00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

התמודדות 12 - מחלות וזוגיות

על הנושא הזה אני יכולה לכתוב ספרים שלמים של מה שקורה כאן בבית אצלנו. עם אבא חובש ואמא חצי חובשת באמת אפשר לכתוב כאן סאגות ענקיות.

אני באמת לא ממש יודעת במה להתחיל להתקיף אפילו את הנושא ובכל זאת אני חולה ואפילו יש לי שלט מעל הדלת בחדר לא להפריע חדר חולים. זה שלט ישן שפעם רותם ואפרת עשו לי לפני שנים רבות וכל פעם שמישהו חולה תולים לו את זה בחדר. מצחיק אבל עובד. כל עוד השלט תלוי הנ"ל מקבל את הזכויות הכי טובות בבית: לראות TV כמה שמתחשק לו ואיזה ערוצים שהוא רוצה, אוכל למיטה, תרופות ושתיה במהלך היום כאוות נפשו ועוד מריעין בישין כאלה שהמצאנו עם השנים כדי שהילדים יבינו שחולים לא מסתובבים מתחת לרגליים אלא נשארים בחדר שלהם ומקבלים לשם מה שבא להם העיקר שישארו שם עד שיבריאו ולא יפזרו את הנגיפים שלהם בכל הבית.

היחידה היום שמתמידה בזה היא הבכורה שלי לשתיים האחרות מאוד קשה להשאר במיטה ומכיוון שאני רוצה את הגרון שלי שלם אני כבר לא צועקת רק מבקשת לא להסתובב אלא למצוא מיטה שבא להם להיות בא ולשכב בינינו אם אין חום והילד במיטבו ורק הגרון כואב אז למה לעזאזל הוא צריך לשכב - נבצר מבינתי זה מה שלימדו אותי כשהייתי ילדה - חולה = מיטה.

ונחזור אלי, אז כל אביב חולה כשהפריחה מתחילה שבוע שבועיים לפני פסח וזה נשאר לי עד שהפריחה נובלת בערך בחצי הקיץ אני חושבת או שאז הנזלת היא בגלל עודף הבריכות והמזגן. לך תדע. בכל מקרה כרגע אני כבר מעל 10 ימים צמודה לאהיסטון אהובי ולטישו כמו גם לאמבטיות החמות ולמיטה שלי. יש לי ליד המיטה הררי ספרים יפים שהכנתי לניתוח ולא נגעתי, אז הצלחתי כבר לסיים ספר אחד עבה מאוד. מגיע לי צל"ש אם כי הייתי מעדיפה לעשות דברים אחרים מאשר להיות מרותקת למיטה ולספרים. כבר שכחתי מה זה להיות תולעת ספרים. בחיי.

ואז הוא מגיע, יש לך כוח להקשיב לי היום, כן אבל בקצרה ולא להעלב הוא כבר יודע אם אני אומרת בקצרה משמע ההקשבה שלי עוד לא משהו. לפחות למד שאם אני במיטה אני באמת חולה ואסור להציק לי. אז הקשבתי בחצי אוזן והוא יצא לבנק להפקיד שקים שרציתי להפקיד רק בעוד שבוע לפי התאריכים אבל מילא הבנק לוחץ וכשהוא לוחץ משתדלים לעשות כדבריו.

ורק דבר אחד עדיין לא הבנתי - למה כשהוא חולה אסור להתקרב אליו ואסור להציק לו ואצלי הכל פרוץ ומותר. בחיי זה לא פייר. וכמה שאני משתדלת להסביר להם שאני חולה בדיוק כמו אבא זה לא עוזר. הילדים לא מציקים זה הוא האבא שחושב שהמחלה שלי נגמרת אחרי 4 דקות.

אוף.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת