00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

שוד הבולים הגדול

ביום ששי, 21/5, אני משכימה קום, כדרכי, בשעה אחת בצהרים. עם הקפה השחור אני יוצאת ‏לבדוק מה חדש בבלוגיה‎.‎

מה מאד אני שמחה לראות את תמונתי בעמוד הראשי – בולדוג זכר יפה תואר, עם הבעה ‏סימפטית, בליווי מספר מילים של העורך, שמשמען "בול כחול‎.”‎

אני מקישה מיד על הלינק. זה לא שאני לא מכירה את הרשומה, יתכן אפילו שכתבתי אותה. ‏אבל לראות אותה מבוילת תמיד עושה לי את זה‎.‎

הלינק מוביל אותי כהרף עין לבלוג "המילים של עינת". על הרשומה שלה מתנוסס הבול שלי! ‏נכון, אין לי הוכחה שזה ממש הבול שלי. מה גם שלעינת יש אוסף בולים משלה, והיא כותבת ‏משובחת בהחלט‎.‎

טוב, מה יעשה "מקופח בול?” בבית אומרים לי "תפני לתמיכה הטכנית". סליחה, אני לא ‏מתמצאת בשפה הזאת. אבל מה, אני מכירה את בצלאל. אגב, לראשונה פגשתי אותו ‏בבלוגה של הקלפטה הפולניה, שדיווחה כי עם כל בעית מחשב היא פונה לבצלאל. מאחר ‏שקלפטה היא מרובת בנים (שיחיו) חשבתי שבצלאל הוא אותו בן מסויים שלה, שממשיך ‏להיות איתה בקשר למרות אופייה הקשה‎.‎

אז גיליתי, שבנה של קלפטה, כנראה כתוצאה מהחינוך הטוב שלה, עוזר גם לבלוגרים ‏אחרים‎.‎

לבסוף מצאתי, שלבן של קלפטה יש בלוג משלו "בלוג הבית". אורו עיני. משפחה טובה‎!‎

מיד כתבתי לבצלאל מסר, בו סיפרתי על ה"טעות" כביכול שחלה בלינק. ראו ושיפטו ‏בעצמכם: כבר עברה שעה מאז, והלינק עדיין שגוי! ואני שואלת: האם בצלאל מתפרפר ‏בשעות העבודה? תמהתני‎.‎

כפי שכבר הכרתם אותי, אני אשה נוחה לבריות, וקל מאד לרצות אותי. יש בי גם תמימות ‏מסויימת, ואני מאמינה בבריות‎.‎

הבולדוג שונה ממני. הוא רגזן, מהיר חימה ופארנואיד. הוא זה שפוקח את עיני לראות את ‏המציאות, והוא זה שהקליד לעיל "הטעות כביכול", ברגע קטן של חוסר תשומת לב מצידי‎.‎

וזו תיאורית הקונספירציה של הבולדוג. (מרגע זה אני מסירה אחריות על הכתוב)‏

הבול הכחול הוא סחיר. בדרך כלל הוא נמכר למרבה במחיר. נכון, במקרים יוצאי דופן, ‏כאשר הכותב הוא מבריק במיוחד, העורך מעניק לו בול חינם (כך זה היה תמיד בנוגע ‏למבויילים של המיזנטירופית‎.‎‏)‏

גם במקרה הנדון העורך בחר לבייל (חינם) את סיפור הבולדוג, מפני שעמד על איכויותיו ‏הספרותיות הגבוהות. ואז גרד במקרה את אחוריו, חש בג'ובות בכיסו האחורי ונזכר: “אבוי, ‏כבר מכרתי את הבול הזה לעינת‎!”‎

ההמשך ידוע‎.‎

אני, הבולדוג, פונה עכשיו למצפונו ההפכפך של העורך‎:‎

אנא, החזר את הבול לבעליו החוקי. (כשאני מתרגז אני נושך. ואין לי חיסון נגד כלבת. זה לא ‏איום, זו הבטחה‎!‎‏)‏

יש מספר בלוגרים שלא זכו אף פעם בבחירת העורך. עכשיו הם יודעים למה. בואו נתאחד ‏בעצומה משותפת, בה נדרוש זכותינו להשתתף במכרז, בשקיפות מלאה‎.‎

כי אני אישית מוכן לשלם, אם אדע לאן לפנות‎.‎ 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

74 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת