינת העם הערבי החי בפלשתינה ושהדתות הרשמיות בה הם איסלם, נצרות ויהדות.

  2. התפיסה השנייה - התפיסה האתנית-דתית-פוריטנית-ואקסקלוסיבית - ע"פ תפיסה זו ישנה האפשרות היחידה והבלעדית שרק צד אחד יקבל את כל הארץ ושבה יורשה לחיות מי שמשתייך לקבוצה השליטה בארץ. גישה זו מיוצגת היום ע"י העולם הערבי והאיסלמי  מחד, ומאידך גם ע"י הימין הקיצוני בישראל, והימין הנוצרי בארה"ב. כך למשל מהצד המוסלמי, הפיתרון היחיד הקביל בעיניהם הוא מדינה איסלמית ערבית על כל שטחי א"י; ומהצד של הימין הקיצוני בישראל הפיתרון היחיד הקביל בעיניהם הוא מדינה יהודית על כל שטחי א"י.

וכך, בכך שנדע לזכור תמיד את התמונה הגדולה בכל הסיפור הזה, נוכל לדעת ולזכור מאין באנו ואנא אנו הולכים, כיצד ליצור מערכת הסברה ישראלית טובה יותר, כיצד ליצור הרתעה יעילה וטובה יותר אל מול אויבינו, וכיצד לא ליפול בפח שמכינים לנו ארגונים לא-ממשלתיים ברחבי העולם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל oren1neu1dag אלא אם צויין אחרת