22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


שבת שלום לכולם

 

אוףףףף סוף השבוע כבר כאן

מנוחההההההההההה

מנוחת הלוחמים

היה לנו שבוע עמוס אך כיפי

והיום ומחר בבית

מנוחה

מזגן, שקט, כיף

 

ברוך אתה ה'

אלוהנו מלך העולם

שציווה לנו להדליק נרות שבת

אמן

 

צלילים של אחדות ונתינה

סיפר ראובן, בעליה של תזמורת ידועת שם המנגנת בחתונות ובשמחות בכל רחבי הארץ: הגענו כדרכנו לנגן בחתונה באולם צנוע בפאתי בני ברק, הוריה של הכלה הזמינו אותנו, התקשרנו לוודא פרטים טכניים אחרונים יומיים לפני החתונה. אם הכלה ענתה לשיחה, הפרטים האחרונים סוכמו ונרשמו ביומני וביום המיועד הגעתי עם הצוות המורחב שלנו שכלל חמישה נגנים והמון רצון טוב.

פרקנו את הציוד הכבד והתחלנו מתמקמים על הבמה המיועדת לכך, הנגנים הטיבו את כליהם, ראשוני האורחים החלו להגיע ואנחנו היינו מוכנים להתחיל במלאכת המצוה, לשמח חתן וכלה. אלא שלתדהמתנו אורחים בלתי קרואים הגיעו במפתיע...
ארבעה נגנים לא מוכרים הופיעו במרוצה, נוטפים זיעה מהמשא הכבד שנשאו עימם, הם תרו בעיניהם אחר הבמה, כשלפתע הבחינו בנו מוכנים להתחיל לנגן.

הם היו המומים לרגע, אחר פנה אלינו אחד מהם ושאל בקול רגוז: "מה אתם עושים פה?" "מה פירוש מה?" התרגזתי גם אני, "באנו לנגן", השבתי.
"מי הזמין אתכם?" שאל בעל התזמורת, "בעל השמחה", השבתי ונקבתי בשמו.
"לא יכול להיות, הוא הזמין אותי, עוד אתמול שוחחנו והוא סיכם עימי את הפרטים האחרונים". בעל השמחה התקרב למקום לשמע הויכוח המוזר, "מה קורה פה?" שאל.
"הזמנת אותנו לנגן", השבנו שנינו כאחד.
לרגע הוא לא הבין כלום ואחר החויר והסמיק חליפות כשהוא מזעיק את אשתו ממקומה והסיפור הלא נעים התחוור, "נכון, שניכם צודקים", פסקו לאחר שיחת בירור ביניהם.
התלבטנו בין שתי התזמורות, לבסוף הטלתי את המטלה הזו על שיכמה של אשתי, תוך בקשה לסכם פרטים אחרונים ואני בטרדותי שכחתי לגמרי וסכמתי עם התזמורת השניה כשכל אחד מאתנו מוודא את הפרטים האחרונים יומיים לפני החתונה עם התזמורת שהזמין".

"אז מה יהיה עכשיו?" שאלנו בקוצר רוח, "לא ידוע, אחד מכם יאלץ לוותר ואנו נפצה אותו בסכום סמלי על עוגמת הנפש" אמר נבוך.
ואנו, שלא רצינו לצערו ביום כזה משמח עבורם, הבטחנו שנסכם בינינו את הצעדים המעשיים, בעל השמחה שמח על ההצעה ופנה למקומו.

התחלנו בדיונים "תוותרו אתם, אנחנו היינו פה קודם", טענו, "לא, מה פתאום שנוותר?" התעקשו, נגן התופים שלי רימז לי בעיניו כי יש לו דבר מה לומר לי: "תשמע, עלינו לוותר לתזמורת השניה, אני מכיר את בעל התזמורת הזו היטב, יש לו ילדה חולה והטיפולים שלה עולים הון רב, כל שקל הוא קודש לרפואתה, עלינו לוותר ולאפשר לו להרויח את לחמו בכבוד כדי שיוכל לשלם את הוצאות הטיפולים..." התרגשתי מאוד מהסיפור האנושי והוריתי לחברי התזמורת שלי לוותר ולאסוף את כליהם "אנחנו מוותרים" הודעתי להם בקול נחרץ.
"לא, מה פתאום! אנחנו רוצים שתנגנו" הודיע במפתיע "שמעתי שאתה בעל משפחה ברוכת ילדים, ב"ה, וזקוק לפרנסה הזו" הסביר לי את פשר השינוי בעמדתו.

"לא, בשום אופן לא, אני יודע שאתה זקוק לכסף יותר ממני" התעקשתי גם אני, "אני רוצה לוותר", "גם אני מוותר", "לא אנחנו הולכים", "אתם הייתם קודם, אנחנו חייבים לוותר".
פתאום נוצרה בעיה הפוכה, כולנו רצינו לוותר, אבל השעה התאחרה והקהל החל להראות סימנים בולטים של קוצר רוח, היינו חייבים להחליט מיד, "בואו ננגן ביחד" הצעתי לבעל התזמורת השניה שבלי מילים החל תופס את מקומו על מחצית הבמה השניה שפינינו למענו.
"מה, אתם מנגנים ביחד?" הזדעק בעל השמחה, "אני לא יכול לשלם כפול".
"לא, לא צריך", אמרנו שנינו מכוונים את הכלים ומתחילים לנגן.
המנגינות היו תואמות להפליא, תשעת הכלים השתלבו בהרמוניה של שלמות, היינו שני חצאים שהם הרבה מעבר לשלם... מנגינות קצביות ושמחות התנגנו והאולם כולו כמו רקד לקצב התזמורת, התבוננתי על פניהם של הנגנים, הם נהרו מחדוות המצוה.
"תיראו איזו תזמורת מיוחדת" שמעתי לחישות בקהל.

"נו, בטח, אם יכולים לקחת תשעה נגנים, הרי שהתוצאה בהחלט מצדיקה את עצמה" אמר מישהו בקול רם. "אני בכלל לא מבין, לא חבל לבזבז כסף על תזמורת ענקית שכזו? כבר לא מספיקה תזמורת רגילה?" ידעתי שעל הויתור הזה לא ידע איש מלבד המחותן, כל אחד מאיתנו יסתפק במחצית משכרו אבל דוקא בשל כך היתה המצוה יקרה בעיני לאין שיעור וצלילי "הויכוח" אודות הויתור היו הצלילים היפים ביותר בצלילי החתונות...
התזמורת המשיכה לנגן בעוז עוד בית נבנה בעם ישראל לקול צלילים משמחים ומרקידים צלילים של ויתור ובין אדם לחבירו משובח ומלא רגישות, צלילים של נתינה...

 

 

 

 

 

 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת