00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

לכל השדים והרוחות

לכל השדים והרוחות

בשבוע שעבר נפתחה בירושלים, במוזיאון ארצות המקרא שליד מוזיאון ישראל תערוכת "לכל הרוחות והשדים".
מה, מה אתם רוצים שאומר לכם?
טוב, לפני שאומר את דעתי בואו ואסביר לכם קצת על מי אני ומה יחסי למוזיאונים כדי שתבינו מה בכלל עשיתי שם.
בכל פעם שאני נוסעת לפאריז עוד לפני שאני שוחקת את רגליי ברחובות עיר האורות היפה או מצטלמת לי מחובקת עם פיטר פן או דונאלד דאק ביורו דיסני אני פוקדת את הלובר.
למה?
כי שם אני באמת נהנית.
אני עוברת מאולם לאולם, ממוצג לתמונה וחשה את הריגוש שלא מאכזבני לעולם ותמיד חוזר ומפעפע בתוכי למראה פריט עתיק כזה או אחר.
אז כן, אני מהמשוגעים האלו שמעדיפים מוזיאונים על פני שופינג ואפילו על פני בולונז'רי ופטיסרי (שללא ספק נמצאים בצמרת הפייבוריטים שלי, אבל החנוטים של מצריים העתיקה מארגזמים אותי יותר).
מ'לשות, זה אחד משלל הניגודים שבי (ואתם צודקים, יש לא מעט כאלו).
בכל מקרה כשאני מנדנדת לבעלי ש"אני צריכה פאריז" הוא יודע שרמת אחוזי הלובר בדמי ירדו בצורה מסוכנת  ואני זקוקה לאינפוזיית ענתיקות בהולה, אז אם יש אפשרות לשגרני "אל-עלה" זה יופי ואם לא אז יש תחליפים.
ואחד מהתחליפים שלאחרונה מצאתי שהוא לא רק תחליף אלא מקום שעומד בצורה יותר מסתם מכובדת בפני עצמו הוא מוזיאון ארצות המקרא.
אני מודה שגיליתי אותו רק לאחרונה ואני חשה בושה גדולה על כך, אבל זהו ללא ספק נתון שעומד להשתנות.
במוזיאון ארצות המקרא נמצא האוסף הכי גדול בעולם של ממצאים מתקופת המקרא וזה אומר שכל אחד שקצת מתעניין בתחום יגלה עולם קסום ומרתק ומעשיר ומחכים ומרגש.  
וכשאני אומרת מרגש אני מתכוונת למאוד מאוד מאוד מרגש.
אני יכולה לומר לכם שכשהלכתי בשבוע שעבר לתערוכה ובעודי מחפשת את האולם הנכון שמעתי את אחת המבקרות מספרת לחברתה שכמה ימים קודם לכן ביקר האוצר של הלובר במקום ופשוט בכה מהתרגשות למול הממצאים שמוצגים שם.
אתם יודעים מה?
אני בהחלט יכולה להבין אותו. גם אני הייתי קרובה לדמעות.
לחשוב שהמגל או החרב  שמונחים בחלון הזכוכית שלמולי היו בשימוש של איזה "בן ישראל" לפני כמה אלפי שנים ולחשוב שבעצם מה שכתוב בתורה הוא נכון ואין להתווכח על זה כי יש ממצאים – זה מרגש.
אותי בכל אופן זה מרגש.
הרי כל אחד יכול לבוא ולכתוב מה שהוא רוצה, אבל כשיש הוכחות אז יש הוכחות, ואני לא באה כעת וקובעת שכל התורה כלשונה היא אמת צרופה (לדעתי כן, אבל לא חשוב) אך כשלפחות לחלקים ממנה יש הוכחות זה מדהים.
שוב, אותי זה מדהים ואותי זה מרגש.
אבל שוב, אני מאלו שמתרגשים גם  כשהם הולכים בשוק הפשפשים ורואים צלחת ישנה או סיר חבוט ולכאורה מכוער , כי ישר עולות לי בראש מחשבות כמו מי עקרת הבית שהשתמשה בסיר הזה קודם ומה היא הכינה והגישה ומי היה לידה וכו' , אז אולי אני לא בדיוק האדם האובייקטיבי ביותר לשפוט , אבל לא משנה....
 

אז  כמו שאמרתי קודם הייתי במוזיאון ארצות המקרא כי נפתחה שם תערוכה שנקראת :"לכל הרוחות והשדים".
מעבר למשיכתי לכל הנושא ה"מוזיאוני" יש לי משיכה ברורה לכל הקטע המיסטי והמאגי.
למה? פשוט כי ככה.
אני מסוג האנשים שרוחניות ומיסטיקה עושה להם את זה.
באתי מבית כזה ואני כזו נקודה.
אני לא בדיוק אחת מאלו שרצות לכל "פותחת" או "קורא" כי אני חוטפת חררה מכל השרלטנות שפושה בתחום, אבל הנושא כנושא מאוד מדבר אליי וכן, אני מאמינה שיש דברים בגו, ולכן כשנכנסתי למתחם התערוכה האדרנלין בגופי לא סתם זרם- הוא שעט.

בואו נתחיל מהקטע החיצוני .
מי שעיצב את המתחם וכל מה שקשור בו עשה עבודה מושלמת.
החל מהצבעים וכלה בהקניית התחושה שאתה מהלך בחללים מסתוריים ומיסטיים.
קחו לדוגמא את חלל המאגיה השחורה.
אני יכולה להבטיח לכם שגם אדם שאין לו בכלל זיקה לנושא יוכל בוודאות לחוש את האנרגיה הכבדה הזו שנישאת באוויר בהיותך קרוב לבובות הוודו הכפותות או כשאתה רואה את האבן העתיקה ביותר שנמצאה בחפירות שכתובה עליה קללה בכתב עברי קדום, אז אתה בעצם מבין שכמה שהדת אוסרת לעסוק בכישוף ובמאגיה אז מה שבעצם עושים הרבנים הקבליים זו מאגיה .
תחשבו על זה, מהי פולסא דינורא אם לא כישוף?
ולמה לאותו רב חרדי זה מותר ולאותה מכשפה זה אסור?
מה, כי רב חרדי זה משלנו, אז זה בסדר, ומכשפה היא מכוערת ועם זיפי זקן אז זה לא בסדר?
סתם שאלות מקניטות למחשבה...

                                                                          
החוק המקראי אוסר לחלוטין על כל צורה של כישוף מאגיה שחורה, כישוף, כפי שמתואר  בספר דברים פרק י"ח:  " לא ימצא בך, מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף וחובר, חבר, ושואל אוב וידעוני  ודורש אל המתים כי תועבת יהוה , כל עושה אלה".   
או הפסוק הבא :
"מכשפה לא תחיה" (שמות כ"ב:י"ז)
למה, למה שלא תחיה?
מה היא עושה בשונה מאותם רבנים שקוראים לעצמם מקובלים, מה הם עושים טוב יותר, או בריא יותר?
לא נותנים קמעות? לא   מברכים? לא מקללים את מי שעשה לכם רע?  לא מחזירים אהבות?  ומה אתם חושבים שכל זה?
לא מאגיה?
הרי מדובר פה במניפולציה ובהתערבות  וזה ברמת ההגדרה מאגיה.        
מאגיה זה כשמישהו מתערב בכוחות האלוהיים לטובת משהו.
זה יכול להיות למען מטרה טובה כמו ריפוי או הגנה וזה יכול להיות גם למטרה זדונית כמו להרע למישהו, ובחייכם, אנחנו לא מכירים כאלו אנשים?
כמה אנשים מאיתנו אומרים :"הלוואי ש....."  (ופה בא איחול רע)
כמעט כולנו.
זה למה שבחיים, אבל בחיים בחיים ושוב פעם בחיים לא תשמעו ממני את המשפט "הלוואי ש"... יוצא לי מהפה. ניבולי פה וגסויות - כן, קללות כקללות לא. גם כשלמישהו ממש מגיע (וכל מי שמכיר אותי אישית יודע שזה נכון).
ולמה? כי אני מאמינה בכוח המילה ואני מאמינה באלוהים (וביקום ובכל מה שנמצא מעבר למעבר).
אני מאמינה שבכל אחד ואחת מאיתנו טמון כוח מאגי ואפילו בעצם המחשבה אנחנו יכולים ליצור מציאות וחלילה לנו מלעשות שימוש לרעה בכוחות האלו, אז נא היזהרו עם מה שיוצא להם בקלות רבה מהפה כי יש לזה תוצאות.


לכו אחורה במנהרת הזמן הפרטית שלכם ותזכרו קצת ותראו שאני צודקת.....


בעברי היו לא מעט כאלו שממש הגיע להם שאגיד להם "הלוואי ש..." , אבל לא אמרתי .
נשכתי את שפתיי ונדמתי.
היו פעמים שזה באמת עמד לי על קצה הלשון כי כשאתה אדם מאמין ואתה "מחכה" שזה שיושב לו למעלה יעשה צדק והצדק הזה "מתעכב" , אז אתה חש ששכחו אותך ואת ה"תיק" שלך, אבל חברים וחברות – האמינו לי, "כל כאלב ביג' יומו" הוא משפט כל כך נכון.
אל תהיו אתם השופטים והמוציאים להורג.
תנו את התפקיד למי שמגיע.
אני לא באה ואומרת לכם להאמין באלוהים.
מצידי תאמינו בחתול שמיל או בשכנה של חמותכם, לצורך הדיון זה לא משנה, אני רק באה ואומרת שתיזהרו במה שבא לכם בפרץ אימפולסיבי כי זה הכי מסוכן.

                                                                            
בניגוד לאיסור המפורש  ביהדות לעיסוק במאגיה שחורה -העיסוק במאגיה לבנה, כהגנה מכוחות האופל והנזק שהם עלולים לגרום – מותרת,  וזה מוזכר לא פעם במקורות מקראיים ובספרות חז"ל, וניתן להסיק זאת גם  מתוך קמיעות רבות שנעשו למטרות מגוונות ונכתבו בחלקם הגדול בידי רבנים.

רוחות ושדים וקמעות וקללות ומלאכים ולחשים  ועין הרע הם חלק מהתופעות העל טבעיות שממצאים עליהם מוצגים בתערוכה.
יש שם אפילו ספר מתכונים עתיק שמבטיח הצלחה ברורה בכל מיני סוגים של כישופים כגון : איך להוציא סודות מאישה ישנה או  כיצד מעוררים אהבת אשה?
איך מגוננים על תינוקות מפני השדה האיומה לילית ?
ומדוע לכל הרוחות והשדים מניחים קערות הפוכות במפתן הבית?

עולם קסום ומסתורי של לחשים, השבעות, שדים וקללות מימי קדם ועד ימינו יתגלה למבקרים בתערוכה החדשה "לכל הרוחות והשדים – לחשים וקמיעות במסורת היהודית". קמיעות, מראות, ח'מסות, תכשיטים, ספרי מתכונים מאגיים ופריטים רבים נוספים, משתלבים בתערוכה מרהיבה הממזגת ארכיאולוגיה, פולקלור ואמונה עממית.

גם אם איננו מודעים לכך, פעולות רבות אותן אנו מבצעים בחיינו המודרניים באופן טבעי נושאות אופי מאגי מובהק. שורשיהם של מנהגים ואמונות מאגיים רבים נעוצים בתקופות קדומות בהיסטוריה היהודית. כמה מהם איבדו במשך הזמן את משמעותם המקורית. דוגמה מובהקת לכך היא הנוסחה "אברקדברה", המופיעה על קמיעות מן המאה ה-3 לספירה ונשמעת גם כיום במופעי קסמים.

"לכל הרוחות והשדים – לחשים וקמיעות במסורת היהודית" בוחנת את מקורותיה והתפתחותה של המאגיה ביהדות, החל מימי בית ראשון ועד ימינו, ומתמקדת באמונות, מנהגים ובשימוש המעשי בחפצים מאגיים בחיים היהודיים היום יומיים.

בתערוכה מוצגים מגוון רחב של חפצים, חלקם מתקופות קדומות בהיסטוריה היהודית וחלקם מימינו אנו. כמה מהחפצים בתערוכה הושאלו מאוספים פרטיים ומעולם לא הוצגו קודם לקהל הרחב. בין הפריטים החשובים והמעניינים בתערוכה, המוצג לציבור הרחב בפעם ראשונה, כותונת של ילד אשר נמצאה במערת האיגרות במדבר יהודה ומתוארכת לתקופת מרד בר-כוכבא (132-135). אלפי אריגים התגלו עד היום ברחבי הארץ, אולם רק במערת האיגרות התגלו אריגים עם שקיקים מאגיים (קישורים) שהכילו חומרים הידועים בתכונותיהם המגוננות, ונועדו כנראה לריפוי או שמירה מפני עין הרע.

פריט ייחודי נוסף המוצג בתערוכה הוא אריג מאגי שמקורו באיראן.
על האריג מופיעים סמלים המשקפים עירוב של מסורות מאגיות יהודיות ולא יהודיות. מוטיב מעניין המופיע על האריג הוא שמות עשרת בני המן שאמורים, כפי הנראה, ללכוד כל מעשה פוגע או מחשבה רעה שיכוונו אל בעליו.
כמו כן מוצג בתערוכה דיסקוס שיש נדיר בן 2,500 שנה שנשלה מקרקעית ימה של יבנה-ים.
על הדיסקוס מתוארת עין ובה קרנית, קשתית ואישון, והוא הוצמד לחלקה הקדמי של ספינה להגנה מפני עין הרע. נמצאו רק ארבעה חפצים כאלו בעולם – שניים בארץ ושניים בטורקיה.
בתערוכה משולבים מוצגים שהושאלו בנדיבותם של: רשות העתיקות, המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ירושלים, מוזיאון עתיקות הגולן ואספנים פרטיים.

את התערוכה מלווה קטלוג מרהיב.שניתן לרכישה ב- 120 ₪ והוא מומלץ מאוד לרכישה.
בקטלוג מצולמים כל הפריטים שיש בתערוכה וכל תמונה מלווה בהסבר מורחב.
לדעתי זה אחד מהספרים היותר מעניינים שרכשתי לעצמי בזמן האחרון.

בכניסה אל אולם התערוכה מופיע שלט שאינו משתמע לשתי פנים "יש להיכנס אל התערוכה ברגל ימין"..

התערוכה מעוצבת חללים-חללים וכל חלל עוסק בתחום אחד של המאגיה.

החלל הראשון כולל את חדר  הכישוף, "מאגיה שחורה", הוא כולו חשוך ומפחיד. בתוכו נוכל למצוא  ספר מתכונים מימי הביניים המסביר בעברית כיצד לגרום לאישה להתאהב בך, ואפילו כיצד לגרום לה לספר סודות בזמן שנתה ומעבר לזה מוצגת שם אבן עתיקה שעליה כתובה קללה. האבן הזו מהווה את העדות הראשונה בהיסטוריה לשימוש בקללות ומאגיה שחורה ביהדות.

והנה ההסבר :

פרט לכל אלו מוצגות בחדר הזה גם מספר בובות וודו שנמצאו באזורים יהודיים.
מאגיה שחורה למי שלא יודע היא אומנות זימון כוחות וישויות על טבעיים על מנת לחולל פעולה שתביא לרווח אישי של מבצע הכישוף על חשבון איש אחר, או על מנת לפגוע באופן ישיר באדם או ברכוש והיא  כאמור, אסורה ביהדות, אך עדויות אלו מראות שנעשה בה שימוש ועוד איך ....

החלל הבא הוא חדר העין הרעה.
ע"פ האמונה  יש בכוחו של מבט להזיק לאדם או לפגוע ברכושו. ישנן דרכים רבות למניעת עין הרע. לדוגמא שימוש בקמעות ומראות שכל תכליתן ללכוד את העין הרעה ולהחזירה לשולחה או  לחישת חמסה- חמסה או יריקה ואמירת : טפו-טפו-טפו ....

החלל  הבא  מעוצב כחדר כניסה בבית יהודי ובו ניתן לראות קערות חרס ובתוכן כתב עברי קדום בצורה ספיראלית.
 את הקערות נהגו להניח הפוך בכניסה כי על פי האמונה השד,איבד כיוון כשניסה לקרוא את הכתוב בצורה מעגלית ונלכד מתחת לקערה.
אני דילגתי מעל הקערות. לא שהיה צריך, אבל זה קצת הפחיד אותי לדרוך מעליהן, שמא אעיר את השד (הג'יני) הכלוא בתוכן....

 החלל השלישי עוסק בהגנת הבית, האם והילד .
קמעות נועדו להגנת הבית ונוגעים בתחומים מגוונים - שמירה לתינוק וליולדת, הגנה מפני מחלות שונות ומפני עין הרע ועוד. הקמעות כוללים נוסחאות מילוליות, פסוקים מקראיים וסמלים כדוגמת מגן דוד, חמסה, דמויות מלאכים שונים , שמותיו הרבים של הקדוש ברוך הוא  ואף תיאורי מקומות קדושים כמו ירושלים המככבת בקמיעות על קירות התערוכה.
במתחם הזה  ניתן לראות את שמות שלושת המלאכים : סנוי , סנסנוי וסמנגלף שהם שלושת המלאכים ששומרים שהשדה הרעה לילית לא תהרוג את היולדות ותינוקן.

 לילית מתוארת בתלמוד כדמות נשית בעלת שיער ארוך וכנפיים. המדרש מספר שלילית הייתה אשתוהראשונה של אדם, אך הסתכסכה עמו וברחה לאזור ים סוף. שלושה מלאכים נשלחולהחזירה אך לשווא. מלאכים אלה נזכרים על קמעות לשמירה נגד לילית ושמם סנוי, סנסנוי, סמנגלוף. גם שמה של לילית, "חוץ לילית", היה כתוב על הקמע התלוי במקום מרכזי בחדר היולדת כדי להרחיקה.

 

חלל נוסף עוסק בהגנה אישית.


במתחם הזה ניתן לראות סוגים שונים  של בגדים, אריגים תכשיטים ואביזרים אחרים המוצמדים לגוף נועדו להגן עליו ממחלות, משדים, מעין הרע ומפגעים אחרים.

חלל נוסף הוא חלל האות והמילה
כאן מראים  שהשימוש במילים ובאותיות וכן בנוסחאות מילוליות של לחשים, קללות או פסוקים מגוננים, הוא זה שרווח במאגיה המעשית, אך גם בעזרת ציורים מוזרים שכל מטרתן לשנות גורל.
השימוש באותיות ובמילים נראה היטב בכל מיני תכשיטים שנמצאו בתקופות השונות.

 

החלל הנוסף  ולדעתי הכי מרתק הוא החלל של המאגיה המעשית שבו ניתן לראות את ספרי המתכונים שהם בעצם ספרים שבתוכם יש תשובה מעשית לכל בעיה .
רוצה להחזיר אהבה ? עשה כך וכך, רוצה לפגוע בשכן שלך? לא בעיה- עשה את זה ואת זה והוא בחזקת בר מינן.
פה בעצם הבנתי שאין הבדל בין מכשפה או מכשף לבין רב קבלי כי שניהם בעצם עושים את אותו הדבר, גם אם לא נוח לי כיהודייה מאמינה לחשוב כך.


בחדר זה יש מסך מחשב שבו ניתן לדפדף ולקבל הסברים על כל המוצגים בתערוכה.

החדר האחרון הוא אולם טלוויזיה קטן שבו מוקרן בשרשרת סרט שעשו על הנושא ובו ראיונות עם שלל קבליסטים, מתקשרים, מכשפות, מוציאי עין הרע  למיניהם  וכו', כל כולם ישראלים דוברי עברית, והם לא מעטים ...
(סרט מומלץ!)

אתם יודעים מי זו בתמונה למעלה? ובכן זוהי אמו של אקי אבני. גם היא במכשפות ....

מקור מעניין שמצאתי בשיטוטיי ברשת שדן בנושא הזה : כאן

התערוכה מרתקת ומשאירה פתחים רבים למחשבה על אמונה ויהדות ובכלל....

אני ממליצה בחום רב ללכת , גם אם אתם לא בדיוק "אנשי מוזיאונים" , כי פה מדובר במשהו אחר, עצמתי הרבה יותר.

 מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

שעות פתיחה: א', ב', ג', ה'  9:30-17:30; ד' 9:30-21:30; ו' וערבי חג 9:30-14:00; שבת וחג סגור.

רחוב גרנות 25, שדרת המוזיאונים ירושלים (בסמוך לכנסת ולמוזיאון ישראל)

02-5611066, www.blmj.org

 

***   הפוסט הזה נכתב במקור בכתב גדול , אך תקלה עלומה גרמה לכתב להישאר קטן.
נראה לי שהשדה לילית פה....
אימאל'ה !!!
בקיצור- הגדילו את הכתב בעצמכם ע"י שימוש בלחצן ההגדלה שנמצא בראש הבלוג מצד שמאל ("גודל טקסט" שכתוב באדום) .
עמכם הסליחה, בחיי שאני לא אשמה, גם אני שונאת לקרוא אותיות קטנות, אבל זה מה שיש ....

ולסיום - כמה מוצגים מהתערוכה עם הסברים :
צילום: אברהם חי

הגנה אישית

027.015.002 –

אריג מאגי

כותנה

איראן, 1900 בקירוב

גובה: 1.61 מ', רוחב: 81 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

5509 –

שרשרת עם חמסה, צדפים, בלוטים, פעמונים ותליון עם שמות האל.

כסף, עץ, צדפים

עיראק, 1990 בקירוב

אורך: 62 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

 

5747 –

נרתיק לקמיע

זהב, 22 קארט

עיראק, 1920 בקירוב

אורך: 9ס"מ, קוטר: 2.6 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

5773 –

נרתיק לקמיע עם קמיע נייר, שן ובלוטי אלון

בד, נייר, שן, כסף, בלוטים

מרוקו , 1920 בקירוב

נרתיק – גובה: 6.5 ס"מ, רוחב: 5 ס"מ

קמיע – גובה: 11.5 ס"מ, רוחב: 10 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

6574

תליון להגנה עבור כלה, נושא תיאור של זוג נשוי

פליז

איראן, 1870 בקירוב

גובה: 9.7 ס"מ, רוחב: 6.7 ס"מ
אוסף משפחת גרוס                                                                                                      

הגנת האם והילד

6313 –

שני תליונים להגנה על תינוקות ועליהם תיאור של השדה לילית כבולה.

משמאל:

כסף

איררן, 1890בקירוב

קוטר: 5.6 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

מימין:

כסף

איראן, 1920 בקירוב

גובה: 11.2 ס"מ, רוחב: 7.3 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

 

6950 –

קמיע ללידה ובמרכזו מלאך בדמות ציפור ושתי חרבות להגנה מפני לילית

נייר

ישראל או כורדיסטן, 1900 בקירוב

גובה: 36.7 ס"מ, רוחב: 48.2 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

עין הרע

2009.1211

דיסקוס שעיטר את חלקה הקדמי של ספינה להגנה מפני עין הרע

שיש

יבנה-ים, ישראל

המאה החמישית-המאה השלישית לפנה"ס

קוטר: 20ס"מ עובי: 2.7 ז"מ

רשות העתיקות

6675

ח'מסה עם עיטור בצורת עין

כסף

מרוקו, 1935

גובה: 7 ס"מ, רוחב: 4.3 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

+

תליון בצורת עין עם שלוש ח'מסות

כסף, אבן

תוניסיה, 1900 בקירוב

גובה: 7.9 ס"מ, רוחב: 3.4 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

6702 –                                                                                                                              

לוחית מראה בצורת אישה

גבס, זכוכית

ישראל, התקופה הביזנטית

324 – 638

גובה: 20.6 ס"מ, רוחב: 9.8 ס"מ

אוסף משפחת וולף, ירושלים

לוחית מראה

טין, זכוכית

ישראל, התקופה הביזנטית                                                                                                     

324 – 638

קוטר: 13.7 ס"מ

אוסף אלי ובתיה בורובסקי
+

לוחית מראה                                                                                                                        

גבס, זכוכית

ישראל, התקופה הביזנטית 324 – 638

קוטר: 7.3 ס"צ

אוסף אלי ובתיה בורובסקי

 

6885 –                                                                                                                             

קמיע להגנה מפני עין הרע עבור יוסף בן ברוריה, ובו תיאור של מנורה, ח'מסות וידיים במחוות ברכת כהנים

נייר

מרוקו, 1900 בקירוב

גובה: 23.6 ס"מ, רוחב: 20.8 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

 

הגנת הבית

5503 –

קערת השבעה כתובה ארמית-יהודית נושאת לחש להסרת המענה (הדמות המתוארת על גבי הקערה) מפנאחורמיז בן רשנדוך ובני ביתו.

טין

מסופוטמיה (עיראק)

המאה החמישית – המאה השמינית

קוטר: 17 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

 

5485 –

קערת השבעה כתובה ארמית-יהודית בשם המלאך סרפיאל, לגירוש שני שדים מביתו של כפנאי בן אימא ואשתו אימאי בת אנאי.

טין

מסופוטמיה (עיראק)

המאה החמישית-המאה השמינית

קוטר: 17.7 ס"מ

אוסף משפחת וולף

 

ספרים

7430 –

ספר רזיאל המלאך ממהדורת הדפוס הראשונה. בעמוד הימני מתוארים המלאכים המגוננים סנוי, סנסני וסמנגלוף.

נייר

אמסטרדם, הולנד, 1701

גובה: 23.2 ס"מ, רוחב: 17.4 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

 

7412 –

כתב יד של קבלה מעשית עם תיאורי מלאכים

נייר

מרוקו 1925

גובה: 22 ס"מ, רוחב: 17.3 ס"מ

אוסף משפחת גרוס

אות ומילה

6624

תליון ועליו האות ה' ושמות קדושים

כסף

גיברלטר, 1850

גובה: 7.1 ס"צ, רוחב: 4.6 ס"צ

אוסף משפחת גרוס

 

מאגיה שחורה

8872 –

צלמית עם גפיים כבולות ("בובות וודו") ששימשה כפי הנראה לצרכי מאגיה ארוטית.

עופרת, ברונזה, ברזל

תל מרשה, ישראל

התקופה ההליניסטית

332 – 37 לפנה"ס

גובה: 7.5 ס"מ

רשות העתיקות


זהו, אם התלהבתם כמוני ממה שראיתם כאן אתם מוזמנים להגיע בהמוניכים ולראות את מה שיש שם, כי לראות את זה כאן ולראות את זה שם, עם כל האווירה המיסטית ששם זה דבר אחר לגמרי

הפוסט הזה אינו "פרסומת" , מיותר לציין, נכון ?......

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת