00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

אין כותרת - אני

מאז ומתמיד קשה לי עם דברים שצריך לעשות. עושה רשימה ומנסה כל יום מחדש לעבוד לפי הרשימה מה שיש לי לעשות באותו היום, אוטומטית מה שלא מספיקים באותו היום או שנמחק או שנעלם זה ממש לא עובר ליום חדש ונוסף.

השבוע היו כל כך הרבה דברים שצריך היה לעשות: המקפלות, חזרות להופעות סוף שנה של הקטנה, ההופעה עצמה, יום כייפי של הורים וילדים באתגרים, ארוחה חלבית לשבועות בבית הספר ועוד דברים שכבר הספקתי לשכוח. בין לבין צריך היה להוסיף קניות, כביסה, המטפלת שלי, הדאגה לאבחון שלי שיקראו לי סוף סוף להתחיל, ועוד ועוד שכבר הספקתי לשכוח או לא רוצה לכתוב כדי לא להזכר שיש מטלות נוספות שאני צריכה בגינן לצאת מהבית.

שנים קראו לזה העצלנות שלי. הנה העצלנית שלא רוצה לעשות כלום. אז זה לא שאני לא רוצה לעושת כלום זה שקשה לי נורא עם מטלות מחוץ לבית. כל ההתארגנות הזו מטריפה אותי, הגוף ממש מתקומם ומיד מודיע לכולם, יותר נכון לי אני עייף תעזבי אותך מזה. לכי כנסי חזרה למיטה ותתכסי לך מתחת לפוך  והיום תני לו שיעבור. ואצלי זה כולל הכל את הטלפונים שאני שונאת לעשות, את הסידורים הקטנים שאני צריכה לעשות, את היציאה לעבודה שלי אם אפשר לקרוא לזה עבודה בכלל, את ההרגשה הזו  שברגע שמגיעים למקום לא משנה כמה נהנים אני רק חולמת על הרגע שזה נגמר ומתי אני חוזרת לפוך שלי. כן כן אני ממש לא בן אדם כייפי לבילויים על זה יעידו כל מי שניסה לבלות איתי יותר מ-2 דקות.

שלא לדבר על שיחה איתי אחרי 2 דקות אני רק מייחלת שזה שלידי ישתוק כבר כי אין לי חשק לענות ואני לא במצב להמשיך איתו בשיחה. וגם איך לעזאזל אני משדרת לו את זה בצורה הכי לא פוגעת שאפשר ובכל זאת מתנתקת ממנו. וזה קורה כל היום כל הזמן בכל מקום ובכל מצב.

השבוע המטפלת שלי נתנה לי משפט גדול אני מתכוונת לנסות להשתמש בו כשיהיה צורך. בינתיים היום הסתדרתי בלעדיו כי גם החצי היה איתי.

ולמה נזכרתי בכל זה כי היא יצאה עם החצי עכשיו (טוב לפני 20 דקות) לחזרה גנרלית ראשונה לפני ההופעה של מחר. מחר בבוקר כנראה לא תהיה ברירה ואני זו שאצטרך לקחת אותה כי החצי בשעות האלה מת  במיטה וככה יצא לי לראות את ההופעה שלה אם יתנו לי לשבת באולם ולצפות. מקווה שכן זה יחסוך ממני להגיע בערב לראות ב-LIVE. ממש שונאת את הדברים האלה: לצאת זה אומר להתלבש יפה וכו' אין לי חשק לא בא לי תעזבו אותך בחייכם. די.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת