00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פעם למעלה פעם למטה

*****

Never look down on anybody unless you're helping them up. ~ Jesse Jackson

טעם של ילדות ובית שאינם עוד

 
היינו עם כמה חברים אצל חבר אתמול לצהריים.

החבר גר באחד הקיבוצים באזור. הייתי אצלו פעמיים, בעיקר בחורף. כשרוב העצים עירומים מעלים. כך,  שלא שמתי לב שגדל בחצרו עץ תות נחמד. בד"כ אני מגלה עצי תות ועוד כמה פירות ,כי אלו העצים שצמחו בחצר הבית בו גרתי בילדותי. 

אתמול, גיליתי את העץ ובלי לחשוב פעמיים התנפלתי על הפירות הקטנים והמתוקים, קודם עם המצלמה ואח"כ עם הידיים והפה. 

 

  כשהכנסתי את התותים הקטנים לפי, הטעם המיוחד העלה בי זיכרונות ילדות על עץ התות הענק שהיה לנו בחצר. על הנדנדה שהיתה מחוברת אליו, על החבל של "טרזן"  על המשחקים שהיינו משחקים על גזעו העבה. על הטעם המיוחד של תות עץ שאינו דומה בכלל לתות השדה. 

 

 

אני כבר לא זוכרת אם אימי היתה מכינה משהו מהתותים כמו ריבה, או שהיינו אוכלים אותם רק ככה טבעי. 

מה שכן ניזכרתי בו הוא השמיכות שהיינו שמים מתחת לעץ ומנדנדים את הענפים כדי שהפירות ייפלו לתוך השמיכות.  לא את כל הפרי הורדנו כמובן והחלק הגדול נשר על האדמה, בגלל זה לא יכולנו ללכת מתחת לעץ אחרי כן , כי הליכלוך היה נורא. וגם העטלפים היו מגיעים לחגוג בלילה על הפירות.

 

 

הבית כבר איננו , עץ התות אולי גם הוא כבר לא.

מה שבטוח שאת הזיכרונות איש לא יוכל להרוס והם שם לתמיד. מתחבאים באיזו מגירה נעולה, מחכים ל"קוד" בטעם תות שיפתח אותה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל n o g a m o o n אלא אם צויין אחרת