00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

סיור בחברון ובמערת המכפלה

26/05/2010
סיור בחברון ובמערת המכפלה – מאי 2010

 

אין בארץ הרבה מקומות מסקרנים כמו חברון - עיר האבות. פה התגורר אברהם במשך 25 שנה. כאן קבע יצחק את משכנו. פה במערת המכפלה קבורים אבות ואמהות האומה. במקום הזה הומלך דוד – ומכאן הוא שלט במשך שבע שנים על יהודה עד כיבוש ירושלים. ללא ספק חתיכת היסטוריה. ביום שישי הצטרפתי לסיור מאורגן בעיר מטעם "ארץ נהדרת", עמותה המארגנת טיולים מודרכים בארץ – כולל בשטחי יהודה ושומרון. להלן הרשמים מיום זה.

 

 

הסיור התחיל בתל חברון. זהו אתר ארכיאולוגי, השוכן ממש מתחת בית מגורים מודרני, בו מתגוררים כיום יהודים. כאן שכנה העיר חברון המקראית, המוזכרת עשרות פעמים במקרא, שנוסדה לפני 4500 שנה. חזינו פה בשרידים מרשימים של חומת העיר הקדומה – כמו גם בממצאים מתקופת בית ראשון ושני.

 

 

 

למרות חשיבותה הרבה של חברון לעם היהודי, ולמרות קרבתה היחסית לירושלים (כ- 40 ק"מ בלבד), רק ישראלים בודדים מבקרים בה – בעיקר בשל סיבות ביטחוניות. זוהי העיר הפלסטינית הגדולה ביותר בשטחי הגדה המערבית, המונה נכון לשנת 2006 כ- 180,000 נפש. אברהם, יצחק ויעקב נחשבים באיסלם לנביאים – ולכן מערת המכפלה מהווה אתר קדוש גם למוסלמים.

 

מאז 1997 מחולקת העיר לשניים: 97% משטחה בשליטת הרשות הפלסטינית, ושלושת האחוזים הנותרים (הכוללים את מערת המכפלה והרובע היהודי) בשליטה ביטחונית ישראלית. זוהי העיר היחידה בגדה המערבית בה מתגוררים כיום ערבים ויהודים.

 

ליד תל-חברון פגשנו בדמות מוכרת: ברוך מרזל. האיש ידוע כפעיל ימין קיצוני, יושב ראש כ"ך לשעבר (לאחר רצח כהנא), שנעצר והורשע פעמים רבות בגין עבירות שונות (בעיקר מעשי תוקפנות נגד ערבים). הוא שטח בפנינו את משנתו הרדיקאלית בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני - וניכר שהוא מלא תשוקה כלפי ארץ ישראל.

 

 

ליד חלון ביתו הוא הראה לנו חורי כדורי אקדח, זכר לירי של ערבים לעברו לפני מספר שנים.

 

 

 

גם מי שלא מסכים עם עמדותיהם של המתנחלים המתגוררים בסביבה העוינת הזאת, לא יכול שלא להתרשם מהלהט והדבקות העצומה שלהם באמונתם. הסתובבנו ברובע היהודי. הוא מונה כיום כ- 1800 תושבים – רובם המכריע דתיים אדוקים. מוסלמים מורשים להסתובב כאן רגלית בלבד – זאת לאחר בדיקה ביטחונית מקיפה. ישראלים לא מורשים להיכנס כלל לתחומי השטח הפלסטיני.

 

רחובות הרובע היו שוממים כמעט לחלוטין – והאזור נראה כמו עיר רפאים. הנוכחות הצבאית פה דומיננטית מאוד, ג`יפים מפטרלים כל העת, חיילים חמושים עומדים בכל פינה - וגדרות תיל דוקרניים נמצאים בכל מקום.

 

 

 

 

לפחות 5 פעמים נשאלנו ע"י אנשי הצבא לפשר נוכחותנו בעיר – ובשלב מסוים אף זכינו לליווי צמוד של ג`יפ צבאי. המקום הזה, שיכול היה להיות גן-עדן תיירותי נראה כיום כמו עיר במצור.

 

 

 

 

 

הגענו לבית הדסה, מבנה שהוקם בשנת 1893, ששימש בעבר כבית החולים של הישוב היהודי והערבי כאחד. במהלך פרעות תרפ"ט (שנת 1929) נרצחו בעיר 67 יהודים - כולל מנהל בית החולים. הרובע היהודי נבזז, נהרס – וכתוצאה מהטבח פסקה הנוכחות היהודית בעיר למשך עשרות שנים. רק בשנת 1979 חזרו לכאן שוב היהודים – וכיום בבית הדסה מתגוררות כ- 30 משפחות.

 

 

המשכנו אל בית הכנסת הקרוי על שמה של שלהבת פס. הוא הוקם במקום בו היא נרצחה בשנת 2001. רצח התינוקת בת ה- 10 חודשים היה אחד האירועים המזעזעים והזכורים ביותר מתקופת האינתיפאדה השנייה. צלף פלסטיני, שהתמקם בשכונת אבו סנינה בעיר (גבעה הצופה לרובע היהודי), כיוון במדויק אל התינוקת ופגע בה ישירות. הזיכרונות הקשים מאותו רצח מצמררים עדיין את כל מי שעומד כאן.

 

 

זוהי הגבעה ממנה ירה הצלף:

 

בהמשך עברנו דרך שוק מוסלמי ריק מאדם עם חנויות סגורות. מטעמי ביטחון אוסר צה"ל על המסחר פה, זאת כדי לאפשר נתיב מעבר פתוח אל מערת המכפלה.

 

 

 

מדי פעם פנו אלינו סוחרים צעירים - והציעו לנו סחורה כמו צמידים בצבע דגל פלסטין.

 

 

לבסוף הגענו אל מערת המכפלה. זהו אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות. לפי ספר הזהר האדם הראשון חצב את המערה – ונטמן בה יחד עם אשתו. לפי המקרא אברהם קנה את המקום בכסף – ושם קבורים אבות ואימהות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה (רחל קבורה ב"קבר רחל" בבית לחם). כיום מעל למערה ניצב מבנה מרשים, המיוחס לתקופת הורדוס.

 

 

 

נכנסנו פנימה, התרשמנו מהחלל הפנימי הנאה – ואפילו החילונים הגמורים בינינו חשו התרגשות מהמעמד המיוחד. במשך 700 שנה, עד מלחמת ששת הימים, לא הותרה לכאן כניסת יהודים – ואילו אנו עשינו זאת ללא כל קושי.

 

מאז טבח מערת המכפלה שבוצע ע"י ברוך גולדשטיין בשנת 1994 (מעשה הטרור היהודי הקשה ביותר מאז קום המדינה, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים), מחולק המתחם בין יהודים למוסלמים. באופן מפתיע המערה עצמה אטומה - ואף אחד לא מורשה להיכנס לתוכה. הכניסה אליה היא דרך "אולם יצחק", בו מתפללים כיום מוסלמים בלבד (פרט ל- 10 ימים בשנה, בהם מותרת כניסת יהודים).

 

 

 

 

בעת ביקורינו במקום פקדו אותו עשרות רבות של יהודים אסייתים מלוכסני עיניים, שטוענים שמוצאם הוא מעשרת השבטים, שכזכור הוגלו מארץ-ישראל לאחר הכיבוש האשורי – ושמאז לא נודע גורלם.

 

 

לאחר טיול של מספר שעות בעיר, חזרנו לבסוף לאוטובוס, מעכלים את הרשמים הרבים. יכול היה להיות כיף בשלב הזה לנגב חומוס בחלקה המוסלמי של העיר – אך במקום זה הוצאנו מהתיק את הסנדוויצ`ים שהכנו בבית. לצד ההתרגשות מהביקור במערת המכפלה, חשנו גם צער על הדם הרב שנשפך כאן לשני הצדדים לאורך השנים. תוך שעה וחצי האוטובוס חזר לתל-אביב- ומשם כבר חברון נראתה רחוקה מתמיד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת