00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משהו אחר

שוברת שתיקה

הזמן הכי ארוך בו לא עדכנתי את הבלוג ולא ברור מדוע.

עייפות החומר? לא נראה לי. אני ממשיכה לכתוב באותה התלהבות ומרץ בפורומים ובקומונות. ממשיכה את העיסוק בנושא האוטיזם ביתר שאת בין אם אני רוצה ובין אם לא. זה חזק ממני.

רק שבחודשים האחרונים התווסף נושא נוסף לחיים שלי. כבד משקל תרתי משמע....

כן. שבוע 32. הלידה צפויה בתחילת חודש יולי. מצפים לעוד בן.

ההריון התחיל בטוב. רגיל. בלי יותר מידי תופעות הריוניות מכבידות. בהתחלה אפילו התעלמתי ממנו קצת.

לא שלא רציתי או לא שמחתי בו. פשוט היה לי קל יותר להתעלם,להדחיק. לא לחשוב על העתיד ואני מתכוונת לאפשרות שגם הילד הזה יהיה חבר במועדון האקסלוסיבי של אחיו, מועדון הספקטרום האוטיסטי.

וככה הגעתי לשבוע 23 ולסקירה השניה שם הוטלה הפצצה שלמרות שבאיזשהו מקום ידעתי שהיא שם, מחכה, התעלמתי גם ממנה.

שוב יש ריבוי מי שפיר כמו בהריון עם בן. למעשה, מעכשיו אווכח שההריון הזה הוא דופליקציה כמעט מושלמת להריון של בן, לפחות עד כה.

בהתחלה אני לא מודאגת ביותר. זוכרת שבהריון של בן נאמר לי בפירוש כי יתכן וריבוי המים הוא פשוט נטייה של הגוף שלי, מאוד יכול להיות שזה יחזור על עצמו בכל הריון ללא השלכות כאלה או אחרות.

אבל כל זה נאמר לפני בן. לפני האבחנה שלו וכעת ההתייחסות היא שונה.

אני הולכת לתחילת מעקב במרפאה להריון בסיכון בקופה. סופר זחוחה ושאננה. בטוחה שיעשו שם מעקב שיגרתי, העמסת סוכר שתהיה שלילית ואולי עוד כמה בדיקות גם והזהרות לגבי לידה מוקדמת.

כמה שטעיתי.

הרופא חמור סבר. הוא אפילו מעלה את האפשרות של הפסקת הריון. מבחינתו  הסיכון לילד אוטיסט נוסף עולה כעת עקב ריבוי המים שחוזר בפעם השניה.

זהו. נגמרה ההדחקה.

אני מתקשרת לסיימון ובוכה. אמא שלי, אחותי, אפילו דודה שלי.... כולם בלחץ ומשתדלים לא להראות את זה לידי.

מתייעצת בטלפון עם גנטיקאי בכיר שהיינו אצלו בייעוץ בתחילת ההריון. הוא לא אופטימי ואני נכנסת להתקף חרדה בן חמישה ימים שמתבטא בחוסר תפקוד בכל המובנים.

חופשת פסח ולשמחתי המשלבות שלא כל כך מבינות מה קורה לי מעסיקות את בן ואני נעה בין קהות חושים, בהייה בטלויזיה ובין בכי היסטרי. אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על הפסקת הריון. בטח שלא בלי אינדיקציה ממשית.

הולכים לאותו גנטיקאי לייעוץ. אני חלשה מאוד. לא אכלתי כבר ימים. מאוד חוששת ממה שיש לו להגיד לנו.

בכל זאת, התמונה קצת מתאזנת ומתמתנת. מבחינתו עצם זה שאני חשה יותר תנועות עובר זה משהו מאוד חיובי, מאוד יתכן שריבוי המים הוא נטייה של הגוף כפי שנאמר לי בעבר ואינו קשור לאוטיזם. יכול גם להיות שכן. זה שבן בינקותו היה מקיא הרבה והתקשה לאכול זה לא סימן טוב. יתכן גם שהתרופה אותה אני נוטלת לטיפול באפילפסיה גורמת לריבוי המים אך לא לפגיעה בעובר.

הרבה מאוד אולי ושום דבר וודאי. אני שואלת אותו חד וחלק אם לדעתו יש כאן סיבה להפסיק את ההריון והוא עונה שלא.

באותו הרגע אני נרגעת. אני מחליטה שהרבה יותר מפחיד אותי להפסיק את ההריון מאשר לגדל עוד ילד אוטיסט. אוטיזם אני כבר מכירה ויודעת להתמודד. מה שהיה יהיה.

וככה אנחנו ממשיכים הלאה עם המעקב. מתעלמת באלגנטיות מעוד כמה חמורי סבר שטורחים לציין בפני שיתכן ו"הילד יהיה עם בעיה"

או.קי. so be it . אני את שלי החלטתי וסיימון תומך תמיכה מלאה. מבחינתו לא היתה התלבטות מלכתחילה.

יומיים לאחר אותה פגישה עם היועץ הגנטי אני מחליקה במדרגות באדיבותן של נעלי הקרוקס שלי ויום גשום במקצת. החלקה די רצינית המסתיימת בנפילה ישירה על הבטן וכבונוס גם נשברת לי שן קדמית. מאוד לא כיף...

באותו רגע חשבתי שזהו. הכל נגמר. ואולי זה מה שהיה צריך לקרות אבל...... בבקשה לא!!! אני כל כך רוצה את הילד הזה...

מגיעה לחדר לידה באמבולנס ומתאשפזת להשגחה ללילה. הכל תקין לשמחתנו הרבה. אני מבינה שהילד הזה כאן כדי להשאר

מאז עברו כמעט חודשיים עם עוד כמה דרמות קטנות בדרך, מוניטור לא תקין וביקור בחדר לידה, צירים לא סדירים שיש לי כבר כמה שבועות ובאופן כללי תהייה למה ומדוע ההתייחסות למה שקורה איתי כל כך שונה בהריון הזה.

מרגע שהעניין הגנטי מיצה את עצמו חשבתי שתהיה התייחסות לריבוי המים, לצירים. בקשות שאנוח ונטילת כדורים לעצירת הצירים כמו בפעם הקודמת אבל זה לא קורה. משתדלת לנוח עד כמה שאני יכולה, לשתות הרבה ולקוות לטוב.

בגזרת בן קשה לתמצת שנת לימודים שלמה כמעט שעומדת לפני סיום. שנתו האחרונה של בן בגן הילדים. מגיע לו רשומה נפרדת משל עצמו וכזאת אייחד לו בימים הקרובים.

חג שבועות שמח לכולם!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bisty אלא אם צויין אחרת