00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

דים סאם תרד, ריקוטה ושבבי פקאן

דים סאם תרד, ריקוטה ושבבי פקאן

ובכן ובכן ...

סיפרתי לכם שסיימתי בהצלחה את קורס הבישול המקצועי שלי, נכון?
אז כן, זה הסתיים והאמת היא שממש חבל לי שזה הסתיים כי אני מתגעגעת למה שהלך שם, בשיעורים אצל אורן גירון.
החל מהנושאים המעניינים וכלה בחברים שליווני בכל שיעור ושיעור.
אני עוד אספר הרבה על מה שהלך שם, בקורס הנפלא הזה ותתכוננו כי ברגע שאסיים לסדר את התמונות במחשב אעלה לכאן פוסטים שיוקדשו לכל שיעור ושיעור  והפעם אעשה את זה בשבילי, כדי שבבלוג שלי יהיה תיעוד לכל מה שהיה שם, בקורס האהוב.

בסוף הקורס עברנו שני מבחנים, אחד מעשי ואחד עיוני.
העיוני היה כמו כל מבחן עיוני, רק יותר מקיף וקשה (אורן לא עושה חיים קלים לתלמידים שלו...)
המעשי היה קרנבל שלם של הכנות, שבירת ראשים , סיעור מוחות , ניסיונות חוזרים ונשנים, טעויות, תיקונים  והכי הרבה- עבודת צוות.

הבחינה המעשית הייתה סוג של "קרב סכינים" כי ידענו שיש לנו מרכיב אחד :"נתח סינטה במשקל 600 גרם" שאתו אנו צריכים להרכיב מנה אחת עיקרית שאותה נלווה במנה ראשונה לא בשרית וקינוח .
כשאמרתי קודם "שבירת ראשים" אני מתכוונת לזה שבאמת שברנו את הראש עד שהגענו למתכונים שאותם הגשנו לשופטים.



אני הייתי בקבוצה מספר 4 והיינו שם שלוש נשים תותחיות וגבר אחד שלא אכתוב כאן מה אני חושבת עליו , אבל מי שחבר שלי בפייסבוק קרא גם קרא מה בדיוק הלך שם....

החברות שלי לצוות, לימור וחיווית היו מתנה גדולה שקיבלתי מהקורס.
בהתחלה היינו רק חברות לצוות, אבל אט אט משיעור לשיעור גילינו שאנחנו פשוט אוהבות האחת את השנייה והפכנו לחבורה מאוחדת ומלוכדת.


מי שעובד במטבח יודע שזה שאתה תותח בתחום  - לא מספיק, כי אתה שייך לצוות ואם הצוות צולע אז כמה שלא תבריק עדיין תהיה בבעיה.
וזה מה שקרה לנו בקבוצה- היינו שלוש טובות ואחד ש... לא חשוב.
לפני הבחינה המעשית נפגשנו שלושתנו (כן, המיסייה לא טרח כלל להופיע) אצלי בבית.
רכשנו מראש מלאי גדול של מצרכים ופשוט ניסינו וטעינו וניסינו וטעינו  ושוב ניסינו ובסוף הצלחנו.

אני לא יכולה לספר במילים איזה כיף היה לנסות ולטעות ולשפר ולהגיע בסופו של דבר לנוסחה המוצלחת.
ככה בעצם גיליתי שלחבר מתכון שנראה על פניו מעולה זה לא מספיק כי במבחן המציאות קורה שלא כל מה שנכתב באמת יוצא טוב בסופו של דבר.
הניסיונות הרבים היו חוויה גדולה.

בישלנו בלי הפסקה שעות רבות כשבכל פעם שלחנו את בעלי לסופר כדי לחדש את מלאי המצרכים שאזלו.
לזכותו יאמר שהוא לא קיטר ועשה מה שנדרש בצייתנות.
חיווית ולימור התעלפו עליו ואמרו שהוא מקסים ואני אמרתי כהרגלי שנכון, הוא באמת  מקסים כשהוא יודע שאם לא יהיה כזה  זה יעלה לו ביוקר....

הן לא האמינו לי משום מה, אבל לא חשוב...

עבדנו ללא הפסקה עד השעות הקטנות של הלילה . האדרנלין שעט בעורקינו ולא נתן לנו אפילו לשבת לשתות משהו בין לבין, אך  זה לא הספיק ונעשו גם לא מעט טעויות כמו למשל כשהכנסתי את אחד מנתחי הסינטה לצלייה בתנור וברוב טמטומי הנחתיו מעל נייר אפייה ולא מעל משטח סיליקון כנדרש ולא עבר הרבה זמן וכל הבית התמלא עשן ומהתנור היתמרו להבות אש כתמתמות.
החשמונאי, הלא הוא בעלי היקר- קפץ קפיצה שלא הייתה מביישת את שוני הכבאי משכונת חיים וכיבה את הדיזסטר.

עבודת הצוות שלנו הייתה מושלמת.
התחלקנו בתפקידים : אני חיברתי את המתכונים, חיווית הייתה אחראית על ההכנות  ולימור ניהלה את כל הצד התפעולי וכמובן לקחה על עצמה את המשימה הקשה מכל: הרגעת הקריזה שלי על השותף הרביעי שלא השתתף בכלום.... מאנייק ! מתחמק! עצלן וסמ"זניק , והיות שהבטחתי שלא אומר מהי דעתי עליו, אז אני לא אומרת...
אבל לימור, כמו שאמרתי- רק היא הצליחה להרגיע אותי מהקריז עליו...

הגענו לבחינה ממש מוקדם. אני עם שני התיקים שלי, הצהוב, הרגיל, שאתו אני הולכת ללימודים, והשני השחור, שהכיל את התרמומיקס .
נפגשנו שלושתנו בבית קפה, אכלנו משהו קל  ולימור עשתה לנו "בריף" כלומר- אמרה לנו מה הולך להיות ומה כל אחת מאתנו צריכה לעשות בכל רגע נתון. המקסימה הזו בנתה לכל אחת מהקבוצה טבלה עם הוראות מתוזמנות ע"פ זמני הבחינה וכך כל אחת מאתנו ידעה בכל רגע נתון מי עושה מה ומתי.
המקסימה הזו ידעה שיש לי בעיה לקרוא טבלאות (אחת מהלקויות שלי ...) וכתבה במיוחד עבורי את הטבלה בהוראות רגילות וללא קווים.
ניהול הזמן הכתוב היה מאוד חשוב כי אני יודעת לבשל נפלא כשאני לבד וכשאני גבירה לעצמי, אבל לא היה  לי ניסיון בעבודת צוות ולימור וחיווית לימדוני איך עושים את זה .
ובאמת  הכול יוצא טוב יותר כשעובדים ביחד , לכל אחת יש תפקיד וכל אחת תומכת בשנייה.
היום אני יודעת שכמה שאני סוליסטית במטבח - לא הייתי מצליחה בלעדיהן.
פשוט לא !

כשהתחלנו את ההכנות לבחינה היינו רק שלושתנו.
האינטליגנט הרשה לעצמו לאחר איחור מאוד לא אלגנטי  ואורן גירון כעס עליו לאללה.
"מה, לא חשוב לך מהבחינה והקבוצה שלך? האיחור הזה יוריד לכולכם נקודות "
"מה לעשות, עבדתי"
אבל גם כל האחרים  עבדו באותו יום, אבל הוא הרשה לעצמו לאחר , דביל !!!
העיקר שבסוף הוא אמר שבזכותו הצלחנו
.
ברור, אך ורק בזכותו !

רק לימור הצילה אותו מרצח ואותי מישיבה בכלא בגין רצח.

בלעדיה  הוא היה היום בחזקת בר מינן, אני אומרת לכם....

לאורך כל הבחינה הוא טירף אותנו.
החל מהברבורים שלו על כמה שהמתכונים שלנו לא טובים וכלה באינספור חרטוטים.

מצאנו את עצמנו, כל שלושת הבנות, עושות הכל, גם את מה שמלכתחילה "ייעדנו" עבורו.
פשוט הבנו שאם נסמוך עליו נגמור במקום האחרון ולא הסכמנו לזה כי ידענו שהמתכונים מעולים ואנחנו טובות ואין מה לעשות , הוא שייך לקבוצה שלנו וצריך להתגבר גם על המכשלה הזו.
המטלה היחידה שנתנו לו הייתה לשמור על הבשר בתנור.
פשוט, נכון?
כולה לשמור.
בעודו שומר אנחנו התחלנו את מלאכת ההכנה של הקינוח.
פתאום קלטתי שהוא יותר מדי זמן מבלה ליד התנור והרי אין דבר נורא יותר מצליית סינטה מעבר לזמן הנדרש.
באופן כללי - נתח שנצלה לדרגת וולדאן זה כישלון צורב ובטח כשמדובר בסינטה שהוא נתח שנוטה להתייבש מהר אם "מפנים לו גב"...

קראתי לו כמה פעמים כדי שיוציא את התבנית והוא ענה לי בחוצפה שהנתח עדיין לא מוכן.
האינטליגנט התווכח איתי עד שצרחתי עליו  ליד השופטים וליד כולם והוריתי לו חד משמעית להוציא את התבניות.
למזלנו הוא פחד ממני....
טמפיט !

אבל שוב- אני לא אומרת בגנותו דבר....
מה שכן – כל מי שנוכח שם נקרע מצחוק כי מסתבר שלא צרחתי בקטנה, כנראה שעשיתי את זה בגדולה פלוס פלוס  והשופטים אהבו את זה...

אמרתי לכם ששף רמזי עושה לי את זה, נכון?

ובכן- בסופו של דבר הצלחנו ובגדול.
כל המנות שלנו זכו לתשואות , אבל בעיקר המנה הראשונה והאחרונה שהיוו שיחוק ענק (מה גם שבשתיהן לא היו למר בחור נגיעה וזה לכשעצמו אומר הכל...)
אני עוד אספר לכם בהרחבה על כל מנה ומנה ומן הסתם תקבלו את כל המתכונים .
לבינתיים , לפני שאעבור למתכון הראשון אסכם ואומר שהיה כיף אדיר ללמוד בקורס הזה.
ההכרות עם לימור וחיווית היא ערך מוסף מבורך ואין בכלל ספק שאם אי פעם אפתח עסק בתחום האוכל לימור וחיווית תהיינה השותפות שלי, עליהן אני סומכת במיליארד אחוז (יש עוד אחת שתקח עמנו חלק אם וכאשר זה יקרה, אבל עליה לא אספר הפעם, כי אם אעשה זאת היא תקרע אותי, אז שקט! הס!)
הן אלו שידעו להוציא ממני את כל הדברים הטובים שהיו חבויים אצלי ואני לא מדברת על כישורי חיבור המתכונים שלי אלא על כל מה שמעבר....

וכעת, אחרי שסיפרתי לכם בכלליות מה הלך שם, במבחן המעשי, בואו נעבור למנה הראשונה.
המנה הראשונה נולדה אצלי בראש עוד בשיעור האוכל האסיאתי.
כל כך התלהבתי מהדים סאם שלמדנו להכין  ונשבעתי לעצמי שבבחינה הסופית אחת מהמנות תהיה דים סאם מיוחד שאני אחבר לו את המלית כך שתהיה מיוחדת ומעניינת.
ומאותו שיעור לא נחתי עד שהגעתי למלית הכל כך טובה שבה מולאו דים סאמנו המרהיבים.


אני חייבת לציין שביקשתי מאורן שיאשר לי להביא את התרמו מיקס שלי מהבית כי התרגלתי להכין את הדים סאמים שלי במכשיר הנוח הזה ולבחינה זה היה חשוב כי הוא הבטיח לי תוצאות מדויקות ומהירות ובמסגרת מגבלות הזמן זה היה אך מתבקש.
לשמחתי אורן השתכנע שזה בסדר ואני הכנתי את הבצק בתרמו מיקס והיה ברור לכולם עוד בשלבי הביניים שמדובר במנה מנצחת.
הייתם צריכים לראות את כל השופטים שהסתובבו ביננו...
כולם אכלו את המלית ישר ככה מהקערה והתמוגגו מהטעם ומהצורה.



חיווית היא זו שסגרה את הדים סאמים והשופטים התפלצו כשראו אותה צובטת בשניות את הבצק. רותי אוליבר המלכה כתבה לי  (כשהעליתי את התמונות לאלבום שלי בפייסבוק)  שללא ספק חיווית יודעת לתפור בצק, ולשמוע את זה מאוליבר זו חתיכת מחמאה , כי להכין בצק ומלית כל אחד יודע , אבל לתקתק את הצביטות כמו שחיווית תקתקה זה השוס....

הגימור כמו שכולכם יכולים לראות היה פשוט מושלם ושוב שתוף הפעולה בין שלושתנו בא לידי ביטוי: אני חיברתי והכנתי, חיווית "תפרה" ולימורי ניהלה את כולנו ביד רמה כשהיד על ההדק (השעון).
אה, והרביעי? המממ... הוא דאג לטחון ללימורי בשכל שהמלית חריפה מדי וששמתי "טו מאץ' טוגראשי". מיותר לציין שבשיעור הסופי של המסעדה אורן נתן לי להיות אחראית על התיבול כי זכר לטובה את כישוריי בתחום.



אני חושבת שהמחמאה הכי טובה שקיבלתי הייתה כשאייל לביא מרוקח 73  (שבעיניי הוא סוג של מלך מלכי המלכים) זכר אותי כשנפגשנו בתערוכת מבשלים מהדים סאמים האלו.

"המנה הכי טובה בתחרות" הוא אמר ואני לא הצלחתי למחוק את חיוכי מהפרצוף.

אז כן, 
זה היה שיחוק ולא סתם קטפנו את מירב הנקודות בתחרות.
ברמת העיקרון המתכון כאן מותאם לתרמו מיקס, אבל ברור שאפשר להכין גם בלי ולכן תקבלו גם את אופן ההכנה הרגיל.

אז שנתחיל?

בבקשה !

(אני מעתיקה אותו ממחברת הבחינה ולכן תראו גם את כלי ההגשה  במתכון, אם כבר אותנטי אז עד הסוף...)

דים סאם תרד, ריקוטה ושבבי פקאן

החומרים לבצק:

100  גרם מים

200  גרם קמח + קמח לקימוח משטח העבודה

50  גרם חמאה


החומרים למלית:  

חב' תרד מאודה קצוץ

2 שיני שום כתוש

1/2 בצל גדול או בצל קטן אחד מאודה

פלפל

כפית ג'ינג'ר קצוץ

מלח

צ'ילי

טוגאראשי

25 גר'חמאה

כף פרורי לחם

ביצה

125 גר'ריקוטה

75 גר'אגוזי פקאן קלויים קצוצים


לרוטב:

1/6 כוס סויה יפנית

1/6 כוס מירין

1/6 כוס חומץ אורז

1/6 כוס רוטב צ'ילי מתוק

1 כף שמן שומשום כהה


שומשום ווסאבי לקישוט

מצע כרוב חתוך שיפונד

תלתלי בצל ירוק


כלים להגשת המנה:

ארבע צלחות מאורכות בצבע בורדו או ירוק בהיר עם ארבע צלוחיות מלבניות לרוטב, ארבע זוגות של מקלות (צ'ופ סטיקס) .


אופן ההכנה

1. לבצק: מכניסים 100 גרם מים לקערת הערבוב ומחממים 2וחצי דקות ב-80 מעלות, מהירות 3.

2. מוסיפים 200 גרם קמח ואת החמאה ומערבבים 15 שניותבמהירות 3. מכדררים את הבצק לכדור ועוטפים בניילון נצמד , מכניסים למקרר לכשעה.

3.למלית:מאדים את כל חומרי המלית. מוסיפים ריקוטה, מעבים מלית. מוסיפים פירורי לחם וביצה. מערבבים, מוסיפים אגוזי פקאן קצוצים קלויים. מצננים.  (יש לתבל בנדיבות שכן המלית מאבדת מעט ספייסיות בעת האידוי ולכן לא לפחד לתבל).

4. מכינים את הרוטב – מערבבים את החומרים. שומרים בצד.

5. חותכים בצל ירוק לתלתלים ומשרים במי קרח.

6.מרדדים את הבצק על משטח מקומח ויוצרים עיגולי בצקדקים מאוד בקוטר של כ-7 ס"מ.

7.מניחים מעט מלית במרכז הכדור וסוגרים לצורה של שקיםקטנים וצובטים בעזרת הציפורניים.

8.משמנים קלות את כלי הורומה ומניחים את הדים-סםבשורות. ממלאים 500 גרם מים בקערת הערבוב, מניחים את כלי הורומה מעל קערת הערבובומאדים 17 דקות בטמפרטורת ורומה, מהירות 1.

9.מגישים על מצע כרוב, זורים שומשום ווסאבי ומקשטים בתלתלי בצל ירוק ומלווים בצלוחית קטנה של רוטב (מומלץ ליצוק מעט רוטב גם על הכרוב הפרוס).



להכנה רגילה :

הבצק: מערבבים את  הקמח עם מים חמים  וחמאה בקערה ולשים עד לקבלת מרקם אחיד.

מכסים ומכניסים למקרר לשעה.

מרדדים את הבצק  בעזרת מערוך וקורצים עיגולים .

ממלאים  כף אחת  מהמלית על כל עיגול בצק.

מקפלים לחצי עיגול, מהדקים את הקצוות וצובטים בעזרת הציפורניים.

ממלאים סיר במים עד מחציתו, ומביאים לרתיחה.

מניחים מתקן אידוי מבמבוק לדים סאם, מפזרים מעט רצועות כרוב על בסיס הכלי.

מניחים את הדים סאמים על רצועות הכרוב בעדינות.

מכסים במכסה במבוק ומאדים כ-15 דקות עד שהדים סאמים  מתרככים.

מגישים חם .


זהו.
הנה לכם המתכון, עשו בו שימוש כרצונכם וכשכל אלו שיטעמו את מה שהכנתם יתלהבו -תגידו להם שזה מתכון שזכה לכל הסופרלטיבים האפשריים מכל  בעלי המקצוע הטובים בתחום.

וכעת אני מאחלת לכולכם אחלה שבוע, אחלה יום ואחלה בכל...

המשך יבוא....

 

*** אגב, התמונות לצערי לא יצאו באיכות הכי טובה (לא שמתי לב שהמצלמה הייתה התכנית לא מתאימה לצילום בתוך חדר) ועמכם הסליחה .


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת